בתל ובסביבתו נערכו סקרים וחפירות רבות (לסקירה מקיפה, ר' טקסל תשס"ה; נדב-זיו ואחרים 2022; Fischer and Taxel 2007; Kletter and Nagar 2015). בחפירה שנערכה בשנים 2010–2011 ממזרח לתל נחשפו שרידי מכלול נרחב של מבנים ותעשיית כלי חרס מן התקופה הביזנטית (ינאי 2014). משנת 2019 עד דצמבר 2021 נערכה חפירה נרחבת ממזרח ומדרום-מזרח לתל (שטחים A, B, C, G; הדד ואחרים 2021; נדב-זיו ואחרים 2021). החל משנת 2021 מתקיימת חפירה נוספת בשטחים נרחבים ממזרח ומדרום לתל (שטחים D, H, J, L, 1M, 2M; וורגה, בצר וויינגרטן 2022).
בשטח H נחפרו 55 ריבועים (איור 2), והתגלו בהם שרידי יישוב מתקופות הברונזה התיכונה, הברונזה המאוחרת, הברזל 2, הרומית קדומה, הרומית התיכונה והביזנטית (שלבים 1–3). השרידים מתקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת יתוארו במאמר נפרד (בצר ואחרים 2023).
 
תקופת הברזל 2 (איור 3)
נחשפו שרידי יישוב וקברים מתקופות הברזל 2ב'–ג' (המאות הח'–הז' לפסה"נ). שרידים אלה התגלו ברובם בשכבה של אדמת חמרה, המאפיינת את האתר בתקופה זו, המונחת מעל סלע האם מכורכר. בשכבת אדמת החמרה התגלו בכל השטח חרסים מתקופת הברזל 2.
במערב השטח התגלו שרידי כבשן חרס עגול (50434L; כ-2 מ' קוטר; איור 4), ממנו השתמרה רק התחתית של תא הבערה (0.2 מ' גובה השתמרות מרבי). בסביבת הכבשן התגלו חרסים מתקופות הברזל 2ב'–ג' המתארכים אותו. הכבשן נמצא בין שני קברים המכוסים במכסי חרס (50460L, 50526L; ר' להלן), וייתכן שהוא הוקם לטובת ייצור מכסי חרס.
בכל השטח נחשפו קטעים של רצפות עפר מהודק (50228L, 50236L, 50289L, 50298L, 50319L, 50489L). ברצפה 50398 שולב טבון סגלגל (50305L). בדרום השטח התגלה יסוד קיר (50414W), שנבנה מאבני גוויל קטנות בציר מזרח–מערב. אל קיר זה ניגשות מצפון ומדרום שתי רצפות עפר (50366L, 50387L). במפלס הנמוך מרצפות העפר שהתגלו בדרום השטח נחשף קבר שוחה פשוט ומעליו מצבת אבן (50542L; ר' להלן). על רצפות העפר התגלה ממצא מתקופות הברזל 2ב'–ג', ובו שברי כלי חרס, עצמות בעלי חיים, גרעיני זיתים וכלי אבן מעטים.
 
הקברים. בכל השטח נחשפו 12 קברים, כולם קברי יחיד של פרטים בוגרים. חלק מהקברים הופרע כתוצאה מבנייה בתקופות מאוחרות. בקברים הובחנו ארבעה טיפוסים (1–4): קבר ארגז בנוי אבנים, קבר ארגז בנוי לבנים, קבר שוחה מכוסה במכסי חרס וקבר שוחה פשוט.
(1) קבר ארגז בנוי אבנים נחשף בדרום-מזרח השטח (50529L; איור 5). הוא נבנה בציר מזרח–מערב באבני גזית מגיר וכוסה באבנים מלבניות, גדולות ומהוקצעות; חלקו המערבי לא השתמר. בקבר התגלו עצמות אדם אחדות שלא ניתנות לזיהוי ללא ממצא נוסף ועל כן קשה לתארכו. נראה שהוא קדום לתקופה הרומית הקדומה, שכן הוא נחתך בקיר (50607W) שבנייתו תוארכה לתקופה הרומית קדומה.
(2) קבר ארגז בנוי לבנים התגלה בדרום-מזרח השטח (50573W; כ-1.3 × 2.5 מ', 0.4 מ' גובה לפחות; איור 6). הוא נבנה בציר מזרח–מערב מלבני בוץ אפורות. הדופנות הקצרות נבנו משורת אחת (0.4 מ' רוחב) של לבני בוץ רבועות (כ-0.4 × 0.4 מ'), ואילו הדופנות הארוכות נבנו משתי שורות (0.4 מ' רוחב) של לבני בוץ מלבניות (כ-0.2 × 0.4 מ'). הקבר נתגלה שדוד, ללא כיסוי, אך על סמך שברי לבנים שנתגלו במפולת בקצהו המזרחי נראה כי הוא כוסה במקור בלבנים. בתוך הקבר נתגלה נקבר יחיד ממין זכר, שהונח בתנוחת פרקדן, הידיים מונחות מעל לחזה, הראש בצד מזרח והפנים פונות לדרום. בקבר התגלו בסיס כלי שרוף ששימש נר ושברי קנקנים וקערות שתוארכו לתקופות הברזל 2ב'–ג'. הקצה הדרומי של הקבר נחתך בקיר מאוחר מהתקופה הרומית (50607W), וכתוצאה מכך לבני בוץ רבועות של הקבר נמצאו פזורות במפולת.
(3) התגלו שני קברי שוחה מכוסים במכסי חרס (50460L, 50526L; 0.75 × 2.00 מ'; איורים 7–9). הקברים הם קברי שוחה רדודים, פשוטים, שנחפרו כנראה לתוך אדמת החמרה ומולאו בחול. הקברים כוסו במכסי חרס דמויי חבית, שנצרפו בטמפרטורה לא גבוהה; ייתכן שהם יוצרו בכבשן סמוך (50434L). הכיסוי של כל קבר הורכב משני חלקים שחוברו יחדיו; החלק המזרחי הותאם לכיסוי הכתפיים ועל כן הוא רחב מן החלק המערבי שכיסה את הרגליים. בשני הקברים התגלו נקברים ממין זכר שהונחו בתנוחת פרקדן, הראש בצד מזרח; כפות הרגליים של שני הנקברים לא נמצאו. סמוך לכל קבר ממזרח התגלו מנחות קבורה. הקברים כוסו בתלולית חול.
קבר 50460 (איורים 7, 8) נחפר בשכבת החול עד למפלס סלע הכורכר שפולס בקרקעיתו. ממערב לקבר נחצבה בסלע הכורכר מדרגה, שהוליכה למערב אל משטח סלע מפולס שהתגלתה עליו קבורת ראש סוס (50475L; להלן). הנקבר הונח פרקדן, ידיו מיושרות לצדי הגוף. במכסה, מעל ראש הנקבר, התגלה נקב, ששימש כנראה סמל להוצאת הנפש. הנקבר זוהה כלוחם מפני שליד ידו השמאלית נתגלה חפץ מברזל, אולי ראש אלה. המנחות שהתגלו ממזרח לקבר הונחו בשני מפלסים. במפלס הקבורה התגלו קנקן ומעליו קערה, קערות שלהן צורת S ונרות. במפלס גבוה יותר הוצב קנקן אחד או יותר מעל כיסוי החול בקבר, כנראה לסימון מיקום הקבר. כל המכלול הקרמי תוארך למאה הז' לפסה"נ. במרחק 2.5 מ' ממערב לקבר זה נחשפה קבורה של ראש כרות של סוס וחלק מחוליות עמוד שידרה (50475L), שהונחו על סלע מפולס. ייתכן ושני הקברים הם חלק ממכלול קבורה אחד שכלל לוחם וסוסו. ייתכן וקבר שוחה נוסף (50482L; להלן), שהתגלה ממערב לקבורה זו, שייך אף הוא למכלול קבורה זה.
בקבר 50526 (איור 9) התגלו שני חלקי מכסה שעוטרו בעיטור סרוק. הנקבר הונח פרקדן, ידו הימנית מיושרת לאורך הגוף וידו השמאלית מקופלת לכיוון הבטן. על הנקבר התגלה שבר חרוז עשוי מחומר אורגני. המנחות שהונחו ממזרח לקבר כוללות קנקן וקערות, המתוארכים לסוף המאה הח' ולמאה הז' לפסה"נ. החלק המזרחי של המכסה נשבר חלקית, וכתוצאה מכך שבר המכסה נדחף לתוך הקבר ופגע בצדו השמאלי העליון של השלד. הקבר נתגלה מכוסה במילוי של חול, אבנים קטנות וחרסים, השונה ממילוי החול הסטרילי שכיסה את הקבר במקור. לכן, אפשר שזמן קצר לאחר הקבורה נפתח הקבר לשם שוד, אולי של כלי נשק הדומה לזה שהתגלה על הנקבר בקבר 50460 הסמוך; אפשר שבעת פתיחת הקבר נשבר חלקו המזרחי של המכסה. לאחר השוד כוסה הקבר במילוי חדש על מנת להסתיר את שדידתו.
(4) התגלו שמונה קברי שוחה פשוטים, שנחפרו באדמה, רובם בכיוון מזרח–מערב, מהם השתמרו רק ארבעה (50315L, 50477L, 50482L, 50542L) והיתר הופרעו קשות. בקבר 50315 התגלה נקבר ממין זכר, אשר הונח פרקדן ללא כפות רגליו, ידיו מיושרות לאורך הגוף. סמוך לראש הנקבר ממזרח התגלו מנחות קבורה, ובהן נר וקנקן. בקבר 50542 התגלה נקבר ממין נקבה, אשר הונח פרקדן ללא כפות הרגליים, ידיו כפופות לאזור האגן. הקבר סומן במצבה מאבן גיר שהוצבה מעל הקבר בצדו הדרומי. צמוד לקבר לא התגלו מנחות קבורה, אך במפלס המצבה התגלו שברי כלי חרסים מתקופות הברזל 2ב'–ג', שמקורם כנראה במנחות. רק שניים מהקברים — 50482 ו-50477 — נכרו בכיוון צפון–דרום, ראש הנקבר הונח בצד דרום. בקבר 50482, הסמוך לקבורת הסוס, התגלה נקבר ממין נקבה, שהונח פרקדן ללא כפות הרגליים, ידיו מיושרות לצדי הגוף. סמוך לקבר התגלו מעט שברי כלי חרס מתקופות הברזל 2ב'–ג'. קבר 50477 התגלה מופרע כתוצאה מבניית קיר מאוחר בתקופה הרומית (50607W), ונחשפו בו רק רגליים של פרט בוגר שפנו לצפון. סמוך לקבר התגלה קנקן שלם מתקופות הברזל 2ב'–ג'. בקבורות שהופרעו קשות לא זוהו מנח הנקבר ומינו, ולא תמיד התגלה ממצא קרמי בהקשרם.
פרט לקבר הארגז הבנוי אבנים, אשר ייתכן כי זמנו מאוחר לתקופת הברזל, נראה כי יתר הקברים שייכים לאותו בית קברות והם בני אותו זמן, שכן הם דומים ברובם בסגנון, בגובה ובכיוון, והם אינם פוגעים האחד בשני. בית הקברות תוארך לתקופות הברזל 2ב'–ג' על סמך הממצא הקרמי שהתגלה ליד חלק מהקברים.
 
התקופה הרומית הקדומה (המאות הא' לפסה"נ–הא' לסה"נ) (איור 3)
נחשפו קיר (50607W), רצפת גיר כתוש (50231L), שלושה בורות אשפה (50204L, 50470L, 50484L) ומפולות אבנים במזרח השטח מתחת למתקן מהתקופה הרומית התיכונה (להלן).
קיר 50607 (כ-28 מ' אורך חשיפה) נבנה בתוך שכבת חול שמעל אדמת החמרה בכיוון צפון–דרום מאבני גוויל והשתמר לגובה מרבי של 1.3 מ'; הוא נמשך לצפון מחוץ לגבולות החפירה. הוא יוחס לתקופה הרומית הקדומה שכן הוא נחתך בקיר (50368W), הקשור למתקן מהתקופה הרומית תיכונה. ניתוח הממצא הקרמי שנמצא בלוקוסים שניגשו אל הקיר ומתחתיו יעזור בתיארוכו המדויק. ייתכן שהקיר שימש קיר תמך לייצוב האדמה שממזרח לו. ייתכן גם, על סמך המפולות שהתגלו מתחת למתקן מהתקופה הרומית התיכונה, שהקיר היה חלק ממסד של מתקן שעמד במקום ונהרס בעת בניית המבנה והמתקן מהתקופה הרומית תיכונה.
רצפת גיר 50231 נחשפה באופן מקוטע, ולא התגלו שרידי בנייה המתייחסים אליה.
שלושת בורות האשפה התגלו מתחת למבנה מן התקופה הרומית התיכונה. בבור 50204 התגלו שברי כלי חרס מהתקופה ההלניסטית, ובהם ידית אמפורה רודית נושאת חותם, וכן קליע עופרת ועליו כתובת (אוסטינובה, בצר ווורגה 2022). בבור 50470 התגלו שברי כלי חרס רבים מהתקופה הרומית הקדומה וידית מספל מדידה עשוי אבן. בבור 50484 התגלתה כמות גדולה של עצמות בעלי חיים יחד עם חרסים מהתקופה הרומית הקדומה.
 
התקופה הרומית התיכונה (המאות הא'–הג' לסה"נ) (איור 10)
נחשפו שרידי מבנה נרחב וממזרח לו מתקן הקשור כנראה במים, שפעלו בו זמנית. הובחנו בהם שני שלבי שימוש.
 
המבנה (איור 11; מעל 315 מ"ר). המבנה נבנה על שכבת חול שהצטברה מעל אדמת החמרה, ולעתים חדרו יסודותיו אל תוך שכבה זו שאפיינה את פני השטח הקדומים של האזור בתקופת הברזל. בנייתו הותאמה לטופוגרפיה שהשתפלה ממערב למזרח. קירות המבנה נבנו מאבני כורכר מהוקצעות גס ואבני גוויל קטנות והשתמרו ברובם לגובה היסודות (0.5 מ'). מהמבנה נחשפו חצר (11) ומערך חדרים מדרום לה (1–10).
לשלב הקדום יוחס מבנה מלבני (12.5 × 15.1 מ'), ובו לפחות שבעה חדרים (1–6, 9) וחצר (11). בחצר 11 (40 מ"ר לפחות) התגלתה רצפת עפר מהודק (50240L, 50350L), שהשתמרה באופן חלקי בדרום ובמזרח. הרצפה ניגשת אל הקיר הצפוני של המבנה (50302W), אשר תחם את החצר מדרום. גם ברוב חדרי המבנה התגלו רצפות עפר מהודק, הניגשות אל הקירות; חלקן השתמר במקוטע בשל תיקונים שנערכו בשלב המאוחר במבנה. ממערב לחדר 1 התגלה מפלס חיים (50239L), המלמד אולי כי המבנה נמשך למערב. ברצפה של חדר 6 שולב טבון (50170L; ר' איור 4). נראה כי בשלב זה השתרע המבנה לדרום עד קיר 50306; לא התגלו חדרים בשלב זה מדרום לחדרים 6 ו-9. מדרום לקיר 50306 נחשפו מפלסי חיים של אדמה מהודקת וגיר לבן (50181L, 50260L), אולי חלק מחצר פתוחה מדרום למבנה. ברצפת 50260 שולבו שני טבונים (50304L, 50412L).
בשלב המאוחר נערכו במבנה תיקונים נרחבים, הכוללים את הארכת המבנה כדי 27 מ' והוספת חדרים (7, 8 ו-10), בנייה מחדש של קירות ורצפות והוספת טבונים חדשים. בחצר 11 נבנתה רצפה של אבני גוויל מכורכר, ושולב בה טבון חרס (50193L) שהוקף בקיר אבנים. גם בשלב זה התגלו ברוב חדרי המבנה רצפות עפר מהודק הניגשות אל הקירות. חדר 1 הוקטן, ונבנה בו טבון (50084L) שהוקף בקיר אבנים. ממערב לחדר התגלו טבון חרס ורצפת עפר מהודק הניגשת אליו (50239L), המלמדים אולי כי המבנה נמשך מערבה מחוץ לגבולות החפירה. בחדר 6 נחשפה רצפה של לוחות כורכר לא רגולריים (50223L; איור 12), שניגשה לקירות הצפוני והדרומי של החדר וביטלה את טבון 50170 מהשלב הקדום. בחדר 6 נחשף קיר חדש (50177W), ובו שולבו שני בסיסים, שנשאו אולי עמודים. בבניית קירות חדר 8 בשלב זה נפגע הכבשן מתקופת הברזל 2. בצפון חדר 8 נחשפה תשתית של אבנים קטנות (50221L), שמעליה הונחה כנראה רצפת טיח. בחדר 10, שנבנה גם הוא בשלב זה, התגלה קטע מרצפה של לוחות כורכר לא רגולריים (50224L), שהונחה על תשתית של אדמה ואבנים קטנות (50162L).
נראה כי המבנה ננטש בצורה מסודרת במהלך המאה הב' או הג' לסה"נ. קירות המבנה פורקו במהלך התקופה הביזנטית, כנראה בעת הקמת מערך של גתות ומחסנים של מפעל יין במאה הה' לסה"נ במרחק של כ-15 מ' ממערב לכאן (שטח G).
 
המתקן (איור 13). סמוך למבנה ממזרח נחשף מתקן מלבני בנוי, התחום בארבעה קירות ובו שתי רצפות טיח עבות שיוחסו לשני שלבי השימוש הקדום והמאוחר (איור 14). סמוך למתקן ממערב נחשף קטע קטן מבריכה מטויחת, ששימשה כנראה רק בשלב הקדום של המתקן.
לשלב הקדום יוחס מתקן מלבני (4.5 × 5.5 מ'), הנתחם בארבעה קירות (50383W, 50384W, 50574W, 50575W), שנבנו משתי שורות של אבי גוויל. המתקן הושתת על מילוי אדמה אפורה, שפילס את פני השטח המשופעים ממערב למזרח, כיסה את אבני המפולות מהשלב הקודם והתאים את מפלסו לזה של המבנה שממערב לו. במתקן נחשפה רצפה עבה של טיח הידראולי לבן (50343L), שהונחה על תשתית של אבני גוויל וחלוקים קטנים. צמוד לקיר הצפוני מצפון נחשפה תעלה מטויחת בטיח הידראולי לבן (50406L), שנבנתה בציר מזרח–מערב והשתמרו ממנה רק קטע קצר וחלקים במפולת. במרחק כ-2 מ' ממערב למתקן התגלה קיר (50368W), שנבנה בציר צפון–דרום מאבני גוויל קטנות שלוכדו בטיח והשתמר לגובה כ-0.8 מ'; הקיר טויח בצדו המערבי ושימש כנראה הדופן המזרחית של בריכה מדורגת שנחפרה אל תוך שכבת החול שמעל אדמת החמרה ולא השתמרה ברובה. ממערב לקיר התגלה קצה של רצפת טיח הידראולי לבן (50608L). הטיח של הקיר והרצפה זהים לזה שנמצא ברצפת מתקן 50343. בניצב לקיר 50368 נחשף קטע קיר (50606W), שחילק כנראה את הבריכה לשניים. הקשר בין המתקן לבריכה אינו ברור.
בשלב המאוחר הורחב המתקן (6.0 × 6.8 מ') בבניית שלושה קירות חדשים (50218W, 50258W, 50385W); בניית הקירות בשני השלבים דומה. הקיר הקדום 50574 הוא היחיד שהמשיך לשמש גם בשלב זה. כן הונחה רצפה חדשה של טיח הידראולי אפור (50210L), ובה שולבו שברים גדולים של כלי חרס. תשתית הרצפה כללה שכבה של אבני גוויל שהונחו על גבי הרצפה הקודמת. נראה כי הרחבת המתקן הביאה להפסקת השימוש בבריכה המטויחת. על רצפת המתקן התגלו שברי כלי חרס, שברי זכוכית, עצמות בעלי חיים ומטבעות, המייצגים את שלב פעילותו המאוחר. מכלול כלי החרס כולל קערות, סירי בישול, קנקנים ופכים והוא שונה מהמכלול הקרמי האחיד שהתגלה במבנה הכולל בעיקר שברי קנקנים.
 
התקופה הביזנטית (המאות הה'–הז' לסה"נ) (איור 10)
שלב 1. לשלב הקדום ביותר יוחס קיר (50250W) שהתגלה בדרום השטח. הקיר נבנה בכיוון צפון–דרום מאבני גוויל שלוכדו בטיח; הוא השתמר לגובה כ-1 מ'. צדו הצפוני של הקיר נחתך בעת הקמת כבשן סיד בשלב 2, וצדו הדרומי הובחן מתחת לקיר של בית מחסנים מהתקופה האומיית שנחשף בשטח G הסמוך. הקיר נבנה בשיפוע ממזרח למערב, אולי במטרה לשמש קיר תמך למניעת סחף של אדמה. ייתכן כי הוא קשור למערך הגתות של מפעל היין הסמוך ממערב. בניית הקיר תוארכה לתקופה הביזנטית הקדומה על סמך כלי חרס ממילויי אדמה שניגשים אליו (50248L, 50267L) וכן על פי כבשן הסיד שחתך את הצד הצפוני של הקיר ותוארך למאה הה' לסה"נ (להלן).
 
שלב 2 (איור 15). לשלב האמצעי יוחס כבשן סיד עגול (50322L), שנחפר באדמה אפורה ואדמת חמרה ודופן באבני גוויל. בתחתיתו נחשפו אבנים שרופות, שבר שיש, חרסים ושכבת סיד מפעילותו האחרונה. ממזרח ניגשה אל הכבשן רצפת גיר (50379L), ששימשה מפלס פעילות של הכבשן. החרסים שנתגלו בתחתית הכבשן מתארכים את פעילותו למאה הה' לסה"נ. הכבשן יצא מכלל שימוש במאה הו' או הז' לסה"נ, עם הסבתו לשמש בור אשפה (50317L).
בצפון השטח נתגלו קטעים קטנים מרצפת פסיפס לבן והתשתית שלה העשויה סיד ואבנים קטנות (50085L). מפלס הרצפה תואם לגובה הרצפה שניגשה לכבשן הסיד, ולכן היא יוחסה לשלב זה.
 
שלב 3. בשלב המאוחר שימש השטח להשלכת אשפה, שכן הוא השתרע מחוץ לאזור הפעיל של העיר ומחוץ לתחום מפעל היין שממערב. בכל שטח החפירה נמצאו כמויות גדולות של שברי קנקנים, שיוצרו בכבשני היוצר שבקרבת מקום (ינאי 2014) ונועדו להכיל את היין שהופק בגתות התעשייתיות של המפעל הסמוך (ויזל וטורגה 2022; זליגמן, הדד ונדב-זיו 2022). טיפוס הקנקנים היחיד כמעט שנמצא בשטח הוא קנקן עזה המתוארך למאה הו' וראשית המאה הז' לסה"נ (צוף 2022).
 
השרידים שהתגלו בשטח H מלמדים על חיי היומיום ועל התעשייה בפרברי העיר יבנה למן תקופת הברונזה התיכונה ועד לתקופה הביזנטית. כבשני חרס מתקופת הברונזה התיכונה שהתגלו בשטח מעידים על מסורת ארוכת יומין של ייצור כלי חרס במזרח העיר. מסורת זו נמשכה בתקופת הברזל, בה האזור שימש גם לקבורה. אמנם מחקר הקברים שהתגלו בשטח נמצא בראשיתו, אך על פי סגנונם של חלק מהם ניתן להציע כי מקור הנקברים הוא אשור (Haller 1954: Figs. 14, 16). הבנייה והממצאים מן התקופה הרומית מלמדים גם הם על אופיו התעשייתי של האזור. בתקופה הביזנטית, עם בנייתו של מפעל היין, נותר שטח החפירה מחוץ לאזור הפעיל, והשרידים במקום כוסו בכמויות אדירות של פסולת תעשייתית.