בחודש אפריל 2010 נערכה חפירת בדיקה מצפון לתל גוש חלב (הרשאה מס' 5885-A; נ"צ 241604/770132), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חלול שאדי, נוהלה על ידי מ' הרטל (צילום שטח), בסיוע י' יעקובי (מנהלה), י' נמיצ'ניצר (מדידות ושרטוט) וד' שיאון (גלאי מתכות).
הכפר גוש חלב (ג'יש) שוכן על גבעה נישאת ממזרח להר מירון וממערב לנחל גוש חלב. הגבעה מסלע קירטוני ומורדותיה תלולים בכל הכיוונים. בראשה תל עתיק ובו שרידים למן תקופת הברונזה הקדומה ועד לימינו. באתר נערכו בעבר חפירות ארכיאולוגיות שבהן, במדרון הצפוני של התל, הוברר כי המדרון מורכב משכבות נטויות ותלולות שבהן אבנים ואדמה על סלע קירטון שהורבד אופקית; בשכבות הנטויות התגלו חרסים רבים, פרסקו וממצאים אחרים, רובם מהתקופות הרומית התיכונה והמאוחרת, בהם שברים גדולים שלא נשחקו מהסעה למרחק (חדשות ארכיאולוגיות 122); בחלקו העליון של המדרון התגלו שרידים מהתקופה ההלניסטית, בור מים גדול וסוללת הגנה, כנראה מימי המרד נגד הרומאים בשנת 67 לסה"נ (חדשות ארכיאולוגיות 122).
נחפר שטח (5×5 מ', 3.8 מ' עומק; איורים 1, 2) בעזרת מחפרון, ללא חפירה ידנית, עד סלע האם. נחשפו שלושה רבדים של מילוי. ברובד העליון (0.5 מ' עובי מתחת לפני השטח) אדמה בהירה ללא ממצאים ובחתך הצפוני שכבת אבנים דקה, ללא שרידי בנייה. ברובד האמצעי (1 מ' עובי) אדמה כהה ללא ממצאים. ברובד התחתון (מעל 2 מ' עובי) שכבות נטויות שבהן שברי אבנים עם חרסים שרובם המוחלט מהמאות הג' והד' לסה"נ. הממצאים דומים לממצאים מהחפירות הסמוכות, אך בשטח זה הייתה כמות גדולה יותר של אדמה בין שברי האבנים. בדומה לממצא בשטחים הסמוכים, הצטברות האבנים מונחת על שכבת סלע אופקית. בשל סיבות בטיחותיות לא נערכה חפירה ידנית וממצאים נלקטו מהחומר שהוצא על ידי המחפרון.
ממצאי החפירה ומיקומה למרגלות התל, במקום שאליו גלשה קרקע ובה ממצאים מהתל או מאשפה שנזרקה על מדרונותיו, מחזקים את המסקנות מהחפירות הקודמות שבהן התגלו עדויות לגלישת קרקע שהרסה את מרבית השרידים מהתקופה הרומית. נראה כי הצטברויות האבנים והחרסים הן תוצאה של גלישת קרקע, כנראה בעקבות רעידת אדמה במאה הד' לסה"נ, קרוב לוודאי בשנת 363. גוש חלב בנויה על סלע קירטוני סדוק שמתפצל לשברים קטנים. רעידות אדמה גורמות להתערערות הסלע ולגלישות קרקע. תופעה זו ידועה היטב בצפת הבנויה על סוג סלע זה.