בחפירה נחשפו ארבע שכבות יישוב, המתוארכות לתקופות האומיית (? שכבה IV), העבאסית–הפאטימית (שכבה III), הפאטימית–הצלבנית (שכבה II) והממלוכית (שכבה I). בשטח B1 נחפרו שמונה ריבועים ונחשפו שרידים מהתקופה העבאסית — שכבה III. בשטח C4 נחפרו 12 ריבועים ונחשפו שרידים משכבות I–IV — בשכבות II ,III ו-I הובחנו שני שלבי משנה; השיכוב בחלקו המערבי של שטח C4 שונה מזה בחלקו המזרחי של השטח, ולכן כל חלק תואר בנפרד. בשטח C5 נחפרו ארבעה ריבועים ונחשפו שרידי בנייה דלים מהמאות הט'–הי' לסה"נ — שכבה IV או III.

 
שטח B1 (איורים 3–5)
ברוב שטח החפירה (ריבועים 1–3, 6, 8, 9) התגלה מעל סלע האם מילוי עפר, ובו חרסים מסוף התקופה הביזנטית ומהתקופה האסלאמית הקדומה. סלע האם גבוה בחלק הצפוני של השטח, והוא משתפל במתינות לדרום ולמזרח.
בריבועים 10 ו-11 התגלו שרידי מבנה, ובהם שני חדרים (איורים 6, 7). קירות המבנה (W132 ,W118 ,W117 ,W113; כ-0.5 מ' רוחב) נבנו מפן אחד של אבנים גדולות ומהוקצעות ומפן נוסף של אבני גוויל קטנות; הם השתמרו לגובה של נדבך אחד. נחשפו גם נדבכי היסוד של הקירות, שנבנו אל תוך מהמורות בסלע האם מאבני גוויל קטנות וביניהן אדמה (איור 8). בקיר 117 נקבעו שני פתחים; הם התגלו חסומים במפולת של אבני בנייה ואדמה כהה. בחפירת הפתח הצפוני מהשניים (איור 9) התגלו שתי אבני מזוזה, בהן נחצבו מגרעות, ואבן סף, ובה פותה רבועה לציר הדלת. בחלק הצפוני של אבן הסף הובחן סימן שחיקה. צמוד לפתח ממערב, בתוך החדר הצפוני, נחשפו שתי אבני ריצוף באתרן, שהשתמרו כנראה מרצפת אבן שנבנתה בקרבת הפתח ולא השתמרה. בשני החדרים התגלתה סמוך לסלע האם תשתית רצפה עשויה מטיח וגיר כתוש (L130 ,L126 ,L125); השתמרותה גרועה. בתשתית 125 שבחדר הדרומי נחפר חתך והתברר כי היא ניגשת אל קיר 117 (איור 10). מעל החדרים התגלתה מפולת אדירה של אבני גוויל גדולות, אבני גזית ואדמה כהה (L109 ,L106 ,L105), וזמנה על סמך החרסים שהתגלו בה לא יאוחר מהמאה הי' לסה"נ.
הממצא הקרמי בשרידי המבנה מתוארך לתקופה העבאסית (המאות הט'–הי' לסה"נ; שכבה III), והוא כולל קערות מזוגגות להן שפה משתפלת החוצה (איור 11: 1–4; לקערה 1 יש חור תיקון בשפה), קערה מעוטרת בעיטור קרבשניט (איור 11: 5), קערה שלה שפה מקופלת החוצה (איור 11: 6), קערה גדולה שעוטרה מתחת לשפה בעיטור סירוק גלי (איור 11: 7), סיר בישול שלו ידית מדף (איור 11: 8), סיר בישול שלו ידיות אוזן אופקיות (איור 11: 9), שפת קנקן (איור 11: 10), פכים משפחת Buff Ware, ובהם פך מעוטר בסירוק אופקי מתחת לשפה (איור 11: 11), שפת פך מעוטרת בדפוס של פלמטות (איור 11: 12) ובסיס שטוח של פך (איור 11: 13), צפחות (איור 11: 14, 15) ושבר נר דמוי שקד עשוי בדפוס ומעוטר בדגם צמחי, האופייני לתקופה העבאסית (איור 11: 16). כן התגלו בשרידי המבנה אבן שחיקה מבזלת (איור 12) ומסמרים (איור 13).
 
שטח C4, החלק המערבי (איורים 14–16)
שכבה IV. בריבועים E6 ו-E7 נחשפו בור איגום (L298; איור 17) ומאגר מים (L312) שנמשך לצפון אל מחוץ לשטח החפירה. בור האיגום נחצב ברובו בסלע והיה קשור כנראה בנוזלים. דופנותיו טויחו בטיח בהיר וקרקעיתו רוצפה באבני פסיפס תעשייתיות, לבנות ובינוניות. בחלק המערבי של המאגר נחשפו אומנות לנשיאת קשת, שתמכה כנראה בתקרה קשותה שלא השתמרה. התקרה בחלקו הצפוני של המאגר ניצלה את הסלע. אי אפשר לקבוע את תיארוך השכבה בוודאות מפני שהחרסים שהתגלו בבור האיגום ובמאגר מקורם בשכבה III.
 
שכבה III. הובחנו שני שלבי משנה, קדום (IIIב) ומאוחר (IIIא), שנחשפו ברוב השטח המערבי. בשלב הקדום IIIב נחשפה בריבוע E7 רצפת גיר כתוש מהודק (L291), שהונחה על סלע האם. הרצפה חתמה את בור האיגום ואת חלקו המערבי של המאגר משכבה IV. הרצפה ניגשת ממערב אל קיר (W336). נראה שקיר זה חסם את הגישה למאגר, שהייתה כנראה ממערב (איור 18). נראה שהמאגר שימש כבור מים בשכבה זו. בריבוע E6 נחשף חלק מחדר, הכולל רצפת אבן (L323) הניגשת אל קיר (L278; איור 19). בקיר 278 נחשפה חלק מאבן סף גדולה, המלמדת שהכניסה לחדר הייתה ממזרח. רצפת האבן 323 גבוהה מרצפת הגיר 291, כנראה בשל הבדלי גבהים בסלע האם במקום. נראה שבחלקו הדרומי של קיר 278 היה בנוי גרם מדרגות (L305). ממזרח לקיר 278 נחשפה רצפת גיר כתוש מהודק (L310), הניגשת אל קיר דל (W331), שנבנה באבני גוויל שטוחות שהונחו על הפן הצר שלהן. המשכו של הקיר הובחן גם בחלק הצפוני (לא שורטט). נראה שקיר 331 תוחם רצפת טיח מוגבהת ממזרח לו (L314). בפינה הצפונית-מזרחית של הריבוע נחשפה רצפת טיח (L218), כנראה המשכה של רצפה 314. רצפה 218 ניגשת לפן דרומי של קיר (W332). הפן הצפוני של קיר 332 נמצא מחוץ לשטח החפירה. בריבוע E4 נחשפה רצפה מגיר כתוש מהודק (L296), בגובה דומה לזה של רצפה 310. רצפה 296 ניגשת אל שני קירות (W330 ,W229).
בשלב המאוחר IIIא נחשפו במערב השטח שני קירות (W334 ,W279), שהושתתו בחלקם על רצפות 291 ו-323 משלב IIIב שהשימוש בהן המשיך גם בשלב זה. אל קירות 279 ו-334 ניגשים מצפון שני קירות (W338 ,W333), התוחמים כנראה חדרים המשתרעים ברובם מחוץ לתחום החפירה. מדרום לקיר 334, בחלקו המערבי, נחשפה הגבהה של רצפת אבן 323 (L306). נראה שבתום שלב זה הסתיים השימוש בבור מים 312, והוא התמלא בעפר שמעורבים בו חרסים רבים מהתקופות העבאסית והפטימית. ממצא החרסים בבור המים הומוגני, והוא מייצג את טיפוסי הכלים בשכבה III ומתארך את השכבה למאות הח'–הי' לסה"נ. הממצא כולל קערה פשוטה מטין חום בהיר שלה דופן דקה ושפה זקופה (איור 20: 1), קערה שלמה ששפתה נוטה החוצה והיא זוגגה בחלקה הפנימי בכתמים חומים ופסים ירוקים על רקע צהוב (איור 20: 2), קערה שלה בסיס שטוח, דופן קצרה ושפת מדף ועליה שרידי זיגוג בגוון זהוב/לבן מבריק (א' טקסל זיהה קערה זו — Opaque tin white glazed; איור 20: 3), קערה עמוקה שעוטרה בסירוק (איור 20: 4), קנקנים (איור 20: 5, 6), קנקן שיובא כנראה מעקבה (איור 20: 7), פכים ממשפחת Buff Were (איור 20: 8, 9), שפה של פך או צפחת (איור 20: 10) ועליה סימני שרפה וחפץ מניאטורי דמוי קערה שטוחה שלה שלוש רגלים שזוגג כולו בצהוב (איור 20: 11).
 
שכבות IIא/Iב. בריבועים E4 ו-E5 נחשף קיר אבן (W344), ללא רצפות או מפלסי חיים הניגשים אליו.
 
שרידים מאוחרים. בריבוע E7 התגלה מתחת לתשתית של כביש בן ימינו מפלס של אבני גוויל בינוניות וקטנות (L221). מפלסים דומים התגלו גם במזרחו של השטח (L216).
 
שטח C4, החלק המזרחי
שכבה III. מעל לסלע האם התגלו שרידי בנייה, ובהם הובחנו שני שלבי משנה, קדום (IIIב) ומאוחר (IIIא). בשלב הקדום IIIב נחשפו בריבועים E2 ו-W2 שני קירות (W327 ,W325), היוצרים פינה. אל הקירות ניגשת ממערב ומדרום רצפת גיר כתוש (L289). בריבוע W3 נחשפו שלושה קירות (W282 ,W280 ,W248), היוצרים כנראה חדר; יסודות הקירות הושתתו על סלע האם. מצפון לקיר 248 נחשפו שני טבונים (L318 ,L317), השייכים כנראה לשלב זה על סמך גובהם האבסלוטי (איור 21).
בשלב המאוחר IIIא נחשפו בדרום-מזרח השטח שני קירות (W340 ,W227), היוצרים פינת חדר. אל קיר 277 ניגשת מדרום רצפת עפר (L300). חלקו המערבי של קיר 277 הושתת על קיר 327 משלב IIIב. בריבוע W3 המשיך לשמש מן השלב הקדום קיר 282, והוא עובה. אל קיר 282 ניגש ממערב קיר נוסף (W328). בשטח שממערב לקירות 282 ו-328 נחשפו שרידי רצפת אבן (L232), שכנראה ניגשה אל הקירות; היא נחשפה מתחת לרצפת אבן מאוחרת משכבה II (L319; איור 22).
הממצא הקרמי משכבה III מתוארך לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הח'–הי' לסה"נ), והוא כולל שש קערות מזוגגות (איור 23: 1–6), לארבע מהן שפה נוטה החוצה (איור 23: 1–4), קערה מטין צלהב, ששפתה מקופלת ונוטה החוצה (איור 23: 7), ספל FBW מחופה וממורק שדופנו מעוגלת (איור 23: 8), המתוארך למאות הח'–הט' לסה"נ, פכים מטין צלהב (איור 23: 9–14) ונר תמים דמוי שקד, עשוי בדפוס (איור 23: 15), שלו ידית גבוהה דמוית לשון, המתוארך למאות הט'–הי"א לסה"נ. כן התגלו מקל כחל מברונזה (איור 23: 16), מחודד בשני קצותיו, ובמרכזו עיבוי מלבני מעוטר בחריתה (להשוואה, חלאילה ואבישר תשס"ח), ומשקולת ברונזה רבועה (4.85 גרם; איור 23: 17), כמוה התגלו באתרים אחרים מהתקופה האסלאמית הקדומה (גורזלזני תשס"ד:43–44). בשכבה התגלתה גם משקולת זכוכית (L233; איור 24; להלן, א' לסטר), ועליה שמו של הח'ליף אלחאכם (996–1021 לסה"נ) מראשית תקופת שלטונה של השושלת הפאטימית.
 
שכבה II. הובחנו שני שלבי משנה (IIב, IIא). בשלב הקדום IIב נחשפו רצפת אבן (L262) ומעליה קדרת בישול גדולה (250L; איורים 21, 25). סמוך לרצפה התגלו שלושה קירות (W283–285), היוצרים יחד מתקן (L270). רצפה 262 ניגשת אל קיר 284. קיר 282 המשיך לשמש גם בשלב זה, וממערב ניגשת אליו רצפת אבן (L319), שגובהה האבסולוטי דומה לזה של רצפת אבן 262. בריבוע E3 נחשפו קיר (W271) ורצפת אבן (L322) הניגשת אל הקיר. על קיר 340 משכבה IIIא נבנה נדבך נוסף בשלב זה. קיר 340 יוצר פינה עם קיר נוסף (W274), שרק הפן הדרומי שלו נחשף. אל קיר 274 ניגש מצפון קיר נוסף (W273). בריבוע E2 נחשף קיר רחב (W213), שאליו ניגשים מצפון שלושה קירות צרים יותר (W341–343); אפשר שארבעה קירות אלה נבנו בשלב בנייה זה, אך ודאי שהם היו קיימים בשלב הבנייה הבא (IIא; להלן).
בשלב IIא נחשף בריבוע E3 קיר (W252), שכיוונו מעט שונה מזה של קיר 271 מהשלב הקודם. סמוך לקיר 252 מדרום-מזרח התגלה קיר נוסף (W326), השייך אולי גם הוא לשלב זה. קיר 274 מהשלב הקודם המשיך לשמש גם כאן, בתוספת של נדבך אבני גזית. אל קיר 274 ניגשת מצפון רצפה (L243), עשויה מלוחות אבן, עפר ואבני שדה קטנות. ממערב לקיר 274 נחשף קיר (W275), שנבנה באותו כיוון; נראה שקיר 275 הוא עיבוי של הפן הדרומי של קיר 274. קירות 213, 343–341 שימשו בשלב זה.
הממצא משכבה II אינו רב ומתוארך לתקופות הפאטימית–הצלבנית (המאות הי"א–הי"ג לסה"נ). הממצא כולל בעיקר שברי קערות שעוטרו בסגרפיטו וזוגגו מפנים בזיגוג צהוב, ובהן קערה שלה שפה פשוטה ודופן מעוגלת (איור 26: 1), שני בסיסי קערות (איור 26: 2, 3) וקערה שלה זיווי קל בדופן (איור 26: 4; Avissar 1996. Fig XIII.19:2). הקערה האחרונה החלה להופיע במחצית הראשונה של המאה הי"א לסה"נ והיא מתוארכת ביקנעם למאות הי"א–הי"ב לסה"נ (Avissar 1996: 87–90, Type 28).
 
שכבה I. השרידים המאוחרים באתר מתוארכים לתקופה הממלוכית, ובהם הובחנו שני שלבי משנה (Iב, Iא). השרידים מהשלב הקדום Iב הם ברובם המשך של השרידים מהשכבה הקודמת IIא. בשלב Iב המשיך לשמש קיר 213 ואליו ניגשים מצפון שלושת הקירות 341–343. אל קיר 213 ניגשת מדרום רצפה (L267), שהונחה מעל קיר 326 משכבה IIא, והיא עשויה מגיר כתוש מהודק, מעורב בעפר ולוחות אבן. רצפה 267 ניגשת ממערב אל קיר נוסף (W238). יש לציין כי במילוי של רצפה 267 וסמוך לקיר 213 התגלה מטמון של שמונה מטבעות (איור 27), המתוארכים לראשית התקופה הממלוכית (סוף ימי ביברס; להלן, ביכובסקי וברמן). בריבוע W2 נחשפו שרידיו של קיר (W235).
בשלב Iא נחשפו שרידים דלים (איור 28), כולם בריבוע E1, ובהם רצפת אבן (L320) שעליה נבנה קיר דל (W212; אפשר שקיר 212 שייך לשלב מאוחר יותר). מדרום לקיר 212, במקום שהריצוף לא השתמר, נחשפה תעלת ניקוז (W244) המשופעת למערב.
הממצא הקרמי בשכבה I מתוארך לתקופה הממלוכית (המאה הי"ד לסה"נ), והוא כולל קערה מחופה לבן ומעוטרת בצבע חום, שלה שפה משופעת ושטוחה (איור 29: 1), קערה מחופה בחיפוי עבה וסדוק ומעוטרת בדגם פשוט, לינארי, ולה שפה נוטה החוצה (איור 29: 2), קערה מזוגגת בצהוב שלה שפה נוטה פנימה (איור 29: 3), קערה רדודה עשויה ביד (איור 29: 4), ידית של כלי גדול, כנראה קנקן דמוי סיר, עשוי ביד ומעוטר בדגם גיאומטרי בצבע אדום-סגול (איור 29: 5), המופיע לא לפני המאה הי"ד לסה"נ, שבר כלי סגור עשוי ביד, מחופה בלבן ומעוטר בצבע בדגם רשת (איור 29: 6), מכסה עשוי ביד ולו ידית מוט ממורכזת (איור 29: 7), מכסה עשוי ביד ולו ידית אוזן (איור 29: 8), שברי נרות שנעשו בתבנית, עוטרו בעיטור גיאומטרי ולהם ידית מקופלת (איור 29: 9, 10; Avissar 1996:194–195; Mamluk Molded Slipper Lamps, Type 3), והם אופייניים לתקופה הממלוכית.
 
בשטח C4 התגלו גם ממצאים ללא הקשר סטרטיגרפי ומלוקוסים לא נקיים, ובהם כלי חרס דמוי רימון (איור 30: 1), כמוהו התגלה גם בריבוע 6 בשטח C5 (להלן), ידית פיטס ועליה חותם (איור 30: 2), שבר מקטרת חרס מהתקופה העות'מאנית (איור 30: 3), אצבעון מברונזה (3 ס"מ אורך; איור 30: 4), לוחית ברונזה קטנה, דקה (2.5×2.5 ס"מ; איור 30: 5), שעוטרה בריקוע של מסגרת רבועה, ובתוכה בליטות עגולות, המקיפה עיטור דמוי צלב (?), שבין זרועותיו דגמי עלים (?), ושתי משקולות נול מאבן (איור 30: 6, 7).
 
שטח C5 (איורים 31–33)
נחפרו ארבעה ריבועים (1, 5, 6, 12) והתגלו שרידי בנייה דלים שהושתתו על סלע האם, ובהם בעיקר שרידי יסודות של מבנים שנבנו באבני גוויל גדולות. שרידים אלה היו מכוסים במילוי עפר בהיר ובו חרסים מהמאות הט'–הי' לסה"נ (שכבה III או IV).
 
ריבוע 1. נחשף יסוד קיר (W506; כ-0.6 מ' רוחב), שנבנה בציר צפון-מזרח–דרום-מערב באבני גיר במגוון מידות.
 
ריבוע 5. נחשפו שרידים של שני קירות (W525 ,W524), היוצרים פינה דרומית-מערבית של חדר. הקירות נבנו באבני שדה בינוניות, שחלקן סותתו בפן אחד. קיר 525 נבנה על תשתית של אבני שדה קטנות, ששימשו כנדבך יסוד. בחלקו הצפוני של הריבוע נחשף קטע רצפת טיח (L532),הניגשת ממזרח אל קיר 525. בדרום הריבוע נחשף קטע רצפת טיח (L520), הניגשת לקיר 524. אי אפשר לקשור בין שני קטעי הרצפות, אך הובחן כי רצפה 532 גבוהה יותר ומשתפלת במתינות לדרום לעבר רצפה 520. מתחת לרצפה 520 התגלו חרסים מהתקופה העבאסית (המאות הט'–הי' לסה"נ) המתארכים את הרצפה, ובהם שני שברי פכים ממשפחת Buff Were, האחד בסיס פך (איור 34: 3) והשני ידית כפולה שעוטרה בעיטור פלסטי בראשה (איור 34: 4), וכן שפה של קנקן (איור 34: 5) שמתחיל להופיע בתקופה האומיית (המאה הז' לסה"נ).
 
ריבוע 6. נחשפו שרידים של שני קירות (W529, W528), היוצרים פינה צפונית-מזרחית של חדר. הממצא הקרמי בשטח שבין שני הקירות (L513) ועד לסלע האם מתוארך לתקופה האסלאמית הקדומה (האומיית?). מצפון לקירות (L514) התגלו על סלע האם שבר של קערה מחופה אדום וממורקת מטיפוס LRC3 (איור 34: 1), המתוארכת לתקופה הרומית המאוחרת, ושבר של שפת קנקן, שיוצר מטין חום בהיר ובשפתו רכס בולט (איור 34: 6), המתוארך למאות הט'–הי' לסה"נ. בלוקוס 513 התגלה כלי דמוי רימון (איור 34: 7), הדומה לכלי שהתגלה על פני שטח 4C. לדעת א' לאסטר למרות שבסיס הכלי מעוגל אפשר להניחו על שולחן בלי שהוא יתהפך או ייטה על צדו, הודות למרכז הכובד שנמצא קרוב לבסיס.
 
ריבוע 12 (איור 35) מרוחק כ-25 מ' מצפון-מערב לריבוע 6. מתחת לכביש בן זמננו נחשפו שרידי בנייה, ובהם הובחנו שני שלבי משנה. לשלב הקדום שייכים קטעים קצרים של שני קירות (W531 ,W512), שנבנו מאבני גזית; נחשף רק הפן המערבי של הקירות. אל קיר 512 ניגשת ממערב שכבת גיר כתוש (L526; רצפה?), שהונחה מעל לסלע האם. לשלב המאוחר שייכים שני קירות (W510 ,W508), שיוצרים פינה. הם נבנו באבנים מהוקצעות, בינוניות וגדולות. קיר 510 נצמד אל קיר 512, ונראה כי קיר 510 שייך לשלב המאוחר. במקביל לקיר 508 ממזרח נחשף קיר נוסף (W530), שנבנה משני פנים של אבנים, הפן מזרחי של אבני גוויל בינוניות והפן מערבי של אבני שדה קטנות. בשטח שבין קיר 508 לקיר 530 נחשפה תשתית של אבני שדה קטנות (L521); היא השתמרה בעיקר בצד הדרומי. צמוד לתשתית 521 מדרום נחשף קטע מפן צפוני של קיר בנוי (W533) או מדרגת סלע. מדרום לקיר 530 התגלתה אבן שדה בינונית שבה נחצב ספלול; יכול להיות שזוהי אבן פותה לא באתרה. בחפירה בריבוע התגלו חרסים מהתקופה האסלאמית הקדומה, ובהם קערה שלה שפה נוטה פנימה (איור 34: 2). כן התגלה מקל כחל מברונזה (איור 34: 8), שקצה אחד שלו שטוח ומעוגל.
 
ממצא עצמות בעלי החיים
משה שדה
 
עצמות בעלי החיים שהתגלו בחפירה שייכות לשתי תקופות, הקדומה — העבאסית והמאוחרת — הצלבנית–הממלוכית (המאות הי"ג–הי"ד לסה"נ). העצמות מהתקופה העבאסית (L296 ,L290 ,L264 ,L261 ,L214; טבלאות 1–3) שייכות לבעלי חיים מבויתים בלבד, ובהם צאן (Ovis aries/Capra hircus), בקר (Bos Taurus), סוס (Equus caballus), חמור הבית (Equus asinus) ותרנגול הבית (Gallus gallus domestica). הממצא מתקופה זו מועט ביותר ואי אפשר לומר עליו רבות, פרט לעצמות הסוס, המלמדות שבאתר הייתה אישיות מכובדת אזרחית או צבאית.
העצמות מהמאות הי"ג–הי"ד לסה"נ (L247, L237, L234, L233, L229, L221, L216; טבלאות 4–6) שייכות לבעלי חיים מבויתים ומן הבר. בעלי החיים המבויתים כוללים צאן, בקר, סוס, חמור הבית, גמל חד דבשתי (Camelus dromedaries), כלב הבית (Canis familiaris) ותרנגול הבית. בבעלי החיים מן הבר התגלו גולגולת של נמיה (Herpestes ichneumon ichneumon) ורכיכה ימית מסוג ארגמון קהה קוצים (Murex trunculus [Linee']). יש לציין כי מתוך עצמות הסוס תשע הן שיניים חותכות. לסוס יש ארבע שיניים חותכות בכל לסת, ובסך הכל שמונה שיניים לפרט אחד. מכיוון שבאתר התגלו תשע שיניים חותכות של סוס יש יסוד להניח שהן מייצגות שני פרטים. על סמך ממצא העצמות מתקופה זו ניתן לציין כי הענף העיקרי במשק היישוב היה הבקר, שנזקק להרבה השקייה, ועל כן ניתן לשער כי הספקת המים ליישוב זה הייתה טובה. הגמל שעצמותיו התגלו באתר מלמד על קשרים עם מקומות רחוקים חוצי מדבריות. שני סוסים מתקופה זו מלמדים כי באתר היו יותר מאישיות מכובדת אחת בזמן זה.
המחקר נערך על סמך זיהוי העצמות לפי מינים, בעזרת העבודות של פון דן דריש (Driesch 1976) ומדידות העצמות של שמיד (Schmid 1972), תוך השוואה לעצמות באוניברסיטת תל אביב ובאוסף שנשמר מחפירות בעבר.

 

ממצא עצמות בעלי החיים מהתקופה העבאסית

טבלה 1. התפלגות עצמות בעלי החיים המבויתים.
מינים
עצמות
צאן
בקר
סוס
חמור הבית
תרנגול הבית
סה"כ
גולגולת
2
 
 
2
 
4
לסת תחתונה
3
1
 
 
 
4
שן טוחנת
5
1
 
 
 
6
שן טרום טוחנת
3
 
 
 
 
3
שן חותכת
 
 
 
1
 
1
שכמה
 
 
 
1
 
1
זרוע
1
 
 
1
 
2
אמה קטנה
 
 
 
 
1
1
שרש כף רגל קדמית
 
 
 
1
 
1
אגן ירכיים
2
 
 
 
 
2
שוק
1
 
 
 
 
1
שוקית
 
 
 
1
 
1
שרש כף רגל אחורית
 
 
 
1
 
1
קרסול
1
 
 
1
 
2
גף לא מזוהה
1
2
 
2
1
6
חולית גב תחתון
1
2
1
1
 
5
צלע
5
1
 
3
 
9
סה"כ
25
7
1
14
3
50
%
50.00
14.00
2.00
28.00
6.00
100.00
 
טבלה 2. עצמות גפי בעלי החיים המבויתים (י — ימין; ש — שמאל).
מינים
עצמות
צאן
י       ש
חמור הבית
י            ש
תרנגול הבית
י            ש
זרוע                               תחתון
1
            1
 
אמה קטנה                    עליון
 
 
              1
שרש כף רגל קדמית      עליון
 
           1
 
שוק                               תחתון
        1
 
 
קרסול
1
           1
 
שרש כף רגל אחורית    תחתון
 
 
           1
 
טבלה 3. מספר הפרטים המינימלי.
מינים
צאן
בקר
סוס
חמור הבית
תרנגול הבית
סה"כ
מס' פרטים
1
1
1
1
1
5
%
20.00
20.00
20.00
20.00
20.00
100.00
 
ממצא עצמות בעלי החיים מהתקופות הצלבנית–הממלוכית (המאות הי"ג–הי"ד לסה"נ)
טבלה 4. התפלגות עצמות בעלי החיים המבויתים.
מינים
עצמות
צאן
בקר
סוס
חמור הבית
גמל חד דבשתי
כלב הבית
תרנגול הבית
סה"כ
לסת עליונה
1
1
 
 
 
 
 
2
שמורת העין
 
2
 
 
 
 
 
2
לסת תחתונה
5
 
3
 
 
 
 
8
שן חותכת
 
1
9
1
 
 
 
11
שן טרום טוחנת
7
 
 
 
 
 
 
7
שן טוחנת
6
2
 
5
 
 
 
13
שכמה
3
1
 
 
 
 
 
4
קוראקואיד
 
 
 
 
 
 
1
1
זרוע
3
4
 
 
 
 
 
7
אמה גדולה
 
2
 
 
 
 
1
3
אמה קטנה
1
1
 
 
 
1
 
3
שרש כף רגל קדמית
 
 
 
 
 
1
 
1
אגן ירכיים
3
 
 
 
 
 
 
3
ירך
 
1
 
 
 
 
 
1
שוק
1
1
 
1
 
 
 
3
קרסול
 
1
 
1
 
 
 
2
עקב
 
1
 
 
 
 
 
1
שרש כף רגל אחורית
 
2
 
 
 
 
 
2
גף לא מזוהה
9
7
1
1
 
 
1
19
פרק אצבע 1
1
 
 
1
1
 
 
3
פרק אצבע 2
 
1
 
 
 
 
 
1
חוליית גב תחתון
16
5
1
 
 
 
 
22
צלע
10
20
 
 
 
 
 
30
סה"כ
66
53
14
10
1
2
3
149
%
44.29
35.57
9.39
6.71
0.69
1.34
2.01
100.00

 

טבלה 5. עצמות גפי בעלי החיים המבויתים (י — ימין; ש — שמאל).

מינים
עצמות
צאן
י      ש
בקר
י      ש
סוס
י      ש
חמור הבית
י      ש
גמל חד דבשתי
י      ש
כלב הבית
י      ש
תרנגול הבית
י      ש
זרוע                 תחתון
2     1
       4
1
 
 
 
 
אמה גדולה      עליון
 
1
 
 
 
 
1
אמה קטנה      עליון
       1
 
 
 
 
       1
 
ירך                  עליון
 
       1
 
 
 
 
 
שוק                 עליון
1
 
 
 
 
 
 
שוק                 תחתון
 
1
 
 
 
 
 
קרסול
 
        1
 
       1
 
 
 
עקב
 
1
 
 
 
 
 
שרש כף רגל אחורית
                          עליון
 
       2
 
 
        1
 
 
שרש כף רגל אחורית
                       תחתון
 
 
 
 
        1
 
 
 
טבלה 6. מספר הפרטים המינימלי – טבלת תיקון על פי חותכות הסוס בממצא כולו.
מינים
צאן
בקר
סוס
חמור הבית
גמל חד דבשתי
כלב הבית
תרנגול הבית
סה"כ
מס' פרטים
2
4
2
1
1
1
1
12
%
14.28
33.33
14.28
9.535
9.535
9.535
9.535
100.00
 
כלי הזכוכית
בריג'יט אונונה
 
בחפירה נתגלו כ-300 שברי זכוכית, כשני שלישים מהם קטנים ולא אינדיקטיביים וכ-40 שברים הם פסולת תעשייה. המכלול כולל טיפוסי כלים מגוונים, ובהם קערות ובקבוקים וכן שני שברים מעוטרים. ניתן לייחס את המכלול לשתי תקופות, הקדומה — הרומית המאוחרת–הביזנטית הקדומה והמאוחרת — העבאסית, אליה מתוארכים רוב השברים במכלול (איור 36). רוב החומר המאויר מגיע מלוקוס 312, שהוא מילוי של בור מים ובו התגלו גם חרסים רבים.
 
איור 36: 1 (L125) — קערה מזכוכית בגוון ירקרק-כחול, המכוסה בבלייה מאכלת וקרום בלייה בצבע כסף; צידה הפנימי מכוסה במשקעי חול ובצד החיצוני יש שרידים של מרוק. השפה (21 ס"מ קוטר) נוטה ומקופלת החוצה. הקערה מתוארכת לתקופה האסלאמית הקדומה על פי החומר וצורת השפה, למרות שאופי הבלייה עליה שונה מזה שמופיע על הכלים האחרים. צבע הזכוכית דומה לצבע הכלים שמתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית אבל הבלייה אינה זהה. כלי דומה התגלה בציפורי (חדשות ארכיאולוגיות 122, איור 16: 1). 
איור 36: 2 (L312) — קערה פשוטה ורדודה עשויה מזכוכית ירקרקה, המכוסה בבלייה מאכלת שחורה וקרום בלייה כסוף. לקערה פרופיל שלם ודופן ישרה, שפה מעוגלת באש (7.2 ס"מ קוטר) ובסיס שטוח. קערה זו שכיחה ביותר בתקופה האסלאמית הקדומה. קערות דומות התגלו בבית שאן (Hadad 2005: Pl. 26:517).
איור 36: 3, 4 (L312, L129) — שברי בסיסים של טיפוס כלי זהה. שבר 3 (8 ס"מ קוטר) שייך לבסיס שלו חתך משולש אופייני בחיבור שבין הבסיס לדופן. הזכוכית בגוון כחול בהיר ומכוסה בבלייה מאכלת קשה ובקרום בלייה חלבי. שבר 4 שייך לבסיס עשוי מזכוכית ירקרקה והיקפו מעובה במפגש הבסיס והדופן (6.4 ס"מ קוטר בסיס; 1.2 ס"מ אורך סימן מוט הזגג).
איור 36: 5–8 — ארבעה שברים של בקבוקים, המייצגים טיפוסים מוכרים בתקופה האסלאמית הקדומה. שברים 5 ו-6 שייכים לבקבוקים ששפתם מקופלת פנימה. בקבוק 5 (L312) עשוי מזכוכית כחלחלה בהירה ועליה בלייה מאכלת וקרום בלייה כסוף. שפתו כמעט שלמה (3.2 ס"מ קוטר) וצווארו קצר (2.8 ס"מ גובה). בקבוק 6 (L312) עשוי מזכוכית ירקרקה ועליה בלייה מאכלת וקרום בלייה כסוף. צווארו ארוך יותר והשתמר בשלמותו (5 ס"מ גובה; Hadad 2005: Pls. 37:759, 38:761). בבקבוק 7 (L312) יש בליטה בחלק התחתון של הצוואר. בקבוק זה היה נפוץ מאד מהתקופה הע'באסית ועד התקופה הממלוכית (Gorin-Rosen 2010:238–239, Pl. 10.6:20). השפה (3.7 ס"מ קוטר) עשויה מזכוכית ירקרקה בהירה עם הרבה בועות אוויר ועליה בלייה מאכלת וקרום בלייה כסוף וססגוני. בקבוק 8 (L312) כולל שפת בקבוק שמתחברת לבסיס. שני השברים עשויים מזכוכית חסרת צבע עם הרבה בועות אוויר ובלייה מאכלת וקרום בלייה כסוף. השפה זקופה (3.2 ס"מ קוטר), והצוואר רחב, ישר וקצר (3.1 ס"מ גובה). הבסיס אינו שלם, קעור בחלקו עם צלקת בולטת של מוט הזגג (1.4 ס"מ אורך) ולו צורת מתומן. שמונת הפאות נעשו על ידי ניפוח לדפוס. קצות מתומן נראות היטב גם על הכתף.
איור 36: 9, 10 (L312) — בסיסים של קערות מפושקות (7.5 ו-12 ס"מ בהתאמה), מעט קעורים ועם צלקת ברורה של מוט הזגג על בסיס 10. שני השברים עשויים מזכוכית ירוקה בהירה מאיכות ירודה ועליהם בלייה מאכלת קשה וקרום בלייה כסוף (Bass, Brill, Lledo and Matthews 2009: Fig. 12:2–4).
איור 36: 11, 12 — שני שברים מעוטרים הראויים לתשומת לב מיוחדת. שבר 11 (L242) שייך לבסיס קטן עשוי מזכוכית חסרת צבע בגוון ירוק; העיטור מנופח בדפוס טיפוסי הכולל דגם של כוכב המוקף בעיגול (לטיפולוגיה של דגמים מנופחים בדפוס ר' Bass, Brill, Lledo and Matthews 2009: Fig. 3:1, 2). כלים בניפוח לדפוס היו מאוד מקובלים בתקופה הע'באסית. שבר 12 (L205) הוא דוגמא נדירה מאד לכלי שעוטר בשיבוץ חוטים ומתוארך לתקופה האסלאמית הקדומה, למרות שעיטור של שיבוץ חוטים היא טכניקת עיטור מהעתיקות ביותר שמוכרות. כלים בשיבוץ חוטים מתקופה זו הם נדירים ורק מעטים מוכרים מחפירות, ובהם השברים האחדים שהתגלו בקונטקסט אומיי בבית שאן (Hadad 2005: IX, Nos. 326, 327, 330, Pl. 17: Nos. 326–330). שבר 12 עשוי מזכוכית חומה כהה ועל פניו עיטור של חוטים בצבע לבן ואדום שיוצרים דגם גיאומטרי.
 
בחפירה התגלו ממצאים מתעשיית זכוכית, ובהם שבר של פסולת ניפוח, טיפת זכוכית, גושים של זכוכית גולמית ושברים אחדים של פסולת כבשן זכוכית (איור 37). שבר פסולת הניפוח (איור 37: 1) עשוי מזכוכית כחולה בהירה, ואין ספק שהוא פסולת מניפוח זכוכית שמייצג את ניתוק צוואר הכלי ממוט הניפוח. פסולת זו מעידה שהייתה קיימת תעשיית זכוכית בקרבת מקום. טיפת הזכוכית שצורתה אינה אחידה (איור 37: 2) עשויה מזכוכית כחלחלה בהירה. מרבית גושי הזכוכית הגולמית (איור 37: 3–11) נקיים מפסולת ולהם גוון כחול בהיר (איור 37: 3–7, 9), גוש אחד בגוון ירקרק (איור 37: 8) ושני גושים בגוון צהבהב חום (איור 37: 10, 11). גודל הגושים אינו אחיד (2.0–6.5 ס"מ) ולהם חתך משולש או טרפזואידי. בחפירה התגלו גושים נוספים במגוון גדלים (2–12 ס"מ; איור 37: 12–18), המורכבים משכבת זכוכית ומתחתיה פסולת; אלה נוצרו כנראה בתחתית כבשן הזכוכית כתוצאה משקיעת פסולת. הם מייצגים את מבנה התלכיד של אבנים שחוממו יתר על המידה ובהם עורקים אחדים של חומר גלם שהפך חלקית לזכוכית וכן רבדים אטומים.
 
המטבעות (ר' נספח)
אריאל ברמן וגבריאלה ביכובסקי
 
בחפירה התגלו 20 מטבעות, מהם אחד שלא זוהה. ממצא המטבעות כולל מטמון קטן מהתקופה הממלוכית (נספח, טבלה 1: מס' 13–20; איור 38). המטבע הקדום ביותר הוא מטבע חשמונאי שחוק (נספח, טבלה 1: מס' 1). התגלו שני מטבעות מסדרת FEL TEMP REPARATIO (נספח, טבלה 1: מס' 2, 3), המתוארכים לשנים 351–354 לסה"נ, ומטבע פוליס ביזנטי מימי יוסטינוס הא' (נספח, טבלה 1: מס' 4). עוד בממצא מטבע פלס אומיי שנטבע בלוד (נספח, טבלה 1: מס' 5) ומטבעות רבים מהתקופה הממלוכית (נספח, טבלה 1: מס' 6–20). שניים מהמטבעות הממלוכים הם מטבעות כסף (נספח, טבלה 1: מס' 6, 7), שנטבעו על ידי ביברס הא', והם עשויים להעיד על כיבוש השטח על ידי הממלוכים בשנת 1267 לסה"נ; תאריך זה תואם למועד הנחתו של המטמון הקטן (נספח, טבלה 1: מס' 13–17). אפשרות אחרת היא שהשימוש במטבעות אלה נמשך גם במאה הי"ד לסה"נ, תופעה מקובלת במטבעות בתקופה הממלוכית. לפי מטבע (נספח, טבלה 1: מס' 8) שנטבע על ידי אל-מנסור מוחמד (762 אחרי ההיג'רה/1362 לסה"נ), אפשר אולי לייחס את המטבעות הלא מזוהים (נספח, טבלה 1: מס' 9–12) למחצית השנייה של המאה הי"ד לסה"נ.
המטמון הקטן בן שמונת המטבעות (נספח, טבלה 1: מס' 13–20) התגלה בלוקוס 267 ומורכב משני מחזורים שונים בני אותו זמן, ובהם חמישה מטבעות פולוס זהים שנטבעו על ידי ביברס הא' (נספח, טבלה 1: מס' 13–17), שני מטבעות נחושת של בוהמונד, שליט טריפולי, ומטבע אירופאי לא ברור (נספח, טבלה 1: מס' 18–20). גילויים של מטבעות אלה יחדיו במטמון מעיד על אפשרות הכיבוש הממלוכי המיידי ובסופו של דבר, הטמנת המטמון. קשה לקבוע מי היה בעליו של המטמון, האם היה איש שטח צלבני או אולי מתיישב מוסלמי חדש.
 
משקולת זכוכית מן התקופה הפאטמית
אילה לסטר
 
בשכבה III בחלקו המזרחי של שטח C4 התגלתה משקולת זכוכית עגולה שלמה (L233; כ-2.7 ס"מ קוטר; 5.56 גרם; איור 24), ועליה כתובת שהשתמרותה משובשת. חלקה המרכזי של המשקולת מכוסה בבלייה כסופה. המשקולת נושאת את שמו של הח'ליף אלחאכם באמרי אללה, ששלט בשנים 996–1020 לסה"נ (386–411 להיג'רה). המשקולת עשויה מזכוכית ירקרקה, והיא מחופה בצמידה על הפנים ועל השוליים. על הפנים ועל הגב של המשקולות יש כתובות שנעשו בתבליט, התחומות במסגרת עגולה בולטת שרוחבה אינו אחיד (0.25–0.50 ס"מ עובי המסגרת). הכתובת על הפנים משובשת מאוד, והיא תחומה מסביב בעיטור של נקודות בתבליט. הכתובת על הגב כוללת שלוש שורות.
 
פנים:
[א]לחאכם באמרי [אללה] - الحا كم با مر (الله)
وعلى وليه
لا الا اله الا الله
محمد رسول الله
على ولى عهده
 
ועלי הוא נאמן לבריתו
גב:
אין אלוהים מבלעדי אללה
מחמד [הוא שליח] האלוהים
עלי הוא נאמנו של אלוהים
 
הכתובות עשויות בתבליט רדוד, ודומה כי התבנית המקורית להכנת המשקולת הייתה מאוד שחוקה. על פי המשקל דומה שהמשקולת שימשה לערך של שני דירהם (2.8 גרם לדירהם); בשל שחיקתה משקלה נמוך מעט מן המשקל המקורי. משקולת דומה (5.47 גרם; ר"ע 2008-492) התגלתה בחפירה ברמלה (הרשאה 2794-A), והיא עשויה זכוכית לבנבנה ועליה כתובת משובשת שלא ניתנת לקריאה. משקולת דומה נוספת (5.58 גרם) התגלתה בחפירה בטבריה (רישיון מס' 22/1973-G), וגם עליה כתובת שלא ניתנת לקריאה. משקולות הנושאות את שמו של אלחאכם באמרי אללה מוכרות מפרסומים שונים, ובהם אוסף משקולות הזכוכית של המוזיאון הבריטי (Lane-Pool 1891, No.96), משקולות שמקורן באוניברסיטת לונדון (Petrie 1926, Nos. 355, 356) ומשקולות מדמשק (Launois 1969, Nos. 69–72). משקולות זכוכית הנושאות את שמו של אלחאכם התגלו גם בטבריה ובעקבה. המשקולת מעקבה שבורה בשוליה ולפיכך משקלה לא צויין (Whitcomb 1994:37–38, Catalogue No.3). המשקולת מטבריה הנושאת את שמו של אלחאכם התגלתה בקרבת השער הדרומי של העיר (Lester 2004:212–216, No. 4).
 
בחפירה נפתחו שלושה שטחים, ובכל אחד נחשפה תמונה סטרטגרפית אחרת. בשטח B1 התגלו שרידי מבנה מהתקופה העבאסית (שכבה III), התורמים להבנת תפרושת היישוב בתקופה זו. שרידי מבנה זה התגלו בצפונו של השטח ומדרום להם לא התגלו עוד שרידי בנייה אלא נחשף רובד אדמה אפור שמקורו בסחף. לכן נראה כי מבנה זה הוא הגבול הדרומי של היישוב מהתקופה העבאסית באתר. על סמך מפולת גדולה שהתגלתה על שרידי המבנה נראה כי הוא חרב. א' ינאי, שערך חפירה מצפון לכאן, טען כי שכבה III בחפירותיו נהרסה ברעידת האדמה של שנת 1033 לסה"נ (מתוך הדוח ליזם מיום 21.1.07). טענה זו עומדת בספק שכן בחפירה בשטח B1 לא התגלו בשרידי המבנה ההרוס חרסים מהתקופה הפאטימית. בשטח C4 נחשף רצף התיישבות למן התקופה האסלאמית הקדומה ועד לתקופה הממלוכית. השכבה הקדומה באתר (שכבה IV) מתוארכת כנראה לתקופה האומיית והיא נחשפה רק בשטח C4. מטמון המטבעות שהתגלה בשכבה המאוחרת ביותר בשטח זה והמתוארך לסוף ימי ביברס מלמד כי חלק זה של האתר ננטש עם כיבוש ביברס ולא נושב עד לבניית הקיבוץ בשנת 1949. בשטח C5 התגלו שרידי בנייה דלים מהתקופה האסלאמית הקדומה.
 
 

חלאילה ח' ואבישר מ'. תשס"ח. ח'רבת עדאסה: חווה חקלאית בצפון ירושלים. עתיקות 91:58–122.
 
גורזלזני א'. תשס"ד. אתר מסוף התקופה הביזאנטית ומהתקופה האיסלמית הקדומה בצרפנד אל- ח'ראב, נס ציונה. עתיקות 37:46–47.
 
Avissar M. 1996.The Medieval Pottery. In A. Ben-Tor M. Avissar and Y. Portugali. Yoqne‘am I: The Late Periods (Qedem Reports 3). Jerusalem.
 
Balog P. 1964. The Coinage of the Mamlûk Sultans of Egypt and Syria (Numismatic Studies 12). New York.
 
Balog P. 1970. The Coinage of the Mamlûk Sultans: Additions and Corrections. Museum Notes 16:113117.
 
Bass G.F., Brill R.H., Lledo B. and Matthews S.D. 2009. Serçe Limani, II. The Glass of an Eleventh-Century Shipwreck. College Station, Texas.
 
Driesch A. von den. 1976. A Guide to the Measurements of Animal Bones from Archaeological Sites. Cambridge, Mass.
 
Gorin-Rosen Y. 2010. The Islamic Glass Vessels. In O. Gutfeld. Ramla, Final Report of the Excavations North of the White Mosque (Qedem 51). Jerusalem. Pp. 213–264.
 
Hadad S. 2005. Islamic Vessels from the Hebrew University Excavations at Beth Shean (Qedem Reports 8). Jerusalem.
 
Ilisch L. 1993. Sylloge Numorum Arabicorum Tübingen: Palästina IVa Bilād aš-Šām I. Tübingen.
 
Lane-Pool S. 1891. Catalogue of Arabic Glass Weights in the British Museum. London.
 
Launois A. 1969. Estampilles, Poids, Étalons Monétaires et Autres Disques Musulmans en Vérre. Bulletin D̛’études Orientales XXII:69–121.
 
Lester A. 2004. Addendum: Glass Coin Weights, a Vessel Stamp and an Impression of a Stamp Seal. In D. Stacey. Excavations at Tiberias, 1973–1974: The Early Islamic Periods (IAA Reports 21). Jerusalem. Pp. 212–217.
 
LRBC 2: R.A.G. Carson and J.P.C. Kent. Part II: Bronze Roman Imperial Coinage of the Later Empire, A.D. 346498. In Late Roman Bronze Coinage A.D. 324–498. London 1965. Pp. 41114.
 
Metcalf D.M. 1995. Coinage of the Crusades and the Latin East in the Ashmolean Museum Oxford (2nd ed.). London.
 
MIBE: W. Hahn. Money of the Incipient Byzantine Empire (Anastasius I–Justinian I, 491–565) (Veröffentlichungen des Instituts für Numismatik und Geldgeschichte der Universität Wien 6). Vienna 2000.
 
Petrie F. 1926. Glass Stamps and Weights (British School of Archaeology in Egypt). London.
 
Schmid E. 1972. Atlas of Animal Bones. Amsterdam–London–New York.
 
Whitcomb D. 1994. Ayla in the Balance: Glass and Bronze Weights from the Aqaba Excavations. Yarmouk Numismatics 6:34–52.