תל קדש הוא גדול התלים המקראיים בגליל העליון בתחום ישראל, ואחד האתרים המרכזיים בצפון כנען. התל מתנשא בחלק המערבי של בקעת קדש וצמוד לעין קדש, מקור המים העיקרי בבקעה. הוא נחלק לתל עליון צפוני ולתל תחתון דרומי, ושטחו מגיע לכ-100 דונם בראשו וכ-200 דונם בבסיסו (איור 1). במקום התקיים רצף יישובי של למעלה מ-5000 שנה, שראשיתו בתקופת הברונזה הקדומה וסופו בכפר השיעי קדס ששכן במקום עד שנת 1948 (Frankel et al 2001: Site 369). התל, ששמו השתמר לאורך אלפי שנים, מזוהה עם קדש בגליל, עיר הנזכרת במקרא בהקשרים מגוונים החל מסיפורי הכיבוש וההתנחלות ועד לחורבנה בימי הכיבוש האשורי של תגלת פלאסר הג' בשנים 733–732 לפסה"נ. האתר מוזכר גם במקורות מימי הבית השני דוגמת פפירוסי זנון, ספר מקבים א' ומלחמת היהודים ליוסף בן-מתתיהו (Sabar 2018). בימי הביניים נזכרת עיירה בשם קדס במקורות ערביים, כגון כתבי אל-בלד'ורי ואל-מקדסי במאות הט' והי' לסה"נ. במרוצת ימי השלטון העות'מאני ועד לקום מדינת ישראל התקיים בראש התל כפר שיעי-מתואלי בשם קדס, ששימר את שמו הקדום של האתר עד לימינו.

בתל ובסביבתו נערכו סקרים אחדים בדורות הראשונים של המחקר הארכיאולוגי בארץ ישראל (אהרוני ועמירן תשי"ג; Albright 1925). בשנת 1953 נערכה חפירת בדיקה קטנה בחלקו הצפוני של התל העליון שחשפה לראשונה את תולדותיו (אהרוני 10:1957–13). בשנים 1981–1984 חפרה משלחת של אוניברסיטת תל אביב את שרידי המקדש הרומי בגבעה שממזרח לתל (Fischer, Ovadiah and Roll 1984). בשנים 1997–2012 חפרה משלחת מאוניברסיטאות מישיגן ומינסוטה מבנים מנהליים מן התקופות הפרסית וההלניסטית בפינתו הדרומית-מזרחית של התל הדרומי (Herbert and Berlin 2003). על אף הממצאים החשובים שעלו במחקרים אלה, תולדות האתר לאורך מרבית שלבי קיומו, לרבות גודלו, מבנהו, הרכב אוכלוסייתו ומקומו במערך היישובי האזורי של הגליל ההררי נותרו עלומים.

בשנים 2014–2016 נערך בתל קדש ובסביבתו הקרובה סקר שיטתי (צבר 2017; וכטל 2018). מלבד התל והגבעה המזרחית נסקר גם מדרון נרחב הצופה אל התל ממערב (איור 1: 'קדש מערב'), אשר בראשו תועד אתר קטן מהתקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה (Frankel et al 2001: Site 370). במרבית השטח שנסקר נמצאו חרסים מתקופות הברונזה הקדומה 1–2, המלמדים כי ייתכן שבמקום שכן אתר ענק, בקנה מידה אזורי. הסקר הראה שפרט לתל עצמו אשר היה מיושב במלוא היקפו, גם השטחים הצמודים לתל ממזרח, מצפון ובעיקר ממערב היו מיושבים בתקופה זו, בשטח שמגיע לכ-600 דונם ויותר. זהו היקף הגדול פי שניים ויותר הן ביחס לאתרים העירוניים הגדולים ביותר מתקופת הברונזה הקדומה שהיו מוכרים עד כה בדרום הלבנט, והן ביחס לתקופות שיא אחרות בתולדותיה של קדש עצמה, כגון תקופות הברזל 1 וההלניסטית. תגליות אלו העלו את האפשרות שבשלהי האלף הרביעי או בראשית האלף השלישי לפסה"נ התקיימה במקום עיר בעלת מעמד פוליטי וכלכלי חשוב במערך העירוני הקדום של צפון כנען (וכטל 102:2018–112).

החפירות הנוכחיות נערכו במסגרת תכנית מחקר העוסקת במורכבות היישובית וביחסי הגומלין שבין אזורים הרריים לעמקים בצפון כנען בתקופת הברונזה הקדומה. נחפרו שני שטחים (1B, 1C) במדרון של 'קדש מערב'. שטח 1B (נ"צ 249475-95/779455-65; 12.5 × 17.5 מ') נפתח בלב המדרון, כ-200 מ' ממערב לתל, ונחשפו בו שרידי מבנים מתקופת הברונזה הקדומה, בעיקר משלבה השני של התקופה, לצד שרידים מעטים מתקופות נוספות. שטח 1C (נ"צ 249440-60/779235-45; 10 × 20 מ') נפתח בראש המדרון, בחלקו הדרומי-מערבי, והוא מרוחק כ-400 מ' מהתל; נחשפו בו לפחות שני שלבים של ביצור מתקופת הברונזה הקדומה.

 
שטח 1B (איורים 2, 3)
החפירה הראשונית באזור זה נערכה במטרה לאמת את תוצאות הסקר ולבחון האם במקום התקיים יישוב, שהיה חלק מהאתר הגדול של קדש בתקופת הברונזה הקדומה. בחפירה נחשפו חלקי מבני מגורים, המאששים את תוצאות הסקר. כבר בימי החפירה הראשונים החלו להתגלות קירות של מבנים, ועד לסוף עונת 2019 הושלמה חשיפת המתאר של שני חדרים מתקופת הב"ק 2 ולצִדם שרידי קירות של מבנים נוספים שחשיפתם רק החלה. החפירה בשטח רדודה יחסית (כ-1 מ'), ולמרות זאת הובחנו חמישה שלבים סטרטיגרפיים מתקופות שונות (VI; מספור השלבים ראשוני ועשוי להשתנות בהמשך החפירה).
 
שלב V. באזור מצומצם בדרום השטח, מתחת לקירות המבנים משלב IV, נחשף קטע קיר (1012B19F), שניגש אליו מפלס עפר מהודק (1021B19L; איור 4). על המפלס, ובמקומות אחרים מתחת לקירות שלב IV, נחשף רובד עפר אפרפר ובו חרסים מתקופת הב"ק 1.
 
שלב IV (איור 5) הוא שלב הבנייה העיקרי בשטח, והתגלו בו שרידי מבנה ובו שני חדרים, ולצדם קירות נוספים של מבנים שחשיפתם רק החלה. קירות המבנה הושתתו בחלקם על סלע האם ובחלקם על הרובד האפרפר משלב V. סלע האם הטרשי נחשף במקטעים אחדים, וגושים מוגבהים של סלע שולבו בבנייה. בין שני החדרים השתמר באופן חלקי קיר מחיצה, שהושתת ברובו על הגבהה של סלע האם. לצד הקיר התגלו כמה גומחות טבעיות בסלע, ששפתן עוצבה בהכאה, ששימשו אולי להנחת כלים. מתארו של החדר המזרחי טרפזי (4 × 5 מ') והוא השתמר רק בחלקו. רצפת החדר וקירותיו הדרומי והמזרחי נחתכו בקברים מאוחרים (שלב II, להלן). החדר המערבי מלבני (כ-5 × 7 מ') והוא השתמר היטב. על רצפתו וקירותיו השתמרו שרידים של טיח לבן. במרכז החדר נתגלה מתקן סגלגל עשוי אבני שדה, כנראה משטח עבודה. מצפון, מדרום וממערב למבנה התגלו קירות נוספים, השייכים כנראה למבנים אחרים. כל הקירות בשטח נבנו בכיוון דומה, עדות אפשרית לתכנון מוקדם. הממצא הקרמי כולל כמות רבה של כלי חרס מהמשפחה המתכתים (South Levantine Metallic Ware) האופייניים לתקופת הב"ק 2. עוד נמצאו בשלב זה מכלולי צור, ובהם בולטים להבים כנעניים, שברי כלי אבן מבזלת, שבר צלמית של בעל חיים מקרין ושבר של קנקן מתכתי ועליו טביעת חותם.
 
שלב III. סמוך לפני השטח בחלקו המערבי של שטח החפירה נחשפו שרידים אדריכליים דלים וריכוזי אבן צפופים שכיסו חלקית את הריסות מבני שלב IV. קיר אחד (1013B19F) יוחס בוודאות לשלב זה, והוא נבנה על קירות שלב IV (1013B18F, 1006B19F; איור 6). אף שטרם זוהו רצפות ברורות משלב III, נראה שיש לייחס אליו חרסים מתקופת הברונזה הביניימית, לרבות חרסים ממשפחת כלי מגידו (Black Wheel-Made Ware), שנמצאו במפלסים העליונים של החפירה במחצית המערבית של השטח.
 
שלב II. בחלקו המזרחי של השטח זוהו ששה קברים (איור 7); הם לא נחפרו. הקברים חדרו לתוך השרידים האדריכליים וההצטברויות של שלב IV. על פני השטח הובחנו לוחות כיסוי שטוחים מוקפים באבנים קטנות. בחלק הצפוני של השטח התגלו עצמות אדם שאינן בארטיקולציה בתוך גומחה טבעית בסלע האם. העצמות הונחו לצד חלקו התחתון של כלי חרס גדול וחפצים אחדים מברונזה. במהלך החפירה התברר שזהו קבר נוסף שלוחות הכיסוי שלו הוסרו כבר בעת העתיקה. לצדו נחשף קבר נוסף, כנראה של ילדה, ובו פריטי ברונזה נוספים. הקברים מתוארכים באופן ראשוני לאלף הראשון לפסה"נ.
 
שלב I. השלב המאוחר ביותר בשטח כולל קיר ארוך שנבנה ברישול בכיוון כללי צפון–דרום; הוא יצר מדרגה קלה בפני השטח קודם לחפירה. הקיר היה חלק מפעילות חקלאית שהתקיימה בשטח המדרון, והייתה קשורה ליישובים ששכנו בתל קדש בתקופות מאוחרות בתולדותיו.
 
שטח 1C (איורים 8, 9)
השטח (10 × 20 מ') נפתח בניצב למדרגה בולטת בפני השטח, שאותרה בסקר ובצילומי אוויר קודם לחפירה. לאורך מדרגה זו נראים בקטעים אחדים קווי בנייה ומפולות אבן. ההשערה הייתה שמדרגה זו היא שריד של ביצור קדום, שתחם את העיר מתקופת הברונזה הקדומה באזור זה, ומטרת החפירה הייתה לבחון השערה זו. בחפירה התגלו שרידי ביצורים מרשימים, כנראה משני שלבים לפחות, הכוללים קירות אבן רחבים, מגדל וחלקלקה.
בחלקו המזרחי של השטח נחשף קיר רחב (1001C17F; 1.7 מ' רוחב), שנבנה בכיוון דרום-מזרח–צפון-מערב מאבני גוויל. ממזרח לקיר נחשף מסד אבן רחב (1005C19F), הכולל אבנים שטוחות גדולות שהונחו בצפיפות על גוש מוגבה של סלע אם. ממערב לקיר נחשפה הצטברות אדמה (1012C17L) עשירה בשברי לבנים ובחרסים שהמאוחרים ביותר מתוארכים לתקופת הב"ק 1. במחצית הדרומית של לוקוס זה הועמקה החפירה עד קרקע בתולה.
ממערב ומעל לשרידים אלה נחשף מגדל מאסיבי (F17C1007; רוחבו 8 מ'), שנבנה בציר דומה לזה של קיר F17C1001. תעלת היסוד של הפאה הצפונית-מערבית של המגדל חותכת חלקלקה (1001C18F), שנבנתה מרובדי עפר ואבנים שהונחו על מסד אבן המשתפל מצפון-מזרח לדרום-מערב. רובדי העפר בחלקלקה הכילו שברי לבנים וממצאים רבים, מרביתם מתקופת הב"ק 1 ומיעוטם מתקופת הב"ק 2. בחלקו העליון של מסד האבן של החלקלקה, צמוד לקיר המגדל, התגלו כמה לוחות אבן ארוכים מונחים זה לצד זה (1006C17F), המאוחרים כנראה לחלקלקה; שימושם אינו ידוע בשלב זה. קיר נוסף (1002C18F) נחשף מצפון למגדל, אך יחסו למגדל אינו ברור; ייתכן כי זהו מרכיב ביצורי שהתווסף בשלב כלשהו לצד המגדל, אך אפשרות זו דורשת בירור נוסף בעונות החפירה הבאות.
 
שתי עונות החפירה 2018 ו-2019 בתל קדש הראו בבירור שהיישוב מתקופת הברונזה הקדומה השתרע הרחק מעבר לתל הקדום, אל עבר שטחים נרחבים במדרון של 'קדש מערב'. בלב המדרון החל להיחשף רובע מגורים, וראשי קירות המבצבצים מעל פני השטח באזורים אחרים של 'קדש מערב' מרמזים על רובעי מגורים נוספים. בחלקו הדרומי-מערבי של ראש המדרון נחשפה מערכת ביצור מורכבת, שלה שני שלבים לפחות. תיארוך סופי של מערכת הביצור על שלביה השונים יתאפשר רק לאחר הבנתם המדויקת של מרכיבי הביצור ויחסם ההדדי, אולם כבר כעת אפשר להציע ששלביו המתקדמים של הביצור חופפים לשלב הבנייה העיקרי בשטח 1B, ושניהם מתוארכים לתקופת הב"ק 2. אופיו של האתר ב'קדש מערב' בתקופת הב"ק 1 טרם הובהר בשני השטחים, אולם הנוכחות הבולטת של תקופה זו במכלולי כלי החרס מרמזת על פריסה משמעותית של הפעילות כבר בשלב זה, בהתאמה לתוצאות הסקר. הביצור בשטח 1C, המרוחק כ-400 מ' בקו אווירי משולי התל, והשרידים בשטח 1B אינם מותירים מקום לספק באשר להיקפו המרשים של היישוב מתקופת הברונזה הקדומה באתר.