נחפרו ארבעה שטחים (D–A; איור 2). בין שטחים A ו-B לשטחים C ו-D מפרידה רצועת שטח שהופרעה בפעילות מודרנית. סביב האתר זוהו הפרעות והרס מודרני, ולמעשה הם מגדירים את תחומי האתר והחפירה.

 
שטח A. נחפרה מדרגת עיבוד חקלאית ותועדו שמונה ערמות סיקול. במדרגת העיבוד נפתחו שני ריבועים (5 × 10 מ'), שזוהו בהם קירות שדה דו-פניים, הניצבים זה לזה, שהשתמרו לגובה של עד שני נדבכים. הקירות היו מכוסים בהצטברות אחידה (0.5 מ' עומק מרבי), שנמצאו בה חרסים אחדים קטנים ושחוקים, ולפיכך אין אפשרות לתארכם. סמוך לתוואי התחתרות ערוץ הנחל הובחנו קירות שדה, ששרדו מהם נדבכים אחדים או שורה של אבנים שקועות בקרקע; הקירות מקבילים זה לזה, והם הובחנו בכמה קטעים לאורך תוואי הערוץ — תיעול והסדרת תוואי הנחל הקדום. בחפירה מדגמית של הקירות ובקרקע הסמוכה אליהם נמצאו מעט שברים של כלי צור מגולגלים שאי אפשר לתארכם (אורון, להלן).
 
שטח B. נחשפו מדרגת עיבוד חקלאית ומכלול בנוי. במרכזה של מדרגת העיבוד, המשקיפה דרומה אל כלל השטח החקלאי שלגדות הערוץ, אותר מבנה יחיד מסוגו בשטח הנחפר (איור 3) — קיר רחב, הבנוי מאבני שדה, ומשני צדיו מערך של קירות היוצרים מתחמים קטנים, בנויים משורה אחת של אבנים, ששרדו לגובה של עד שני נדבכים. במתחמים נפתחו שלושה ריבועים, ונחשפה שכבת הצטברות אחידה, רדודה יחסית (0.3 מ' עומק מרבי), ללא ממצא. נוסף על אלה, תועדו חלקות עיבוד מסוקלות, גדולות ביחס למתחמים שתוארו לעיל, וכן קירות שדה ומדרגות עיבוד.
 
שטח C. בגדה המזרחית של הערוץ נחפרה מדרגת עיבוד חקלאית (L304; איורים 4, 5), שלה קיר תמך. המדרגה היא אחת ממכלול של מדרגות דומות, היוצרות מעין חלקות שמתארן סגלגל (כ-40 מ"ר בממוצע), המקבילות לערוץ ממזרח. בין הערוץ לחלקות מפריד קיר (W300) התוחם את החלקות ממערב. סמוך לחלקות נמצאו ערמות סיקול עגולות. בחפירת החלקות נמצאה שכבה של הצטברות (כ-0.5 מ' עומק) ללא ממצא.
 
שטח D. הנוף החקלאי הקדום שבגדה המערבית של הערוץ נפגע פחות מזה שבגדה המזרחית, ושרדו בו חלקות מסוקלות, קירות שדה ומדרגות עיבוד. נחפרו אחת מן החלקות (L405; איור 4) וכן השטח המשתרע ממזרח לה (L407). אחד מקירות השדה הארוכים שזוהו באתר (W401) נמצא סמוך להם. את החלקה תוחם ממערב קיר (W406) שהשתמרותו טובה ביחס ליתר הקירות באתר. בשכבת הצטברות שכיסתה את הקירות והחלקות לא התגלה ממצא, ולכן אין אפשרות לתארך את הקירות והחלקות.
מדרום לחלקה 405 נחפר מבנה עגול קטן וסגור (L404), המשקיף על השטחים המעובדים שמדרום וממזרח לו. קירות המבנה נבנו מאבני שדה, ששרדו לגובה של עד שלושה נדבכים; מפולת אבנים מדרום למבנה מעידה כי היה גבוה יותר. בחלל שבמרכז המבנה נחפרה הצטברות רדודה ללא ממצא. ממיקומו בשטח וממתארו, אפשר לשער כי שימש שומרה או בסיס לשומרה (ר' למשל שטרן 2011; זינגבוים 2012).
סמוך לערוץ, על גוש סלע, שנראה כי הוא היחיד בתוואי הערוץ שעוצב או עובד, זוהתה שורה של סלעים גדולים (W408; איור 4), כנראה מלאכותית בחלקה, הניצבת לתוואי הנחל. בקצה שורת הסלעים נמצא פרט בנוי, דמוי דולמן (איור 6), אך קטן ביחס לדולמנים שנמצאו בכורזים (סטפנסקי 2012; אלכסנדר 2017; Turville-Petre 1931) וחסר תא קבורה — אחד ממאפייניו העיקריים של מונומנטים מסוג זה (Fraser 2015). לוח האבן בפרט זה מוקם מעל לסלע המעובד ויוצב באבנים קטנות, שהונחו בינו לבין משטח הסלע שתחתיו. טכניקת ייצוב דומה שימשה למשל בבניית דולמנים שנמצאו מצפון לתל דן (Conder 1882) ובאתרי דולמנים אחרים במרחב הארצישראלי (Epstein 1985). מונומנטים בנויים, דמויי דולמנים אך קטנים ביחס לדולמנים המוכרים, וכן חסרי תא קבורה של ממש, אותרו בעבר הן בשדה הדולמנים שבגבעת האם (הרטל 2017: אתר 98) הן בזה שמצפון לתל דן (Conder 1882).
 
ממצא צור
מיה אורון
 
נמצאו 84 פריטי צור (טבלה 1), כולם כנראה בהרבדה משנית; מקורם באתר או באתרים קדומים יותר בסביבה, והם הגיעו עם אדמת הסחף. חלק גדול מפריטי הצור מכוסים בפטינה כתומה-אדומה כהה, ורבים מהם שחוקים מאוד — תופעות אופייניות למכלולים שמקורם בפני שטח. רוב פריטי הצור הם פסולות סיתות (N=59), ובהם שבבים, נתזים ופריטים ראשוניים. נתזי לבלואה (N=9) הם הפריטים האינדקטיביים היחידים שאפשר לייחסם לטכנולוגיה האופיינית לתרבות המוסטרית בפליאולית התיכון. במכלול שמונה גרעינים, רובם גרעיני נתזים פשוטים (איור 1:7) או שברי גרעינים; שניים מהשברים הם כנראה של גרעיני לבלואה. הכלים במכלול הם כלי אד הוק בעיקרם, ובהם נתזים ולהבים משובררים (N=7; איור 2:7); שקערוריות (N=7), שכשליש מהם על נתזי לבלואה; ולצדם חוד לבלואה אחד (איור 3:7).
 
טבלה 1. הרכב מכלול הצור
הממצא
סה"כ (N)
אחוז (%)
גושים
9
10.7
שבבים
10
11.9
פריטים ראשוניים
8
9.5
נתזים
17
20.2
להבים
4
4.8
נתזי לבלואה
9
10.7
פסולות גרעין
2
2.4
סה"כ פסולות
59
70.2
כלים
17
20.2
גרעינים
8
9.5
סה"כ
84
100~
 
למרות השתמרותם הדלה של השרידים החקלאיים באתר, אפשר לראות שסגנון בנייתם שונה מזה של שרידים חקלאיים שנחשפו באתרים מוכרים המתוארכים לתקופה העות'מאנית ולימי המנדט הבריטי, למשל באתר היישוב זנגריה (זחלוק; סטפנסקי 2012: אתר 340) ובאזור קיבוץ עמיעד של ימינו (ברגר ופרייז 2018). כמו כן, לא נמצאו חרסים האופייניים לאתרים מתקופות אלה.
קשה לתארך מכלולים חקלאיים (Gibson 2015), לא כל שכן בהעדר כמעט מוחלט של ממצא ביסודות המכלולים שנחפרו. כאשר נעדרת זיקה ברורה ליישוב קדום קרוב, הקושי בתיארוך זמן הקמת המכלול החקלאי ומשך השימוש בו רב עוד יותר. בדומה למחקר שנעשה בסקרים שנערכו בנפח, נערן, פרג' ורמתניה שבגולן (דופין וגיבסון 1994), נעשה ניסיון לאתר יחסיות ושוני סגנוני בין הקירות. מתוך כך, נראה שקיר 408, שבקצהו האלמנט דמוי הדולמן (שטח D), וכן קירות המכלול הבנוי שבשטח B, שונים בסגנונם ובמראם מיתר הקירות במרחב שנחפר. קשה לקבוע אם שוני זה נובע מזמן הקמתם או בשל תפקודם. אם זהו דולמן, אפשר לקושרו להקמתם של הדולמנים במרחב הארצישראלי הצפוני בתקופת הברונזה הביניימית (Stepansky 2005; Sharon et al. 2017), ולהעריך את ראשית הכשרתו של השטח החקלאי לתקופה זו.
עם זאת, במיפוי מנדטורי מאמצע המאה הכ' לסה"נ מצוין כי באזור שנחפר היו חלקות מעובדות, וכי סמוך לו היה שטח נרחב שכונה 'עמק החומוס' (מרג' אל-חומוס) — עדות להיותו שטח מעובד (Survey of Palestine 1941). אין לפסול לפיכך את האפשרות שהמכלול החקלאי שנחפר שימש בימי המנדט הבריטי. סגנון הבנייה השונה מעיד אולי על נסיבות שאינן בהכרח כרונולוגיות.
לסיכום, אפשר לראות באתר חקלאות מסורתית, שראשיתה עשויה להיות כבר בתקופת הברונזה הביניימית, וייתכן שחודשה בימי המנדט הבריטי.