תל ג'ית נישא מעל סביבתו בשולי בקעת קוניטרה על הדרך המרכזית שחיברה את עמק החולה ודמשק. בסקר שנערך בתל בשנת 1884 תועד כפר פעיל המשתרע בשטח החורבה (שומכר 1998: 65, 92). בסקר מן הזמן האחרון מתוארת בחורבה הצטברות של אדמת תל שמעורבים בה חרסים רבים מהתקופה הממלוכית, המכסה כנראה אתר מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית (הרטל 2017: אתר 40)בחפירה בדרום-מערב התל בשנת 2013 (איור 1: 6820-A) נחשפו שני מבנים מהמאות הי"ג–הי"ד לסה"נ. במפולת אחד המבנים נמצאו שני משקופים מעוטרים בצלבים, שהובאו כנראה מחורבות יישוב מהתקופה הביזנטית שעל התל. מעל שרידי המבנים נחשפו בחפירה זו שרידי יישוב מהתקופה העות'מאנית (המאה הי"ט לסה"נ).

בחפירה הנוכחית נפתחו שני שטחים ממזרח לתל (A, B; איור 2), ונמצאו חרסים מהתקופות הרומית והביזנטית, ללא שרידים אדריכליים.

 
שטח A (איור 3). מתחת לפני השטח נמצאה אדמה ובה מעט ממצא על גבי מסלע סקוריה (איור 4). על פני השטח נמצאו מעט חרסים מהתקופות הרומית והביזנטית, ובהם קערות (איור 1:5), קערות מטיפוס האופייני לבניאס (איור 2:5), קדרות בישול מטיפוס כפר חנניה (איור 3:5; Adan-Bayewitz 1993:103–109), סירי בישול, חלקם מטיפוס האופייני לבניאס (איור 4:5; Berlin 1999:34–36) וחלקם מטיפוס האופייני לכלי חווארית (איור 5:5; Hartal, Hudson and Berlin 2008:13), קנקן מטיפוס האופייני לבניאס (איור 6:5) ופיטס ממשפחת כלים האופיינית לסוף התקופה הביזנטית בצפון רמת הגולן (איור 7:5).
 
שטח B (איור 6). בדומה לשטח A, גם כאן נמצאה על פני השטח פזורת של שברי כלי חרס מהתקופות הרומית והביזנטית מעל מסלע סקוריה. בשכבת אדמה מעל סלע האם התגלה מצבור של אבני שדה, וביניהן נמצאו שבעה פריטי צור: מקרצף (איור 1:7), גרעין לבלואה (איור 2:7), שלושה שבבים (קטנים מ-1.5 מ"מ) ושני פריטים שחוקים העוטים פטינה כפולה ואינם ניתנים לזיהוי.
 
ממצאי החפירה תורמים להבנת השטחים החקלאיים ממזרח לתל בתקופות הרומית והביזנטית. בממצא החרסים בלטו שברי כלים מטיפוס כפר חנניה, המעלים מחדש את סוגיית הופעתם של כלים אלה דווקא באתר זה, בשעה שחסרונם ניכר באתרים אחרים בצפון הגולן מהתקופה הרומית (הרטל 358:2005).