ריבוע A. נחשף מפלס מיושר (L3 ,L2; איור 3) עשוי מחלוקי נחל קטנים ומשברי אבנים (עד 5 ס"מ אורך). על המפלס הצטברו, ואולי אף פוזרו בכוונה, שברים רבים של כלי חרס (כ-200 שברים במטר רבוע; 0.2 מ' עומק), ובהם בעיקר כלי אחסון ואגירה, מתקופת הברונזה התיכונה 2 (יסעור-לנדאו, להלן).

במפלס התגלו גם עצמות בעלי החיים, ובהן עצם ירך של עז או כבש, ושברים אחדים של עצמות ארוכות המייצגים יחד שני יונקים בגודל בינוני.

בבדיקות ובקידוחים לדגימות קרקע שקדמו לחפירה זוהו בסביבתה קטעים נוספים של מפלסי אבנים ומעליהם חרסים רבים (איור 2).
 
ריבוע B. נחשפו שלוש שכבות של אדמת סחף, שהרבדתן מלמדת כנראה שמקורן באגם או בביצה קדומים. לא נחשפה פעילות אנושית קדומה.
  
כלי חרס
אסף יסעור-לנדאו
 
בחפירה התגלו שברי כלי חרס אינדיקטיביים מעטים מתקופת הברונזה התיכונה, המוכרים היטב מהחפירות בתל כברי, ובהם טסים (איור 1:4–3), קערה (איור 4:4), קרטר (איור 5:4), קנקנים (איור 6:4–16), פיטס (איור 17:4) ופכים ופכיות (איור 18:4, 19). חשיבותו העיקרית של המכלול היא מקורו מחוץ לאזור המבוצר של היישוב בכברי, אזור ששימש אולי חלק מן העורף החקלאי של היישוב. מרבית הטיפוסים, כגון הטסים והפכים/פכיות דלייה, שכיחים לאורך כל תקופת הברונזה התיכונה באתר. שברי כלי חרס אחרים הם אולי שאריתיים, למשל הקנקנים ששפתם מקופלת ומעוצבת, המופיעים ככל הנראה כבר בשלב V של החפירות המחודשות בתל, שלב המעבר מן הברונזה הביניימית לב"ת 2. עם זאת, רוב החומר מאוחר יותר: מקורם של רוב הקנקנים, כולל אלה ששפתם נוטה חוצה ומתעגלת, בשלבים DW IV ו-III DW בחפירות המחודשות בתל (שכבה 3 בחפירות קמפינסקי/נימאייר), וזמנם תקופת הב"ת 2 (Yasur-Landau, Cline and Goshen 2014; Samet 2014). בדיקות פחמן 14 של כלי חרס מהחפירה המחודשת בתל מתארכות את שלבים DW IV ו-DW III לסוף המאה הי"ח ולתחילת המאה הי"ז לפסה"נ (Höflmayer et al. 2016).
נראה כי אין זה מקרי שרוב שברי כלי החרס שייכים לכלי אגירה, בעיקר קנקנים, ורק שלושה שברים שייכים לקערות. נראה כי המכלול קשור לאחסון ואגירה, אולי בהקשר של פעילות חקלאית שהתקיימה בקרבת מקום, ולאו דווקא בהקשר של צריכת מזון ושתייה.
 
על אף היקפה המצומצם, סיפקה החפירה הזדמנות נדירה לחקור מפלס של פעילות שהתנהלה מחוץ לחומות היישוב בתל כברי. נראה שהפעילות התנהלה במוקדים אחדים על משטחים מפולסים מאבנים וחלוקי נחל קטנים. מכלול כלי החרס מלמד על שימוש נרחב בכלי אחסון ואגירה, ועל כן נראה כי עיקר הפעילות היה קשור לסחר או לחקלאות שנערכו מחוץ לחומות היישוב.