נפתחו שלושה ריבועי חפירה (75 מ"ר), ונחשף מתקן חקלאי (104L; 2 מ' רוחב; איורים 2, 3) המתוארך על סמך הממצאים לתקופה העות'מאנית. המתקן נבנה ממפלס של אבני שדה בכיוון מזרח–מערב. בחפירה בחלקו המזרחי של המתקן (103L) התגלה אזור ביצתי, ובעקבות כך הופסקה החפירה בלוקוס זה. גם בחפירת חתכי בדיקה טרם החפירה באתר התגלה כי האזור ביצתי ומהר מאוד מתמלא במי תהום.  בחפירה התגלה ממצא קרמי רב המתוארך לתקופה העות'מאנית (המאות הי"ח–הי"ט לסה"נ). בממצא זה בולטים חרסים רבים מכוסים בטיח הידראולי ושברים של כלי אנטיליה, המלמדים על מתקן הקשור במים. מכלול כלי החרס כולל קערות (איור 1:4–6), כוס ממשפחת כלי קוטיה (איור 7:4), סירי בישול (איור 8:4), קנקן (איור 9:4) ופך (איור 10:4); רוב הכלים יוצרו בייצור מקומי ומקצתם מיובאים. בחפירה התגלו גם שני שברי זכוכית (גורין-רוזן, להלן) ושברי מקטרות חרס (ר' נספח), המתוארכים לתקופה העות'מאנית.
אזור החפירה מתועד במפת ז'קוטן משנת 1799 כאזור ביצתי מחוץ לחומת העיר מהתקופה העות'מאנית (Jacotin 1799). גם בסקר הבריטי מצוין האזור שמצפון לחומה כשטח ביצתי (Conder and Kitchener 1880, Fig. 3). שני מקורות אלה מחזקים את ההנחה כי המתקן שנחשף בחפירה קשור במים. ייתכן כי הוא שימש מעין סכר למניעת הצפות או קיר חלוקה של חלקות חקלאיות.
 
ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן
 
בחפירה נמצאו שני שברי זכוכית שזוהו ותוארכו (לא צוירו). השבר האחד הוא שבר חלון עגול עבה (105L), ששפתו מקופלת חוצה וחלולה והוא עשוי מזכוכית בגוון ירוק-כחלחל באיכות ירודה, שהכילה בועיות רבות. חלונות עגולים, ששפתם מקופלת בדומה לחלון זה, קשורים לרוב לבתי מרחץ מהתקופות הצלבנית–העות'מאנית. בעכו נמצאו חלונות מטיפוס זה אך דקים יותר במכלול של בית מרחץ מהתקופה הצלבנית, שנחשף לא רחוק מהחפירה הנוכחית (Gorin-Rosen 2013:111–113). כן נמצאו חלונות עבים יותר, בדומה לחלון שנמצא בחפירה זו, במכלולים שתוארכו לתקופה העות'מאנית.
השבר השני שייך לבקבוק זכוכית (104L) שיוצר בייצור תעשייתי מזכוכית בגוון ירוק כהה. הבקבוק גלילי, בסיסו דחוף פנימה וסביב השקע העמוק יש צלקת גסה. למרות שהבקבוק יוצר במכונה בייצור תעשייתי, נותרה צלקת בתחתית הדחופה פנימה, מאפיין המוכר מניפוח ידני מסורתי. סימן זה יכול לשייך את הבקבוק לראשית הייצור התעשייתי של בקבוקים.