תל צף (כ-20 דונם) זוהה לראשונה בסקר שנערך בעמק בית שאן בשנות הארבעים והחמישים של המאה הכ' (Tzori 1958). האתר נמצא ברום של כ-280 מ' מתחת לפני הים, סמוך לקיבוץ טירת צבי, בין המדרגה העליונה של נהר הירדן, ה'ע'ור', לבין המדרגה התחתונה של הירדן, ה'זור'. הוא משתרע על שלוש גבעות נפרדות שהיו בעבר חלק מגבעה גדולה ונמוכה, שחלקה המזרחי משתפל כיום אל נהר הירדן. החפירה הראשונה באתר החלה בסוף שנות השבעים של המאה הכ'; היא נמשכה שלוש עונות חפירה והשתרעה בשטח של כ-100 מ"ר (Gophna and Sadeh 1988–1989). ארבע עונות חפירה נוספות (כ-800 מ"ר) נערכו באתר בשנים 2004–2007 ונחשפו בהן חלקים מארבעה מבני חצר עשויים מלבני בוץ (Garfinkel et al. 2007; Garfinkel, Ben-Shlomo and Kuperman 2009). שמונה עונות החפירה שנערכו עד כה במסגרת הפרויקט המחודש באתר, המתוארך לתקופה הכלקוליתית התיכונה (5,300–4,700 לפסה"נ; תיארוך מכויל), התמקדו הן בשכבות המאוחרות והן בשכבות המוקדמות באתר (Rosenberg et al. 2014; Rosenberg, Garfinkel and Klimscha 2017; Rosenberg et al. 2020). החפירה שילבה מחקרים מתמחים מתחומים מגוונים רבים, שהתמקדו בהתפתחותן של חברות מורכבות בדרום הלבנט ובהתבססותו של תפריט התזונה הים תיכונית, לרבות התנאים הכלכליים, החברתיים והאקולוגיים שבהם הוא הופיע.

בחפירה באתר נערך ניפוי של כל הסדימנט מפני השטח (ברשת של 2 מ"מ), במטרה לקבל מידע רב ככל האפשר על השטח הנחפר. דגימות רבות עברו ניפוי בהצפה (ברשת של 250–400 מיקרון); עד כה עברו במערכת ההצפה כ-7 טון אדמה שהניבו אלפי זרעים, חלקי צמחים ועצים וכן כמויות גדולות של שרידי מיקרופאונה, רכיכות וממצאים זעירים נוספים דוגמת פריטי אובסידיאן, חרוזים ופסולת ייצור שלהם. מחקרים רבים הממוקדים בשחזור כלכלת האתר וסביבתו הקדומה מתחילים להניב תוצאות, ובכללם מחקרים בפולן, פיטוליתים ועמילנים; מחקרים הממוקדים בחילוץ שרידים עתיקים אורגניים ואנאורגניים מכלי חרס ומכלי שחיקה וכתישה; ומחקרי איזוטופים שונים ו-DNA. הקו המנחה העיקרי של החפירה הוא חפירה איטית בהיקף מצומצם ('לאט ומעט'), בד בבד עם חילוץ מרב הנתונים בכלים הארכיאולוגיים והמדעיים המוכרים כיום. קצב החפירה האיטי ומתודולוגיית החפירה שנבחרה מובילים מצד אחד לחשיפה איטית ביותר, ומצד שני מאפשרים שליטה מרבית בממצאים הפזורים במרחב וחשיפה של תהליכי ההרבדה המורכבים באתר.

החפירה נערכה ביחידות שטח של 1 × 1 מ' (לרוב 5 ס"מ עומק חפירה). היא התמקדה תחילה בירידה לבסיסם של שרידים אדריכליים שהתגלו בשטח C מחפירות גרפינקל (מבנה CI, חדר 70C) שבגבעה המרכזית וביצירת סטרטיגרפיה מפורטת, בניסיון להבין את ההקשר של שרידים אלה. נוסף על כך, החפירה העמיקה אל מתחת לחפירה של גרפינקל, במטרה להבין את השלבים המוקדמים ביישוב שנחשפו רק במעט בחפירות גופנא. כמו כן נבדקו בחפירה אזורים חדשים בתל, הן בחפירות מדגמיות והן בסקר גיאומגנטי שנערך בכל התל ובסביבתו המיידית. בשטח E, שנבדק בשנת 2013 ונחפר שוב בשנת 2019, התברר כי גם בשוליים המערביים של הגבעה המרכזית קיימת שכבת יישוב מן התקופה הכלקוליתית התיכונה.

 

שטח C. החפירה התמקדה בשני אזורים עיקריים, האחד בחדר 70C (איור 2) וסביבתו (מבנה CI) והאחר בריבוע 16AR. חדר 70C הוא חדר מלבני במבנה CI — מבנה חצר שזוהו בו שני שלבים אדריכליים עיקריים. קירות המבנה נבנו מלבני בוץ לא צרופות; הקירות הפנימיים והחיצוניים של חדר 70C טויחו בטיח שחודש לפרקים (0.2–2.0 ס"מ עובי; איור 3). במבנה נחשפו רצפות של עפר מהודק. בחפירה הנוכחית התגלו במבנה מכלול קרמי עשיר ביותר, הכולל גם חרסים מעוטרים ב'עיטור תל צף' (איור 4), לצד פריטי צור ואבן, פריטי אובסידיאן, חרוזים ומכלולים עשירים של עצמות בעלי חיים וצמחים. דגימות פחמן 14 מתארכות את השלבים הקדומים בחדר זה לשלהי האלף השישי ולראשיתו של האלף החמישי לפסה"נ. מתחת לפתח המבנה, במבואה קטנה מטויחת, התגלתה מנחת יסוד מוטמנת: קובעת מאבן גיר ששוברה בכוונה — הקערה הוסרה בהתזות בבסיסה — הונחה במהופך, ולאחר מכן כוסתה בטיח (איור 5). במילויים מעל אחת הרצפות הקדומות של החדר נמצא כלי חרס ייחודי דמוי ממגורה (איור 6). מסביב לחדר 70C התגלו שרידים של כמה רצפות, בורות צלייה וכן שרידי בנייה הקדומים לבניית החדר. ממערב למבנה נמצאו מפלסי רצפה אחדים, הכוללים תשתית של חלוקים, וכן רצפת טיח שעליה טביעות קש, כנראה כתוצאה מריפוד הרצפה בקש. עוד נמצאו בורות אחדים ושפע של חומר אורגני. בחמישה ריבועים חדשים שנפתחו לצד מבנה CI, ממערב לו, נחשפה שכבת יישוב מהתקופה הכלקוליתית התיכונה, ובה שרידי קירות (איור 7), שברים מעוטרים ב'עיטור תל צף' וממצאים נוספים, המייצגים את השלבים המאוחרים ביותר בתל. מעל שכבה זו התגלתה שכבת פני השטח (כ-0.2 מ' עובי), ובה ממצאים קדומים ומעט שרידים מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה, ובהם טבון קטן ובו חרסים מעטים מהתקופה הביזנטית.

ריבוע 16AR נחפר עד לבסיס התל, בעומק של כ-2.5 מ' מתחת לפני השטח הקדומים של האתר. החפירה בו נועדה לבחון את המיקרו-סטרטיגרפיה באתר, את מורכבות רצפי ההרבדה בו ואת השינויים בממצאים האורגניים ובתרבות החומרית. כבר בראשית החפירה בריבוע התגלו שרידים של מאות גלעיני זיתים שרופים (איור 8). בחפירה נחשפו לפחות חמש שכבות עיקריות, וכן שלבי ביניים רבים. נחשפו שרידי קירות, מתקנים ובורות מלאים בפסולת אורגנית ובפסולת אחרת וכן שרידי מוקדים (איור 9). בשכבות הקדומות ביותר התגלו שרידי קירות וכן בור עמוק (כ-1.5 מ' עומק חשיפה; איור 10), עשיר בממצאים, בשכבות נקיות של חול, בלבני בוץ ובשכבות של אפר; חפירת הבור טרם הסתיימה. ייתכן שבור זה הוא באר, בדומה לזו שהתגלתה באזור B בחפירתו של גרפינקל, במרחק כ-150 מ' מאזור C.

 

שטח E. השטח נפתח בגבולות המערביים של הגבעה המרכזית במטרה לבדוק אם היישוב השתרע על כל שטח הגבעה המרכזית במהלך תקופת הפעילות באתר וכדי לאפיין את התרבות החומרית באזור זה של האתר. בשני ריבועי חפירה (32 מ"ר) שנפתחו בעונת 2013 התגלו שרידי יישוב מהתקופה הכלקוליתית התיכונה ומעליהם שכבת פני שטח (0.1–0.2 מ' עובי), בדומה לשרידים בחמשת הריבועים שממערב למבנה CI. בחפירה בשטח בעונת 2019 נחשפו כמה לבני בוץ, ממצא חומרי ועצמות בכמות קטנה מזו שנחשפה בשטח C.