נפתחו חמישה ריבועי חפירה (4 × 4 מ'), ונחשפו ארבע שכבות (4–1): שכבות 4 ו-3 כוללות בעיקר אדמה, חלוקי נחל ופריטי צור מסותתים המתוארכים בעיקר לתקופות הפליאוליתית התחתונה והתיכונה; בשכבה 2 נחשפו שרידי בנייה בני זמננו; ושכבה 1 היא שכבת פני שטח. החפירה לא העמיקה עד סלע האם. רק השכבה התחתונה (4) לא הופרעה מפעילות בימינו. שטח החפירה (כ-780 מ' מעפה"י) משתרע על מדרון שלוחה, בקו פרשת המים הארצי. היחידה הגיאולוגית של האזור היא תצורת מישאש הכוללת שכבות צור וגיר, ומעליה שכבת קרקע חרסיתית (סנה ואבני 2011; פיקארד תשט"ז).

שרידי הבנייה בני זמננו שנחשפו בחפירה ובחתכי הבדיקה שייכים כנראה למחנה צבאי (מחנה אלנבי) ששכן במקום, ונבנה בידי הצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה, נכבש על ידי הבריטים ולאחר סיום המנדט הבריטי בישראל נכבש על ידי פלוגות חי"ש של ארגון ההגנה (לוי תשמ"ו:228–234).

 
שכבה 4. נחשף סדימנט חרסיתי בהיר, בשיפוע מתון לכיוון צפון-מערב, ובו מעורבים חלוקי צור רבים ומעט פריטי צור מסותתים. את רוב פריטי הצור המסותתים מהשכבה אי אפשר לייחס לתרבות מסוימת, פרט לכמה גרעיני לבלואה המאפיינים את התרבות המוסטרית (התקופה הפליאוליתית התיכונה) ולאבני יד מהתרבות האשלית (התקופה הפליאוליתית התחתונה). פריטי הצור התגלו לכל עומק השכבה (0.4–0.5 מ׳ עובי) ולא באופק ארכיאולוגי מובחן, עדות להרבדה משנית.
 
שכבה 3 היא שכבת חרסית חומה כהה ומהודקת, שמעורבים בה חלוקי צור, מעט פריטי צור מסותתים, שברי כלי חרס, פריטי מתכת ופסולת מודרנית. דומה כי מקור הממצא הקדום בשכבה זו הוא בתהליכי הרבדה משניים, וכי היא הופרעה בשל פעילות מודרנית.
 
שכבה 2. נחשפו שרידי רצפה בת זמננו (איור 2) שנבנתה מאריחי קרמיקה שהונחו על תשתית בטון; חלקה הצפוני של הרצפה לא השתמר, כנראה בעקבות פעילות מאוחרת יותר. בחלקה הדרומי של הרצפה נחשפו שרידי אומנות מבטון. צמוד מדרום לרצפה נחשפה תעלת ניקוז מבטון.
 
שכבה 1 היא שכבת פני השטח של ימינו: אדמה בצבעי חום בהיר וכהה הכוללת פסולת בת ימינו, שברי חרסים, צור טבעי ומעט פריטי צור מסותתים.
 
ממצא הצור. נאספו 166 פריטי צור מסותתים (טבלה 1), רובם משכבות 4 ו-3. הפריטים עוצבו על צור ברקצואידי מתצורת מישאש. רובם מכוסים בפטינה ובצמידה גירנית, וניכר כי רובם עברו תהליכי שחיקה ובלייה. המכלול כולל פסולות, גרעינים וכלים.
המרכיב העיקרי בפסולות הסיתות הוא נתזים. שאר מרכיבי הפסולות מעטים, ואין בהם שבבים ורק מעט מאוד פריטים ראשוניים.
 
טבלה 1. מכלול הצור

פריט

N

%

פסולות

 

 

נתזים ראשוניים

7

4%

להבים ראשוניים

2

1%

נתזים

44

27%

להבים

1

1%

פסולת תחזוקת גרעין

4

2%

גושים

21

13%

סה"כ פסולות

79

48%

כלים

59

36%

גרעינים

28

17%

סה"כ

166

100%

  
נאספו 28 גרעינים (טבלה 2); הגרעינים הוגדרו כפריטים שנצפו בהם לפחות שלושה משטחי הסרה. הטיפוס השכיח ביותר הוא גרעין נתזים. גרעיני הנתזים מופיעים בגדלים שונים ואין אחידות באופן הסיתות שלהם, ועל כן וקשה לשייך טיפוס זה לתקופה מסוימת. הטיפוס הבא במידת שכיחותו הוא גרעין לבלואה, האופייני לתקופה הפליאוליתית התיכונה (איור 3). אלה גרעיני לבלואה טיפוסיים (centripetal), ששימשו להפקת נתזים, אך צורתם אינה אחידה.
 
טבלה 2. גרעינים

טיפוס

N

%

גרעין נתזים

21

75%

גרעין לבלואה

4

14%

גרעין על נתז

2

7%

שבר

1

4%

סה"כ

28

100%

 

בחפירה נמצאו 59 כלים (טבלה 3). הטיפוס השכיח ביותר הוא הנתז המשוברר (68%). טיפוס זה הוכן על מגוון רחב של נתזים בגדלים שונים, ואין אחידות באופן עיצוב השברור על גבי הנתזים. הטיפוס השני בשכיחותו במכלול הכלים הוא המרצע (איור 1:4). כלים אלה הוכנו על נתזים, והחלק הפעיל של הכלי עוצב על הקצה הדיסטלי של הנתז באמצעות שברור שקערורית רדודה. כלי נוסף שנתגלה בחפירה הוא הדקר (איור 2:4). כלים מטיפוס זה עוצבו על פריטים טבעיים או על נתזים מסיביים באמצעות התזות אחדות שהקנו לפריט קצה פעיל מחודד. כן נמצאו בחפירה שתי אבני יד אובליות, האופיינית לתרבות האשלית מן התקופה הפליאוליתית התחתונה. דומה כי אפשר לצרף להן פריט שלישי: נתז מסיבי שנמצא בשכבה 3, שבחלקו הלטרלי השמאלי הוסרו כמה התזות דו-פניות, כנראה כדי לעצב אבן יד, אך תהליך הסיתות לא הושלם (איור 5).
 
טבלה 3. כלים

טיפוס

N

%

נתז משוברר

40

68%

להב משוברר

1

2%

מרצע

5

8%

דקר

4

7%

שקערורית

3

5%

משונן

1

2%

מגרד

1

2%

מקרצף

1

2%

אבן יד

3

5%

סה"כ

59

100%

 

פריטי הצור המסותתים שהתגלו בחפירה דלים, והם נמצאו בהרבדה משנית. רוב הפריטים שחוקים ונמצאו עליהם פטינה וצמידה, ועל כן נראה כי הם עברו תהליכי בלייה טבעיים. מיעוט הפריטים מעיד כנראה כי החפירה נערכה בשולי אתר סיתות. רוב פריטי הצור במכלול אינם אינדיקטיביים, ולכן תיארוכם דורש משנה זהירות. עם זאת, שתי אבני היד וגרעיני הלבלואה המעטים מעידים כי בסביבה ישנם אתרים מהתקופות הפליאוליתית התיכונה והתחתונה — עדות התואמת את המסקנות העולות מן הממצאים שנתגלו באזור בעבר ברמת רחל (ברזילי, בירקנפלד וכרובי 2009), במקור חיים (ברזילי 2011), בשכונת בקעה (ברזילי 2014), ברחוב הרכבת (ברזילי, אגא וכרובי 2010) ובקריית מוריה (לוי 2021).