אורכו של נחל צלמון, מקיבוץ פרוד ועד לשפכו בחוף הכנרת (ליד קיבוץ גינוסר), הוא כ-27 ק"מ. בראשיתו, נחל צלמון  עוקף את היישוב העתיק פרוד (ח' פרדייה, נ"צ 240263/759619). קיבוץ פרוד נבנה על גבעת פרדייה, מעל לגדתו הדרומית-מזרחית של הנחל. כפר חנניה (כפר ענן הערבי) הסמוך נבנה בתקופה הרומית על גדתו המזרחית של הנחל, ובאר שבע הגלילית, שהייתה עיר מבוצרת בתקופת בית שני, נוסדה על פסגת גבעה מרוחקת ממערב לנחל. באר שבע הגלילית ננטשה כבר בתקופה הרומית הקדומה ואילו פרוד וכפר חנניה המשיכו והתפתחו להיות יישובים יהודיים בתקופת המשנה והתלמוד, וכפרים ערביים בימי הביניים (פרדייה היה כפר ערבי עד לשנת 1948).

ח' פרדייה לא נחפרה עד כה ולא ניכר שיש בה שרידים של מבני ציבור. ואולם, מחפירות שנערכו בשיפוליה המערביים של הגבעה (נ"צ 240238/759831), נחשפו שתי מערכות קולומבריה ושני מכלולי קבורה מן התקופה הרומית (חדשות ארכיאולוגיות 110: 7–10). מן המקורות התלמודיים המזכירים את פרוד ניכר שהיה זה כפר יהודי מבוסס, ובימי הביניים התפתחו מסורות על קבורת אחדים מחכמי התלמוד באזור כפר חנניה ופרוד.
בשטח שבין שלושת היישובים האלה קיימים שרידים עתיקים המעידים על חייהם של התושבים: מערות קבורה, קולומבריה, מתקני תעשייה חקלאיים (גתות למשל), בתי יוצר, שרידי חקלאות עתיקה: טרסות וגדרות אבן, ושרידי בנייה נוספים שמהותם טרם הובררה.
להלן תיאור הממצאים בשטח שהוגדר אזור הסקר (איור 1); במקומות שבהם הייתה הצטברות אדמה בולטת, או ראשי קירות, נעשו חתכי בדיקה כדי לקבוע אם קיימים שרידים עתיקים.
אתר 1: במדרון מתון מאוד הפונה דרומה, נסקרה אדמה חומה כבדה ובה חרסים רבים. על אף השתמרותם הגרועה אפשר לזהות כי החרסים הם מטיפוס כפר חנניה ותאריכם סוף התקופה הרומית. נערכו חמישה חתכי בדיקה בשני חתכים נערכו בדיקות בעזרת כלי מכני, מראש קיר שנראה לעין במקוטע (20 מ' אורך; איור 2). הקיר בנוי אבני שדה בינוניות ונשתמר לגובה של 2–3 נדבכים (0.5 מ'). באדמה הניגשת לקיר, עד לסלע, נמצאו חרסים רבים המתוארכים לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית.
אתר 2: חרסים רבים על פני השטח. מתוארכים למן התקופה הרומית ועד לתקופה העות'מאנית. בחתך בדיקה שנערך לא נמצאו שרידי בנייה.
אתר 3: תלולית אדמה בולטת מסביבתה (כ-2 מ' גובה) מוקפת קטעי קירות. הקירות בנויים אבני שדה ונשתמרו כדי שניים–שלושה נדבכים (0.5–1.0 מ'; איור 3). בסביבות התלולית נמצאו חרסים רומיים וביזנטיים רבים. שני חתכי בדיקה נחפרו בתלולית ממזרח למערב במחפרון. בחתך הדרומי לא נמצאו שרידים, ואילו בחתך הצפוני נמצא קיר שנשתמר כדי שלושה נדבכים (1 מ' גובה). תחת מפלס הקיר נמצאו חרסים רבים מהתקופה הרומית.
אתר 4: קיר טרסה בנוי אבני שדה גדולות מגיר. הקיר בנוי בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב ונשתמר לאורך של כ-20 מ' במקטעים, בגובה נדבך אחד. בסביבת הקיר חרסים רבים מהתקופות הרומית והביזנטית.
חתך בדיקה 101: ממזרח לאתרים 3 ו-4 נחפר חתך בדיקה (23 מ' אורך, 0.7 מ' עומק מרבי) בשטח שבו נסקרו ונמצאו חרסים רבים שזמנם למן התקופה הרומית ועד לתקופה המודרנית, אולם לא נמצאו שרידי בנייה.
אתר 55: נמצאו שרידי שני ראשי קירות בנויים אבני שדה בינוניות וקטנות (0.4 מ' גובה). אזור הקירות רווי חרסים המתוארכים למן התקופות הרומית–ביזנטית ועד לתקופה העות'מאנית.
אתר 5: פיזור חרסים על פני השטח. בחתך בדיקה לא נמצאו שרידי בנייה.
אתר 6: קיר טרסה בנוי אבני שדה קטנות (100 מ' אורך, 0.5 מ' גובה) בכיוון מזרח–מערב, באזור שבו המדרון המתון הופך לשיפוע תלול. הקיר בנוי משילוב אבני שדה קטנות, לגובה שלושה נדבכים. צמוד לקיר נמצאו חרסים המתוארכים למן התקופות הרומית–ביזנטית ועד לתקופה העות'מאנית.
אתר 7: בקצה הדרומי של שטח הסקר נמצאו שמונה קטעים מקבילים של קירות טרסה, שכיוונם מזרח–מערב (80 מ' אורך כולל). קיר הטרסה השמור ביותר (13 מ' אורך, 0.5 מ' גובה) השתמר לגובה שבעה נדבכים והוא בנוי אבני שדה קטנות הנשענות על אבני שדה גדולות, על גבי הסלע. שיטת בנייה זו חוזרת על עצמו בקירות הטרסה שנסקרו מאתר 55 דרומה.
בחתך בדיקה שנערך בניצב לקיר טרסה בחלק הדרומי של השטח לא נמצאו שרידים אדריכליים או חרסים שאפשר לתארכם.
אתר 8: קיר טרסה שכיוונו מזרח–מערב נשתמר במקוטע (65 מ' אורך כולל). הקטע השמור (12 מ' אורך, 0.5 מ' גובה) בנוי בסגנון הבנייה האופייני לטרסות באזור זה (ר' אתר 7 לעיל). סמוך לקיר, הבנוי על גבי שטח סלעי וחשוף, נמצאו חרסים אחדים שהשתמרותם גרועה (איור 4).
אתר 9: שרידי מערה שהתמוטטה. פתח המערה נשתמר (3 מ' אורך, 1 מ' גובה), ופנים המערה מלא בסחף אדמה ובאבנים (איור 5).
אתר 10: קירות טרסה רבים (עד 2 מ' אורך, 1 מ' גובה), בנויים בסגנון הבנייה האופייני לאזור (ר' אתר 7 לעיל). לא נמצאו חרסים.
אתר 11: נסקרו שרידי גת חצובה בסלע גיר. לגת משטח דריכה (2.5×3.5 מ'), תעלת ניקוז ובור איגום רבוע. הדופן הצפונית של משטח הדריכה חצובה במדרגת הסלע ומעליה נראה קיר בנוי אבני שדה, שנשתמר לגובה שני נדבכים (3 מ' אורך; איור 6). הדופן המערבית נשתמרה גם כן ואילו הדפנות המזרחית והדרומית מכוסות אדמה וצמחייה. נראה כי הקיר שמעל לדופן הצפונית מאוחר למתקן. סביב המתקן נראים חציבות ושרידי קירות שנשתמרו לגובה נדבך אחד.
אתר 12: ממזרח לקיר הטרסה, באתר 8, נסקרה מערה שהתמוטטה. פתח המערה נשתמר (2 מ' רוחב, 0.5 מ' גובה), אך המערה מלאה אדמת סחף ואבנים (איור 7).
אתר 13: מערכת טרסות המדרגת את השלוחה היורדת מערבה.הטרסות בנויות בניצב למדרון בשיטה האופיינית לאזור, אולם אין להן הקשר אדריכלי וסטרטיגרפי (ר' אתר 7 לעיל). נמצאו חרסים מעטים, שחוקים למדיי.
אתר 14: קיר שכיוונו הכללי צפון–דרום (20 מ' אורך, 0.5 מ' גובה) נשתמר לגובה שני נדבכים. הקיר שונה מקירות הטרסה שתוארו עד כה. הוא בנוי אבני שדה בינוניות ובקרבתו חרסים רבים מהתקופה הרומית. צמוד לקיר הטרסה ובניצב לו נחפרו שני חתכי בדיקה (איור 8) ונמצא כי הקיר הושתת על מפלס אדמה (0.5 מ' עובי) שבו חרסים רומיים. מכאן עולה כי הקיר הוא למן התקופה הרומית ואילך.
 
אתר 15: חתך בדיקה (3 מ' אורך, 1.2 מ' עומק) עד לפני הסלע. בחצי המטר העליון של הצטברות האדמה נראו חרסים מעורבים ושחוקים מאוד, אולם בעומק החתך לא נמצאו עתיקות.
אתר 103: תלוליות אדמה ובהן חרסים מעורבים רבים. נחפר חתך בדיקה (25 מ' אורך, 1 מ' עומק מרבי) ונמצאו בו חרסים מעורבים בדומה לאלו שנראו על פני השטח. לא נמצאו שרידי קירות.
אתר 16: חתך בדיקה (20 מ' אורך, 0.5 מ' עומק מרבי). במרכז החתך ובניצב לו נחפר חתך נוסף (3 מ' אורך, 1 מ' עומק). נמצאו חרסים מעורבים מעומק 0.5 מ' ועד פני הסלע. לא נמצאו שרידי בנייה.
אתר 17: נסקרו חרסים מעורבים רבים. חתך בדיקה (5 מ' אורך, 0.35 מ' עומק מרבי) בחלק הצפוני של ההרחבה העלה כי פני הסלע גבוהים וכי מתחת לפני השטח החרסים מעורבים בפסולת מודרנית.
 
אתר 18: בחתך בדיקה (15 מ' אורך, 0.7 מ' עומק מרבי) עלו על פני השטח חרסים רבים ממגוון תקופות, למן הרומית ועד העות'מאנית. מתחת לשכבת אדמה וחרסים (0.2 מ' עומק) יש שכבת אבני שדה קטנות, ללא חרסים וללא שרידי בנייה.
 
אתר 19: חתך בדיקה (130 מ' אורך). בחלקו המזרחי של החתך נראים פני הסלע, ובחלקו המערבי עומק הסלע אינו עולה על 0.1 מ'. באדמה המכסה את פני הסלע לכל אורך החתך נראו חרסים מעורבים רבים, עם פסולת מודרנית. לא נמצאו שרידי בנייה.
 
אתר 104: חתך בדיקה (25 מ' אורך, 1 מ' עומק מרבי) שנמצאו בו מעט חרסים מעורבים על פני השטח. בעומק 0.5 מ' ועד לפני הסלע נמצאה פסולת מודרנית מעורבת בחרסים.
 
אתר 29: חתך בדיקה (10 מ' אורך, 1.3 מ' עומק מרבי) ניצב לקפל קרקע בולט על פני השטח. מפני השטח ולעומק 0.5 מ' נמצאו אבני שדה ואבני בנייה מהוקצעות פזורות, ללא הקשר אדריכלי. בעומק 0.5 מ' מפני השטח ועד לעומק 1 מ' נמצאה פסולת מודרנית. מעומק 1 מ' ומטה נצפתה בליית הסלע הטבעית.
 
אתר 30: חתך בדיקה שנערך בקפל קרקע (7 מ' אורך, 1 מ' עומק).מפני השטח ולעומק 0.5 מ' נמצאו אבני שדה ואבני בנייה מהוקצעות פזורות, ללא הקשר אדריכלי. מעומק 0.5 מ' מפני השטח ועד לעומק 1 מ' נמצאה פסולת מודרנית. מעומק 1 מ' ומטה נצפתה בליית הסלע הטבעית.
 
אתר 31: חתך בדיקה (5 מ' אורך, 2 מ' עומק). על פני השטח נמצאו חרסים מעורבים אחדים. מפני השטח ולעומק 0.3 מ' נחפרה אדמה חומה בהירה ובה מעט אבני שדה, ללא חרסים. בעומק החתך נמצאה אדמה חומה כהה וכבדה ללא אבנים בדרך כלל וללא חרסים. בעומק 2 מ' נחשף סלע הגיר.
 
אתר 32: קפל בקרקע שבו לא נמצאו עתיקות.
 
אתר 33: קפל בקרקע שבו לא נמצאו עתיקות.
 
אתר 120: בקו שבו תלילות המדרון מתמתנת, נסקר משטח דריכה חצוב בסלע הגיר (3.5 ×3.5 מ'). אפשר לחשב את מידותיו על פי הדפנות הצפונית והמערבית, והפינה הדרומית-מערבית שהשתמרו. מצפון למשטח הדריכה נסקרה מערכת קירות טרסה שכיוונם מזרח–מערב, הבנויים אבני שדה גדולות שתומכות באבני שדה קטנות, בדומה לשיטת הבנייה באזור הדרומי של הסקר (ר' אתר 7 לעיל). בשטח זה בנייה מודרנית הכוללת קווי מים, משטחי בטון וגדרות.
 
אתר 121: בגבול הצפוני של תחום הסקר נראו שרידיו של מבנה בנוי אבני שדה גדולות ובטון באיכות ירודה. המבנה כולל חדר מרכזי (5×7 מ') וחדרים, או חצרות מגודרות, צמודים אליו מצפון וממזרח. המבנה דומה למבני הכפר הערבי פרדייה והוא מוקף במערכת טרסות. לא נמצאו בו או בסביבתו חרסים.
 
נראה כי אפשר לחלק את שטח הסקר לארבעה אזורי משנה על פי מאפייניהם הטופוגרפיים והממצאים:
1. האזור הצפוני (איור 1: רקע ירוק), שבחלקו הצפוני הקרקע עמוקה וללא חרסים, ומחתך 19 דרומה כמות החרסים עולה. אבני הבנייה על פני השטח רבות, אולם הן מופיעות ללא הקשר אדריכלי ולעתים בצמוד לפסולת מודרנית. החרסים מעטים ושחוקים למדי, ותאריכיהם מעורבים (למן התקופה הרומית ועד ימינו). בשטח נעשו עבודות תשתית, בהן העברת קווי מים וביוב, ונראה כי אם היו שרידים עתיקים, הם נפגעו קשות מהעבודות.
2. האזור המזרחי (איור 1: רקע כחול), מדרון מתון המשתפל מצפון-מזרח מערבה ודרומה. השטח מאופיין בסלע חשוף ובטרסות רבות. לא נמצאו עתיקות בהקשר לטרסות, וכמות החרסים אף היא מעטה. ואולם בחלק הדרומי-מזרחי נמצאו עתיקות באתרן ובהן: מכלול גת (אתר 11) ומערות (אתרים 9 ו-12).
3. האזור המערבי (איור 1: רקע צהוב), שבו חרסים רבים המתוארכים למן התקופה הרומית ואילך. בחתכי בדיקה נמצאו קירות דלים בני נדבך אחד או שניים, הבנויים מאבני שדה, ללא הקשר אדריכלי או ארכיאולוגי.
4. גבול ההרחבה המערבי (אתרים 1–4, 14–16, 55) שבו קירות דלים רבים שנשתמרו לגובה נדבך אחד או שניים. בחתכי בדיקה נמצא כי בקירות ומתחתיהם חרסים רבים המתוארכים למן התקופה הרומית ואילך.