נפתחו חמישה שטחי חפירה (AE; איורים 2, 3) הסמוכים לכמה אתרי עתיקות, ובהם חורבת בית נטיף, ח'ירבת אל-קוט, ח'ירבת אום א-ד'יאב וח'ירבת שומילה. השרידים העיקריים שנחשפו בחפירה הם שני מכלולים של מבנים ומתקנים שהתגלו בשטחים B ו-E. במכלול בשטח B שרידי מבנה ולצדו גת תעשייתית, המתוארכים למן ימי החשמונאים ועד התקופה הרומית המאוחרת (המאה הא' לפסה"נ עד המאה הד' לסה"נ). במכלול בשטח E שרידי מבנה משלהי התקופה הפרסית וראשית התקופה ההלניסטית (סוף המאה הד' עד המאה הג' לפסה"נ), וצמוד לו שרידים של בית בד, כבשן סיד ומתקנים, הקשורים כנראה למבנה. עוד נחשפו בשטחי החפירה מתקנים חצובים בסלע ומחצבות שזמנם אינו ידוע, ומערות קולומבריה מהתקופה הרומית הקדומה; זהו פרסום סופי של שרידים אלו.
שטחי החפירה סמוכים לאתרים 325, 331 ו-334 בסקר רמת בית שמש (Dagan 2010:257–258, 270–271, Fig. 326.1). בסביבת שטחי החפירה נחשפו בעבר מתקנים ודרכים מתקופות שונות (הירשברג 2016 [איור 1: 7584-A]; זילברבוד וליברמן 2016 [איור 1: 7146-A]; הרשאות מס' 7268-A, 7374-A), שרידי יישוב מימי החשמונאים ומהתקופה הרומית הקדומה (סטורצ'ן 2017 [איור 1: 7156-A]; שלו 2020 [איור 1: 7358-A]; איור 1: 7466-A, 7605-A, 8179-A, 8413-A; הרשאות מס' 7261-A, 7263-A, 7369-A) ומבנים מהתקופה העות'מאנית ומימי המנדט הבריטי (הרשאה מס' 7316-A).
 
שטח A
בודדה (1F; איור 4). נחשפה בודדה חצובה בסלע, שלה משטח סחיטה מלבני (103L; 0.8 × 1.1 מ') ובחלקו הדרומי שקערורית סגלגלה (105L; 0.3 × 0.4 מ').
 
מתקן (2F; איורים 5, 6). נחשף מתקן חצוב בסלע, הכולל משטח גדול מפולס (104L; 1.75 × 2.50 מ') ובחלקו הדרומי-מערבי שקערורית סגלגלה (113L; 0.3 × 0.4 מ'). המשטח המפולס דומה אמנם למשטח דריכה של גת, אך לא התגלה כל בור איגום והאפשרות כי השקערורית שימשה לאיגום אינה סבירה בשל חוסר פרופורציה בין גודל המשטח לגודל השקערורית. אפשר כי זהו מתקן שחציבתו לא הושלמה, כפי שהתגלה בגת סמוכה (3F; להלן). בשל תזוזות טבעיות של הסלע התבקע המשטח וכיום הוא מופרד לשני חלקים, רמז אפשרי להפסקת חציבת המתקן.
 
גת (3F; איורים 7, 8). נחשפה גת שחציבתה לא הושלמה, הכוללת משטח דריכה רבוע (102L; 2.8 × 2.8 מ') ומצפון לו בור איגום (112L; 0.75 × 1.00 מ'). חציבת בור האיגום לא הושלמה, ואפשר לראות את תעלות הניתוק ואת גוש האבן שלא הוסר בסופו של דבר. סדק טבעי בסלע, החוצה את משטח הדריכה, רומז אולי על הסיבה להפסקת חציבת הגת. מדרום למשטח הדריכה התגלה קיר שדה (108W; כ-3.5 מ' אורך, 0.5–0.7 מ' רוחב), כנראה חלק מגדרה או מדרגה חקלאית.
 
שטח B
מכלול B (איור 9). נחשף מתחם הכולל שרידי מבנה וגת תעשייתית הצמודה אליו ממערב. סמוך אליהם ממערב זוהתה מערת קבורה חצובה בסלע (לא נחפרה). המבנה נפגע בעת עבודות תשתית והשתמר רק בחלקו; רצפתו לא השתמרה. מתאר המבנה היה כנראה מלבני (3.3 × 8.8 מ'). בפינותיו הדרומית-מזרחית והדרומית-מערבית נמצאו בורות עגולים חצובים לעומק הסלע: המזרחי שימש כנראה מחסן והמערבי שימש בור מים. כלי חרס שנמצאו בשני הבורות תוארכו לתקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לסה"נ), והם מתארכים את השימוש בבורות ובמבנה לתקופה זו. ייתכן כי המבנה שימש בתקופות נוספות, אך בשל השתמרותו הגרועה והרס הרצפות זה לא ברור.
הגת התעשייתית (איור 10) הצמודה למבנה כוללת משטח דריכה גדול, שני בורות איגום ומשטח עבודה צמוד להם. בגת נמצאו שלוש שכבות טיח שונות בצבען (איור 11) המרמזות על שלושה שלבי שימוש לפחות. בשכבת הטיח התחתונה נמצא מטבע של יהוחנן הורקנוס הא' (125–105 לפסה"נ; ר"ע 172394), המלמד כי השלב הקדום בגת אינו מוקדם לשלהי המאה הב' לפסה"נ. על משטח העבודה בין בורות האיגום נמצאו אבני פסיפס לבנות ושברי כלי חרס שתוארכו לתקופה הרומית המאוחרת (המאות הג'–הד' לסה"נ), ועל כן נראה כי השלב המאוחר אינו קדום לתקופה זו. מכיוון שהמבנה הצמוד לגת תוארך לתקופה הרומית הקדומה סביר להניח כי יש לתארך את השלב התיכון בגת לתקופה זו.
מערת הקבורה החצובה שזוהתה ממערב לגת ולא נחפרה, כוללת מסדרון כניסה חצוב (2.3 מ' אורך, 1.3 מ' רוחב). קידוחי בדיקה שנעשו על ידי הקבלן מלמדים כי אורך המערה אינו עולה על שישה מטרים.
 
מתקן (4F; איור 12). נחשף מתקן חצוב בסלע (209L), שצורתו לא-רגולרית ושימושו אינו ברור. לא זוהו תעלות המובילות אל המתקן, אלא רק סדקים טבעיים, ונראה שהמתקן לא שימש לאגירת נוזלים. אפשר כי זהו מתקן שחציבתו לא הושלמה.
 
בור (5F; איורים 13, 14). נחשף בור מלבני חצוב בסלע (206L; 1.10 × 1.25, 1.35 מ' עומק); לא ברור למה הוא שימש. לא זוהו תעלות המובילות אליו, ולכן לא סביר שהוא שימש לאגירת נוזלים. נראה כי זהו חלק ממתקן שחציבתו לא הושלמה.
 
שטח C
גת ובודדה (6F; איורים 15–17). נחשפו גת פשוטה ובודדה חצובות בסלע. הגת כוללת משטח דריכה רבוע (302L; 2.3 × 2.3 מ') ובור איגום (305L; 0.9 × 1.5 מ', 2 מ' עומק). בדופן המזרחית של משטח הדריכה נחצב שקע מלבני קטן (303L; 0.4 × 0.5 מ'), ששימש אולי להנחת סלי ענבים או לכתישת מוצרים נלווים שהוספו ליין. בדופן הצפונית של משטח הדריכה נחצבה תעלה (304L) שניקזה את הנוזלים ממשטח הדריכה אל בור האיגום. בפינה הצפונית של בור האיגום נחצבה מדרגה (308L). הגת הייתה מלאה בהצטברויות אדמה ללא ממצא. הבודדה נחצבה ממזרח לגת, והיא כוללת משטח סחיטה (307L; 0.75 × 1.00) ובור איגום רבוע (306L; 0.75 × 0.75 מ', 0.2–0.4 מ' עומק).
 
שטח D
מחצבה (7F; איור 18). נחשפה מחצבה לאבני בנייה (1.0–2.5 מ' אורך, 0.3–0.5 מ' עומק), המצטרפת למספר רב של מחצבות שנמצאו בעבר ברחבי הגבעה (הרשאות מס' 7268-A, 7374-A).
 
גת (8F; איורים 19, 20). נחשפה גת פשוטה חצובה במשטח סלע, הכוללת משטח דריכה מלבני ורדוד (407L; 2.3 × 2.7 מ', כ-0.15 מ' עומק) ובור איגום (404L; 1.6–1.8 × 2.3–2.7 מ', כ-0.6 מ' עומק). בחלקו הדרומי של משטח הדריכה נחצב שקע מרובע (406L; 0.25 × 0.32 מ', כ-0.25 מ' עומק; איור 21), ובו נקב המוליך אל בור האיגום. נראה כי שקע 406 שימש לסחיטת חומרים אשר הוספו ליין או לניקוז פסולת הדריכה לסחיטה מרבית. בור האיגום גדול ביחס למשטח הדריכה, ובפינתו הדרומית-מערבית נחצב בור שיקוע (405L; 0.9 × 1.2 מ', 0.5 מ' עומק).
 
קולומבריום (9F; איורים 22, 23). נחשפה מערת קולומבריום חצובה. למערה פיר כניסה אנכי (400L; 1.05 × 1.10 מ', 1.5 מ' עומק) חצוב בסלע נארי קשה, המוליך אל חלל דמוי פעמון (402L; 3.0–3.5 מ' קוטר, 2.3 מ' עומק). על כל דופנות המערה התגלו כוכים קטנים, שמתארם משולש, מלבני או מעוגל, חצובים בארבע שורות. בתוך המערה נמצאו מגוון כלים שתוארכו לתקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לסה"נ), ובהם סירי בישול (איור 1:24), קנקנים (איור 2:24, 3), פכיות (איור 4:24, 5) ונר (איור 6:24). בחפירת הפיר ובניקוי פני השטח שסביבו נמצאו שני מטבעות: האחד של אלכסנדר ינאי (79/80–76 לפסה"נ; ר"ע 172395) והאחר נטבע בימיו של ארכלאוס (4 לפסה"נ–6 לסה"נ; ר"ע 172396). מכיוון שהממצאים נמצאו בתוך הצטברויות אדמה הם אינם יכולים לתארך בוודאות את פרק הזמן שבו הייתה המערה בשימוש או את זמן חציבתה. יחד עם זאת, מכיוון שמכלול הממצאים הומוגני לתקופה הרומית הקדומה אפשר כי זהו, לכל הפחות, פרק הזמן האחרון שבו המערה הייתה בשימוש.
 
שטח E
מכלול E (איור 25). נחשף מתחם הכולל שרידי מבנה וסמוך לו שלושה מתקנים: כבשן לייצור סיד, בית בד ומתקן ששימושו אינו ידוע. במבנה (איור 26) הובחנו שני שלבי בנייה עיקריים, ובהם זוהו הגבהת רצפות ושינויים אדריכליים קטנים. למבנה מהשלב הקדום מאפיינים אדריכליים נדירים, הכוללים חציבת מעין מכתש תת-קרקעי שבתוכו נבנו הקירות (2.8 מ' גובה השתמרות מרבי; איור 27). הממצא הקטן במבנה כולל סיכת רכיסה, תכשיטים, כלי עצם מעוטרים, נר אַטי מיובא, שבר של כלי בהט וממצא מיוחד נוסף, לצד שברי כלי חרס מקומיים רבים, חלקם מתאימים לרפאות. הממצאים מתארכים את המבנה למן שלהי התקופה הפרסית ועד ראשית התקופה ההלניסטית (סוף המאה הד'–המאה הג' לפסה"נ).
כבשן הסיד סגלגל (3.6 × 3.8 מ' קוטר, 2 מ' עומק ויותר; איור 28), והתגלו בו אבנים שרופות רבות, המלמדות כי הוא ננטש לאחר הפעלתו האחרונה, אולי בשל פגיעה ביעילותו. כן התגלו בכבשן שברים רבים של כלי חרס, רובם מהתקופה הפרסית, והם דומים לאלו שנמצאו במבנה הסמוך, ומקצתם מימי החשמונאים ומהתקופה הרומית הקדומה. דגימות לתיארוך OSL שנלקחו מהכבשן ילמדו אולי האם הממצא מהכבשן מתארך את השימוש בו או שמקורו בפירוק המבנה הסמוך על מנת לנצל את אבני הבנייה שלו לשימוש משני.
בית הבד נפגע קשות (איור 29) והשתמרו ממנו נישה לקיבוע הבד, משטח שעליו הונחו כנראה העקלים עם הזיתים הפרוכים ושני בורות, ששימשו כנראה האחד לשיקוע והשני לאיגום. אפשר אולי לתארך את בית הבד לשלב הקדום של המבנה הסמוך, על סמך אבן משקולת בשימוש משני שהתגלתה בריצוף השלב המאוחר של המבנה. המתקן ששימושו אינו ברור (איור 30) כולל בור מעוגל חצוב בסלע וממזרח לו קיר מתעגל אשר מקיף גוש סלע גדול. המתקן התגלה ריק מממצא, ועל כן אי אפשר לתארכו, אך קרבתו למבנה רומזת כי הוא קשור לפעילות בו.
 
קולומבריום (10F; איור 31). נחשפה מערת קולומבריום חצובה שהשתמרותה גרועה. למערה פיר כניסה אנכי דמוי משולש (500L; 1.3 × 1.3 × 1.5 מ', 1.2–1.5 מ' עומק), המוליך אל חלל מערה גדול (511L; 3.5 × 4.2 מ', כ-2 מ' עומק). דופנות המערה שחוקות, ונראו בה רק שרידים מעטים ושחוקים של כוכים קטנים. בשל החשש מקריסה, הוסרה תקרת המערה באמצעות מחפרון והחלל נוקה מהצטברות של אדמת סחף. בעת חפירת הפיר התגלו שברי כלי חרס (לא צוירו) שתוארכו למאות הא' לפסה"נ–הא' לסה"נ, וכן מטבע מימיו של אלכסנדר ינאי (79/80–76 לפסה"נ; ר"ע 172397), המתארכים כנראה את זמן השימוש במערה.
 
מערה (11F; איור 31). זוהתה מערה תת-קרקעית (?) אשר לא נחפרה בשל החשש כי זוהי מערת קבורה. למערה פיר אנכי סגלגל חצוב בסלע (504L; 1.0 × 1.6 מ'), שנפגע בעת עבודות הפיתוח טרם החפירה.
 
מתקנים חקלאיים (12F; איור 32). נחשף מתקן חקלאי (502L), הכולל ארבעה אגנים חצובים בסלע: שניים מלבניים קטנים (0.35–0.43 × 0.42–0.50 מ', 0.22–0.30 מ' עומק) ושניים מעוגלים גדולים (0.85–1.10 מ' קוטר, 0.55–0.60 מ' עומק); האגנים המעוגלים נחצבו במפלס נמוך מזה של המלבניים. המתקן נפגע בחלקו טרם החפירה ושימושו אינו ברור, אך נראה כי היה קשור בהפקת נוזלים. אפשר כי באגנים המלבניים נערך ריסוק של פרי כלשהו, ואילו האגנים המעוגלים שימשו בורות שיקוע ואיגום. אפשר גם כי האגנים המלבניים שימשו להנחת סלים או קנקנים ואילו האגנים המעוגלים שימשו לריסוק וסחיטה.
צמוד למתקן זה מדרום נחצב מתקן נוסף (516L), כנראה בודדה, הכולל משטח סחיטה מעוגל ורדוד (0.9 מ' קוטר, 9 ס"מ עומק) המתנקז אל בור איגום סגלגל (0.4 × 0.5 מ', 0.35 מ' עומק). למרות קרבתם של המתקנים זה לזה, החציבה האיכותית של האגנים בניגוד לחציבה המרושלת של הבודדה רומזת כי הם לא בני אותו הזמן.
 
מחצבה (13F; איור 33). נחשפה מחצבה (526L) ובה בור מלבני חצוב (2.5–3.0 × 7.5 מ'), שממנו הופקו אבני בנייה (0.2–0.4 × 0.4–0.6 × 0.6–0.8 מ'). בבור ובדופנותיו התגלו סימני חציבה של אבנים ותעלות ניתוק (0.1 מ' רוחב).
 
המתקנים שהתגלו בחפירה היו קשורים בפעילות החקלאית של היישובים בסביבה. אי אפשר לתארך שרידים אלה וקשה לקשור אותם ליישוב מסוים. הגת התעשייתית במתחם B נחצבה כנראה בימי החשמונאים, פרק זמן שבו שכן בית חווה לא רחוק משם במעלה הגבעה (הרשאות מס' 8179-A, 8413-A). המשך הפעילות בגת בתקופות הרומית הקדומה והמאוחרת קשור להתיישבות באזור סביב היישוב המרכזי בבית נטיף (Dagan 2011:268–270). המבנה מהתקופות הפרסית–הלניסטית במתחם E, שהגדרתו עדיין אינה סופית (בית חווה?), היה קשור כנראה ליישובים אחרים בני התקופה ברמת בית שמש; במיוחד יש לציין את ח'ירבת אום א-ד'יאב שהוגדרה ככפר ואת תל זנוח שהוגדר כעיר (Dagan 2011:264–265) ואף מוזכר בספר נחמיה משום שתושביו הגיעו לסייע בבניית חומת העיר ירושלים (נחמיה, ג' 13).