הכפר הערבי הנטוש אל-מסמייה אל-כבירה וסביבתו נסקרו בעבר (שיאון, ברדה ושמש 2017: אתר 9, ור' שם רקע והפניות). כקילומטר מצפון-מזרח לחפירה, בתחומי חורבות הכפר, נחשפו שרידים מהתקופות העבאסית והעות'מאנית (איור 1: 8108-A; ממליה 2021).

החפירה נערכה ב-13 נקודות שזוהו בהן שרידים קדומים (5F, 9F, 29F, 42F, 51F, 54F, 64F, 65F, 67F, 69F, 73F, 74F, 83F; איור 2), ובהם מפלסי פעילות, מתקנים, קירות ובורות אשפה. הממצא הקרמי תוארך לתקופות הביזנטית המאוחרת והעות'מאנית ולימי המנדט הבריטי.

 
5F ו-9F. נחשפו שני קטעי יסודות של קיר (106W, 116W; איורים 3, 4) ושרידים יסודות של קיר נוסף (104W). בהצטברות אדמה מעל קיר 116 (122L) נמצאו שברי כלי חרס, בעיקר של קנקני עזה (איור 2:5), שתוארכו לשלהי התקופה הביזנטית. כן נמצאו חרסים מהתקופה העות'מאנית או מראשית ימי המנדט הבריטי (לא צוירו).
 
29F. נחשף בור אשפה (107L, 120L), ובו שברים של קנקני עזה (איור 3:5–5), אבני פסיפס ולבנים צרופות.
 
42F. נחשף בור אשפה (500L; איור 6), ובו שברים של קנקני עזה מהתקופה הביזנטית (איור 6:5).
 
51F ו-54F. נחשפו שרידים של שני מתקנים שהשתמרותם דלה (איור 7). ממתקן 51 השתמרו שלושה קירות (507W, 509W, 512W; איור 8), שטויחו בפן החיצוני. במתקן התגלה מגוון שברי כלי חרס, ובהם קדרה (איור 1:5), קנקני עזה (איור 7:5–14), קנקן שק (איור 18:5) ו-11 נרות סנדל (איורים 9, 10), המתוארכים לתקופה הביזנטית המאוחרת, ושבר בסיס של כלי זכוכית מהתקופה הביזנטית (ר' איור 2:14). ממתקן 54 שרדו קירות דלים (516W, 521W, 522W).
 
67F. בקצה הדרומי-מזרחי של השטח נחשפה פזורת דלה של אבני קירטון ומעט חרסים מהתקופה הביזנטית המאוחרת (לא צוירו).
 
69F. נחשף מפלס פעילות (103L), והתגלו בו אבנים, שברי לבנים, אפר, שברי כלי חרס, ובהם בעיקר קנקני עזה מהתקופה הביזנטית (איור 15:5, 16), וכן שבר של כלי זכוכית (ר' איור 1:14).
 
73F. נמצא מפלס פעילות (126L), ובו שברי קנקני עזה מהתקופה הביזנטית (לא צוירו) ושבר קנקן מן התקופה העות'מאנית (איור 19:5).
 
74F. נחשף משטח של אבנים קטנות מעורבות בשברי כלי חרס (109L; איור 11), ובהם בעיקר קנקני עזה מהתקופה הביזנטית (איור 17:5). בין אבני המשטח התגלה קנקן שקוע בקרקע (לא צויר).
 
83F. נחשפו יסודות של קיר (508W; איורים 12, 13), שעליו הונחו גושי בטון מודרני. לא נתגלה ממצא מתארך.
 
ממצא הזכוכית
בריג'יט אונונה
 
בחפירה נמצאו 12 שברים של כלי זכוכית, המתוארכים כולם לתקופה הביזנטית על סמך טיפוסי הכלים ואיכות הזכוכית.
אחד השברים הוא בסיס קערה טבעתי חלול מוגבה, השבור במרכזו (איור 1:14; 103L, סל 1007). בבסיסים אלה התחתית לרוב דחופה פנימה ומעובה, ובה צלקת של מוט זגג. הקערה מכוסה בבליה ססגונית. זהו טיפוס הקערות השכיח ביותר בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית (להקבלות מח'ירבת אל-נענע, ר' Gorin-Rosen and Katsnelson 2007:86–88, 132–134, Figs. 6:3, 6; 30:1, 2). בסיס דומה נמצא במילוי מהתקופה הביזנטית באשקלון (Katsnelson 1999:69*, Fig. 1:8), ודומים לו מוכרים באתרים רבים נוספים.
שבר נוסף הוא בסיס קעור השייך לבקבוק או לצנצנת גדולה (איור 2:14; 501L, סל 2023). הוא עשוי מזכוכית בגוון כחלחל, המכוסה בבליה ססגונית. בסיסים כאלה נפוצים החל מהתקופה הרומית המאוחרת ועד התקופה האומיית, והם נבדלים בעיקר בצורת הכלי השלם, טיב החומר ואופן העיבוד.
באותו לוקוס נמצא שבר של שפה תלתנית צבוטה, השייכת לבקבוק או לפכית (501L; לא צויר). על פי טיב החומר ניתן לשייך את הכלי לתקופה הביזנטית המאוחרת או לראשית התקופה האומיית. פכית דומה מהתקופה האומיית נמצאה באשקלון (גורין-רוזן 2020: איור 8:11). ממצאים מהתקופה האומיית נמצאו בחפירת הצלה קודמת שנערכה באל-מסמייה אל-כבירה (Katsnelson 2021).