המתקן נמצא על מדרון טרשי מתון, המשתפל לכיוון צפון-מזרח (איורים 2, 3). על המדרון ניכרים קירות טרסה וסימני חציבה בסלע, ובעבר תועדו בו גת, כבשן סיד ובורות מים ונמצאו חרסים מהתקופות הרומית והביזנטית (קלונר תשס"ב: אתרים 86, 122, 130). במרחק כ-30 מ' ממערב למתקן התגלו לאחרונה במהלך פיקוח מערות, ובהן חרסים מתקופת הברונזה התיכונה (א' ויגמן, מידע בעל פה). במרחק של כ-350 מ' מצפון למתקן נמצא אתר העתיקות ראס אבו מערוף, ובו שרידים מימי הבית השני ומהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה (Seligman 1999).

המתקן תועד בחלק העליון של מצוק חצוב ולכן לא היה נגיש לחפירה; הוא נפגע כתוצאה מעבודות הקידוח. שרידי המתקן הגלויים בחתך (איורים 4, 5) כוללים גרם מדרגות חצוב היורד לכיוון מערב ומוביל לאגן חצוב (כ-1.5 מ' אורך). גרם המדרגות והאגן טויחו בטיח אפור. חלקו התחתון של המתקן מלא באבנים, חלקן גדולות ומסותתות, וחלקו העליון מכוסה באדמת סחף. באמצע גובה המתקן ניצבת אבן מסותתת גדולה (איור 6), ככל הנראה באתרה, לצד פרצה או פתח במתקן; שימושה אינו ברור. בתחתית המתקן נמצאו בעת הפיקוח בשנת 2015 שברים גדולים של כלי חרס מהתקופה הרומית, המתארכים אולי את המתקן או את סוף השימוש בו לתקופה זו. אפשר ששרידי המתקן שייכים לבור מים או מקווה.