ח' אום א-ד'יאב משתרעת בראש גבעה, הצופה אל נחל זנוח ואל המדרונות המערביים של הרי יהודה. במדרון הצפוני של הגבעה נחשפו בחפירה קולומבריום, גתות, בורות מים, מחצבה, פתחי מערות, ערמת אבנים מסוקלות, שרידי קירות ומתקן מטויח (איור 2). האזור נסקר בעבר (נגורסקי 2010Dagan 2010: Site 326). בחפירה שנערכה באתר בעבר נחשפו שרידי מבנים, סמטה וכבשן לייצור כלי חרס מהמאות הא' לפסה"נ–הד' לסה"נ, וכן שני מבני קבורה וכמה קברים מהמאות הב'–הד' לסה"נ (הרשאה מס' 7369-A). בגבעה ובסביבתה התגלו בעבר גתות, מחצבות, קירות של מדרגות עיבוד, דרכים, בורות מים ומערות (עדוי 2015; זילברבוד וליברמן 2016; גרינוולד 2017).
 
קולומבריום (100L; איור 3). נחשף אולם סגלגל (5 מ' קוטר, 3.5 מ' גובה) שנחצב בסלע גיר רך, ובתקרתו פיר אנכי (1.23 מ' קוטר הפתח, 2.5 מ' עומק) המוליך אליו. בדופנות האולם נחצבו כוכים קטנים (כ-0.25 × 0.25 מ', 0.2 מ' עומק בממוצע; איור 4). בהצטברות של אדמת סחף בתוך הקולומבריום (129L) נחשפו חרסים שאינם אינדיקטיביים. הקולומבריום לא נחפר במלואו מטעמי בטיחות.
 
גתות. נחשפו ארבע גתות חצובות בסלע (1–4). לגת 1 (איורים 5, 6) משטח דריכה מלבני (101L) ובור איגום (102L) שלא השתמר וכנראה נפגע מכלי מכני. לגת 2 משטח דריכה (104L; 3.30 × 3.45 מ', 0.3 מ' עומק; איורים 7, 8) ושני בורות איגום (105L — 0.9 × 1.0 מ', 1.2 מ' עומק; 106L — 0.85 × 1.25 מ', 1.1 מ' עומק). הדופן הדרומית של משטח הדריכה נהרסה, כנראה מכלי מכני. בקצה הצפוני-מזרחי של משטח הדריכה נחצבה תעלה, המובילה אל בור איגום 105. בקרקעית בור איגום 105 נחצב אגן שיקוע. בתחתית בור איגום 106 התגלתה שכבת אבנים מעורבות בחומר מליטה (128L; איור 9), ובה מעט חרסים מהתקופה ההלניסטית. נראה שמקור האבנים בהצטברות טבעית על שכבת הטיח בבור. לגת 3 (איורים 7, 10) משטח דריכה מלבני (109L; 3.6 × 4.4 מ', 0.75 מ' עומק), שנהרס במרכזו מכלי מכני, בור שיקוע רבוע (110L; 0.75 × 0.75 מ', 0.8 מ' עומק) ובור איגום רבוע (112L; 1.15 × 1.20 מ', 1.6 מ' עומק; איור 11). הדופן המפרידה בין בור השיקוע לבור האיגום נפגעה מכלי מכני. בתחתית בור האיגום התגלתה שכבה של אבנים שלוכדו בחומר מליטה (126L), ובה חרסים המתוארכים כנראה לתקופה ההלניסטית. מצפון לבור האיגום התגלה משטח סלע מוחלק (122L; 1.50 × 1.65 מ', 0.3 מ' עומק), שבפינתו נחצב בור שיקוע סגלגל (כ-0.3 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק). מדרום לבור האיגום נחצב בשלב מאוחר בור מים (113L; איור 12), שלו פתח עגול (1.35 מ' קוטר). בעומק של כמטר אחד מתחת לפני השטח נחשפה בבור שכבה של טיח הידראולי. בבור התגלו אדמת סחף, אבנים, עצמות בהמות וחרסים שאינם אינדיקטיביים. הבור לא נחפר במלואו מטעמי בטיחות. לגת 4 (איורים 13, 14) משטח דריכה מלבני (118L; 2 × 3 מ', 0.7 מ' עומק), בור איגום סגלגל מטויח (120L) ובור מלבני (119L), ששימש כנראה אף הוא לאיגום. משטח הדריכה ובור 120 מחוברים בתעלה צרה חצובה.
 
מחצבה (איורים 7, 15). התגלה משטח חצוב בסלע (108L; 1.6 × 3.0 מ', 0.4 מ' עומק), שממזרח וממערב לו תעלות ניתוק. לצד המשטח התגלה אגן עגול חצוב בסלע (107L; 0.5 מ' קוטר, 0.35 מ' עומק). המשטח והאגן היו כנראה חלק ממתקן חקלאי שהוסב למחצבה.
 
פתחי מערות (איור 16). התגלו פתחים של שתי מערות חצובות (114L, 115L); הן לא נחפרו מפנים. בין שני הפתחים נחפרה אדמה אדמדמה (125L; איור 17). בהצטברות אדמה על פני השטח התגלו שברי גלוסקמה, מעט חרסים ועצמות אדם. בפתח מערה 114 נחשף קיר (116W; איור 18), שנבנה כנראה בימינו למניעת שוד עתיקות. פתח מערה 115 לא נחפר בשל מגבלות דת.
 
ערמת אבנים מסוקלות (איורים 19, 20). התגלתה ערמת אבנים תחומה בקירות (117W, 133W), שנבנו מאבנים מהוקצעות בינוניות. בין הקירות (134L, 137L) נחשפה הצטברות של אדמת סחף ואבנים קטנות ללא ממצא קרמי. נראה כי הקירות שימשו מסד לערמת האבנים.
 
מתקן מטויח (איורים 21, 22). התגלה מתקן והובחנו בו שני שלבי שימוש. לשלב הקדום יוחס משטח דריכה של גת (138L). בשלב המאוחר נחצב בחלקו הדרומי של משטח הדריכה בור טרפזי (139L; 1.3 מ' עומק). בפינתו הדרומית-מערבית של הבור נחצבה מדרגה. קרקעית הבור ודופנותיו טויחו בטיח הידראולי. בהצטברות של אדמת סחף במתקן (140L) נחשפו אבני בנייה וחרסים שאינם אינדיקטיביים.
 
השרידים שנחשפו בחפירה מלמדים על פעילות חקלאית שנערכה במקום. לא נתגלה ממצא מתארך רב, אך נראה שאפשר לתארך פעילות זו לזמן היישוב בח' אום א-ד'יאב בתקופות ההלניסטית והרומית. על סמך הממצאים שהתגלו סמוך לפתחי המערות נראה כי הן שימשו לקבורה בימי הבית השני ואפשר שהן נשדדו לאחר מכן.