בחודש ינואר 2018 נתגלה נר שמן על חוף הים בהרצליה, סמוך לצוקים, בתחומי האתר סדנא עלי (איור 1). הנר נתגלה על ידי שלמה ויואב נמרודי ונמסר לידי ד' ברקן מרשות העתיקות (א' גורזלזני צילם).
האתר סדנא עלי סמוך מדרום לאתר אפולוניה-ארשוף (לרקע ר' הדד ואחרים 2015).
בסקר שנערך באתר נמצאו חרסים מן התקופות הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית. האתר נקרא על שמו של מבנה מקודש למוסלמים: "במרכז המבנה — חצר מרוצפת גדולה, מוקפת חדרים בשתי קומות ומגדלים בפינותיה. בדרום החצר — קבר קדוש ומחראב. הפתח — בצלע הצפונית, ולידו צריח המסגד. מצפון לחצר — חדרים נוספים ובאר מתומנת. בצד הקבר נקבעה כתובת, ועל-פיה נקרא המבנה על-שם עלי בן עַלֵים, שנהרג בשנת 1081 לסה"נ. לדברי מוג'יר א-דין (המאה הט"ז) הוקם חלק מן המבנה ונכרתה הבאר בשנת 1481. המסגד וחלקים רבים בבניין נבנו בתקופה העות'מאנית; בתקופה זו היה באתר מעגן, שיוצאו ממנו אבטיחים למצרים, והוליכה אליו דרך רוחב — טאריק אל-חרם. ממערב למבנה ומדרום לו — קברים ערביים רבים" (
גופנא ואיילון תשנ"ח:21–22, אתר 16).
הנר (איור 2) הוא מטיפוס הנרות ה'שומרוניים', ששימשו משלהי התקופה הרומית ועד התקופה האסלאמית הקדומה; הם מתייחדים בצורתם, בסגנונם ובעיטורם, ונמצאו באזור שעל פי עדויות היסטוריות היה מיושב בשומרונים. ייתכן שגם בני עדות אחרות השתמשו בנרות אלה (זוסמן תשס"ב:339). את הנר אפשר לשייך לטיפוס 2S — לאורך חרטום הנר 'תעלה' צרה, מראה סתומה שנפרצה לאחר הצריפה, ידית דמוית כנף ובסיס טבעת; הנרות מטיפוס זה מעוטרים בעיקר בעיטורים גאומטריים (זוסמן תשס"ב:342, איור 5:1). נרות כאלה נמצאו באתרים שלאורך חופה הצפוני של ארץ-ישראל: נהריה, תל שקמונה, הבונים, קיסריה, חדרה ואפולוניה (זוסמן תשס"ב:340, מפה).
בחפירה שנערכה באפולוניה (מזרח), מצפון-מזרח לסדנא עלי, נחשף בור אשפה גדול, שזמנו שלהי התקופה הביזנטית, ונמצאו בו יותר מ-200 נרות שומרוניים שלמים (
הדד ואחרים 2015). הנר שנתגלה בסדנא עלי דומה לנרות שנמצאו בבור, ולכן אפשר להניח כי הם בני אותו זמן.
גופנא ר' ואיילון א' תשנ"ח.
מפת הרצליה (69) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
זוסמן ו' תשס"ב. נרות 'שומרוניים'. בתוך א' שטרן וח' אשל, עורכים. ספר השומרונים. ירושלים. עמ' 339–371.