האתר נמצא על גבעה בין נחל יתלה מצפון לנחל אילן מדרום, במרחק 1.3 ק"מ ממזרח לשרידי הכפר הערבי דיר איוב שננטש בשנת 1948. בעבר נערכו באתר סקר וחפירה (עין מור 2010; איור 1), ובהם נחשפו מתקנים גתות, בורות מים, ספלולים, מתקני סחיטה וכבשני סיד וכן שרידי מבנה, שומרות וערמות סיקול, שתוארכו לתקופות ההלניסטית המאוחרת–הרומית הקדומה והעות'מאנית. גדרות חקלאיות הנראות על פני השטח וחוצות את המדרון הדרומי של הגבעה מלמדות על פעילות חקלאית שהתקיימה במקום בתקופה העות'מאנית ובימי המנדט הבריטי.
החפירה (איור 2) נערכה במדרון הדרומי של הגבעה, ונחשפו בה שרידים של דרך עתיקה (שטח A; איור 2) ומבנה (שטח B), הקשורים ליישוב מימי החשמונאים ששכן בראש הגבעה. כן נבדקו שתי גדרות חקלאיות, שנראו על פני השטח וחצו את המדרון הדרומי ממזרח למערב; לא התגלה בהן ממצא מתארך.
 
שטח A. נחשפה דרך עתיקה בכיוון צפון–דרום, שהובילה מהיישוב ששכן בראש הגבעה אל ערוץ הנחל שמדרום. הדרך (1.8 מ' רוחב; איורים 3, 4) תחומה בשתי שורות של אבנים מסותתות גס. תשתית הדרך (106L) נבנתה מחלוקים ומאבני שדה קטנות. במילוי אדמה מתחת לתשתית (107L) נמצאו חרסים אחדים המתוארכים לימי החשמונאים (לא צוירו).
 
שטח B. נחשפו שרידי מבנה (כ-3.0 × 5.5 מ'; איורים 5, 6), שזוהו בו חמישה חדרים (1–5). קירות המבנה נחצבו בחלקם בסלע ובחלקם נבנו מאבנים מלבניות מסותתות גס; הם שרדו לגובה מרבי של שני נדבכים (כ-0.4 מ' גובה). בצדו הדרומי-מזרחי של המבנה התגלו שני פתחים: האחד (110L) הוביל לחדר 1 והשני (119L) לחדר 2. חדר 1 השתרע על כמחצית משטח המבנה (2.0 × 2.5 מ'). בפינה הדרומית-מזרחית של החדר נקבע פתח, החצוב כגמלון, ושתי מדרגות חצובות הובילו מזרחה אל מערה עגולה (112L; איור 7), שנחפרה בחלקה; נמצאו בה שברי כלי חרס, ובהם סירי בישול (איור 2:8, 3) ומכסה (איור 5:8), המתוארכים לימי החשמונאים. בחדר 1 הובחנו שני שלבי שימוש: בשלב הקדום הונחה רצפת טיח (116L) על סלע מפולס בחלקו; בשלב המאוחר הוגבהה הרצפה ורוצפה באבני גוויל שטוחות (115L), ובפתח הונחו אבנים שטוחות כדי להתאימו למפלס הרצפה החדשה. הגישה אל המערה בשלב השני אינה ברורה, אולי במדרגה ואפשר גם שהיא נחסמה. על רצפת השלב הקדום נמצאו שברי כלי חרס המתוארכים לימי החשמונאים, ובהם סיר בישול (איור 4:8), וכן חלק ממשקוף מבזלת (איור 3:9). על רצפת השלב המאוחר נמצאה אבן שכב מבזלת (איור 1:9).
בפתחו של חדר 2, אולי במבואה, נחשף גרם מדרגות. בקירו המערבי של חדר 3, שנחצב בסלע, נמצאה מגרעת קטנה חצובה, אולי להנחת נר. בשני החדרים התגלו רצפות של סלע מפולס (108L, 111L), ועליהן נמצאו שברי כלי חרס המתוארכים לימי החשמונאים, ובהם קדרה (איור 1:8), קנקנים (איור 6:8–13), פכית כישור (איור 14:8) ונר צבוט (איור 15:8). כן נמצא עלי מצור (איור 2:9). חדרים 4 ו-5 נחשפו בחלקם. בחדר 4 זוהתה רצפת עפר מהודק (118L) שהושתתה על הסלע.
על פני השטח נמצאו שישה מטבעות, שזמנם הרבע הראשון של המאה הב' לפסה"נ ועד לרבע הראשון של המאה הא' לפסה"נ לערך: שני מטבעות של אנטיוכוס הג' (198–187לפסה"נ; אולי ממטבעת עכו; ר"ע 158840, 158841); מטבע של אנטיוכוס הד' (173/2–168לפסה"נ; מטבעת עכו; ר"ע 158838); מטבע של יהוחנן הורקנוס הא' (ר"ע 158837); ושני מטבעות של אלכסנדר ינאי, האחד מסביבות שנת 80 לפסה"נ (ר"ע 158836) והשני מהשנים 80/79 לפסה"נ ואילך (ר"ע 158839).
 
ממצאי החפירה בצירוף המידע מחפירות עבר מלמדים כי על ראש הגבעה שכן יישוב במהלך המאה הב' לפסה"נ. מגוון המתקנים שנחשפו בעבר בשולי היישוב תורמים לידיעות על הפעילות של יישוב זה. היישוב באתר מצטרף אל יישובים מימי החשמונאים שנמצאו בסביבתו, למשל חורבת עקד (גיחון 1992) וחורבת מצד (Fisher 2008). במכלול כלי החרס טיפוסים שהיו נפוצים באזור יהודה במאות הב'–הא' לפסה"נ (לדיון מורחב, ר' Bar-Nathan 2002). היישוב באתר ננטש בסוף ימי החשמונאים או בראשית התקופה הרומית קדומה, תופעה שאינה שכיחה אך מוכרת גם מחורבת עקד (Hizmi, Haber and Aharonovich 2013).