החפירה נערכה בדרומו של שדה דולמנים נרחב, שתועד בשטחי הכפר הסורי הנטוש נוח'יילה, מדרום-מערב לחורבת נחילה (ברגר 2020) ומדרום לאתר אל-שוכא אל-פוקא (איור 2; שקד ושמש 2016: אתרים 28, 41). שדה דולמנים זה הוא הצפוני בשדות הדולמנים של עמק החולה ושל ארץ ישראל בכלל (Berger and Sharon 2018); הוא משתרע בשטח בזלתי נרחב המשתפל דרומה לכיוון עמק החולה, בין נחל שניר במערב לבין מורדות הר דב במזרח. שדה הדולמנים זוהה לראשונה באביב 1882 על ידי קלוד קונדר וצמד יורשי העצר הבריטיים, הנסיך אלברט ויקטור ואחיו הצעיר ג'ורג' החמישי, אשר לימים יהיה מלך בריטניה, עת סיירו בלבנט (Conder 1882; Berger, Goren and Sharon 2020). במהלך הסיור תועדו ארבעה דולמנים, ובהם גם שני הדולמנים שנחשפו בחפירה הנוכחית. בשנים האחרונות תועד שוב שדה הדולמנים, מופה והדולמנים בו מוספרו (איור 1:3–27; רישיון מס' 713/2016-S); בסקר זה גם אותרו הדולמנים שזוהו לראשונה על ידי קונדר ויורשי העצר (ברגר וגורן 2018; Berger, Goren and Sharon 2020). בסקר נוסף (רישיון מס' S-1062/2021) שנערך בסביבה מעט לאחר החפירה הנוכחית אותרו עוד מקבצי דולמנים בצפון-מערב שטחי הכפר נוח'יילה, במקומות שלא היו נגישים עד כה. סך הכול אותרו בשדה דולמנים זה 41 דולמנים ושרידים הנחשדים כדולמנים.

זוהי החפירה הראשונה בשדה דולמנים זה, ונחשפו בה שני דולמנים (10, 11; איורים 4, 5). משיקולים של שימור ושמירת מבנה הדולמנים כפי שתועד כבר בשנת 1882, נערכה חפירה מצומצמת שהוגבלה לחלק משטח התא בכל אחד מהדולמנים. כל הסדימנט שנחפר נופה בנפה (10 מ"מ קוטר החורים). בנוסף נערכו חישוף ותיעוד ראשוני לשרידיו של דולמן הרוס סמוך (12; איור 6).
 
דולמן 10 (נ"צ 259691/794562; איור 7; Conder 1882:226–227). תא הקבורה של הדולמן (0.8 × 2.6 מ', 0.8 מ' גובה) נבנה באבנים גדולות בציר דרום-מערב–צפון-מזרח והוקף במעגל אבנים (כ-4 מ' קוטר). התא קורה בשני לוחות בזלת גדולים (1007L — 0.50 × 0.95 × 1.50 מ'; 1008L — 0.30 × 0.65 × 1.50 מ'); לוח קירוי 1007 נמצא שבור לשניים. באיור משנת 1882, מתועד סדק החוצה את לוח האבן, אשר במהלך השנים מאז הפך כנראה לשבר. שני החלקים הודבקו ושוחזרו עם תום החפירה (להלן). לוח קירוי 1008 נשמט על צדו אל תוך תא הקבורה, שהיה מלא באדמה חרסיתית כהה עד מחצית גובהו. נחפרו שני קטעים מצומצמים במרכז התא (1001L–1005L). שכבת פני השטח בתא (1001L, 1002L) כללה בעיקר חומר אורגני שמקורו בעץ שיזף שצומח מעל לדולמן, וכן מעט שברי פח חלודים, שברים קטנים ושחוקים של כלי חרס לא אינדיקטיביים, חלק מתרמיל רובה מנחושת (1001L, סל 10013; איור 8) וחלוק זעיר מקוורץ חלבי (שפירו, להלן). קוורץ חלבי אינו מוכר במסלע של ארץ ישראל ועל כן נראה כי החלוק יובא לאתר; שימוש בקוורץ חלבי בתעשיית התכשיטים מוכר במערבה של אסיה למן ראשית האלף השלישי לפסה"נ (Golani 2010). ייתכן כי גם חלוק זעיר זה שובץ בתכשיט או בחפץ נוי. בחפירה מתחת לשכבת פני השטח בתא (1003L–1005L) ועד לריצוף של לוחות בזלת, נמצאו שברי כלי חרס מעטים לא אינדיקטיביים. בסינון האדמה מהתא נמצא חרוז זכוכית כחול זעיר (1003L, סל 10003; 4 מ"מ קוטר, 1.5 מ"מ קוטר החור, 3 מ"מ עובי; איור 9). חרוז דומה נמצא בחפירת תא הקבורה של דולמן 3 בקיבוץ שמיר (Sharon et al. 2017: Fig. 10.b); ממצא חרוזים בתאי קבורה של דולמנים אינו נדיר (ברגר ושרון 2017; ברגר ושרון 2019; ברגר וגוטשלק 2019; עסיס וברגר 2020; Epstein 1985).
במרחק כ-5 מ' מצפון לדולמן 10 אותר סלע בזלת גדול שספלול נחצב בו (איור 10). חציבת ספלולים שכיחה למדי בקרבת דולמנים, למשל באתרים מגליתיים רבים ברחבי הגליל והגולן (Sharon and Berger 2020).
בשטח חקלאי במרחק כ-20 מ' מדרום לדולמן 10 זוהו על פני השטח שברים גדולים של פיטס גולני יטורי מחרס, שלו בסיס מחודד ושפה מקופלת (1000L, סל 10014; איור 1:11; הרטל תשס"ו:176–183), המתוארך לתקופה הביזנטית. כן נמצא כלי עגול מאבן בזלת ובמרכזו חור (1000L, סל 10015; 26 ס"מ קוטר, 9 ס"מ קוטר החור, 5–8 ס"מ עובי; איור 2:11). ייתכן כי כלי האבן שימש להצבת הפיטס (איור 12) וכי הם הוטמנו יחד.
 
דולמן 11 (נ"צ 259726/794577; איור 13). בסקר הבריטי הדולמן שויך לטיפוס 'דמי דולמן' בשל מנח אבן הקירוי שלו השמוטה בצד אחד על גבי הסלע (Conder 1882:227–228). בחפירה נחשף תא קבורה מלבני (0.95 × 2.00 מ', 1.1 מ' גובה) שנבנה באבנים גדולות בציר כללי מזרח–מערב. השתמרות התא גרועה וחלק ניכר מאבניו המקוריות חסר. אבן הקירוי (0.3 × 1.2 × 1.5 מ') שתוארה בסקר התגלתה באתרה; נראה כי היא נפלה בצד אחד אל הקרקע, אולי כתוצאה מפגיעה מכוונת. התא הוקף במעגל אבנים (כ-5 מ' קוטר), שהשתמר רק בחלקו.
נחפרו שני קטעים מצומצמים בתא הקבורה. באדמה שהצטברה בתא (1101L–1104L) התגלו מעט שברי גוף קטנים של כלי חרס לא אינדיקטיביים. בחלקו המערבי של הדולמן נחשף לוח אבן בזלת, אולי שריד לריצוף של התא בלוחות בזלת דומים שלא שרדו. בקרקע מתחת ללוח זה ולמפלס שבו זוהה (1105L) לא התגלה כל ממצא.
 
חלוק קוורץ חלבי (1001L, סל 10010; 4 × 6 × 10 מ"מ; איור 14). החלוק מעוגל, פניו מבריקים והוא שקוף מעט בקצותיו הדקים. כמה סדקים דקיקים מרמזים כי החלוק נוצר מגוש קוורץ שנסדק בבליה אטמוספרית.
קוורץ חלבי הוא וריאציה נפוצה של קוורץ גבישי, היכול להיות שקוף עד אטום, וצבעו הלבנבן מתקבל מטיפות של גז ו/או נוזל שנלכדו בתוך המינרל בתהליך ההתגבשות. קוורץ עשוי להימצא במגוון סלעים — סלעי משקע, סלעים מותמרים (מטמורפים) וסלעי יסוד (מגמטיים) — אך הוא נדיר בגליל. כשמוצאים קוורץ בגליל, זוהי בדרך כלל גיודה של קוורץ כלקדוני ("כדור אליהו") או כגביש יחיד, קטן מאוד (<10 מ"מ) ושקוף, תוצר של גיודה שנהרסה. קוורץ חלבי אינו קיים בגליל ובגולן; הוא אופייני לתצורות מותמרות ולסלעי יסוד הקיימים בקפריסין ובטורקיה בצפון או בדרום ישראל ובצפון סיני, שם ישנם מחשופים של סלעים מותמרים חומציים ממקור וולקני הכוללים קוורץ (Eyal et al. 1980; Bingöl 1992; Constantinou 1995; Beyth, Eyal and Garfunkel 2012).
בגודלו ובסדקים הדקיקים בו דומה החלוק לקוורץ שחוק בדרום הערבה (תצפית אישית, 2016), ועל כן נראה כי זהו מקורו.
 
שימור ושחזור. חשיבותם של שני הדולמנים שנחפרו נובעת גם מהתיעוד המדוקדק שביצע קונדר, שאיפשר את זיהוים גם לאחר כמאה וארבעים שנה. לכן בחפירה ובעבודת השימור נעשה ניסיון לשמור על זיקה לתיעוד שלהם בעבר. החפירה נערכה בהיקף מצומצם תוך הקפדה על פגיעה מינימלית במיקומן ובצורתן של אבני הדולמנים.
בעבודות השימור בדולמן 10, חוברו שני השברים של אבן הקירוי שנשברה לשניים (איורים 15, 16). מהתיעוד של קונדר עולה כי האבן הייתה סדוקה כבר בימיו, ונראה כי היא נשברה במהלך השנים; חציה נפל לתוך תא הקבורה. חיבור שני שברי האבן נעשה באמצעות שלושה מוטות בזלת, שהוחדרו אופקית לשני חלקי האבן. חומר מליטה בגוון אפור כהה שימש להדבקת החלקים, וכן לאיחוי ומילוי חרכים וחללים בקו התפר. אבני הקירות של הדולמן הושבו למקומן המקורי בהתאם למיקום שתועד באיור משנת 1882. תא הדולמן מולא באדמה מנופה ובאבנים קטנות מקומיות, ללא כל ממצא קדום. מילוי זה נועד לתמוך את אבן הקירוי, ובמיוחד את חלקה השבור שהודבק, ולהגן בפני שבירה והתמוטטות של אבני הדולמן. המילוי בתא הוסווה כך שאינו נראה למתבונן מבחוץ. מראה הדולמן לאחר שחזורו דומה לזה שפגשו הסוקרים הבריטים במסעם.
  
החפירה בדולמנים 10 ו-11 היא החפירה הראשונה בשדה הדולמנים של נוח'יילה. בדומה לחפירתם של דולמנים רבים, גם כאן היעדר ממצא מתארך בתוך תאי הקבורה ובסביבת הדולמנים, כנראה עקב שוד בעבר, מקשה על תיארוכם.
הפיטס היטורי שזוהה בשטח הוא עדות ראשונית לקיומה של תרבות גולנית זו באתר, והוא מלמד כנראה כי השפעת התרבות היטורית הגיעה גם לצפון עמק החולה, לאזור שהיא לא הוכרה עד כה (הרטל תשס"ו).
עבודות השימור והשחזור באתר הציבו אתגרים בשל גודלן של האבנים ששימשו בבניית הדולמנים והקושי להגיע אליהם, והן יתרמו לידע המצטבר על שימור דולמנים ומבנים מגליתיים קדומים.