בחודשים נובמבר–דצמבר 2006 וינואר ומרס 2007 נערכה חפירת בדיקה מצפון לתל עכו (הרשאות מס' 4932-A-5091 ,A; נ"צ 208177-91/759014-31), לקראת הרחבת מסילת הרכבת. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי א' אבו חמיד וה' אבו-עוקסה, בסיוע ל' פורת (ניהול שטח), י' יעקובי (מנהלה), ו' אסמן וו' פירסקי (מדידות), ח' טחן (ציור), צ' שגיב וה' סמיטליין (צילום), ד' שיאון (גלאי מתכות ונומיסמטיקה), נ' גצוב ומ' הרטל (הנחיה מדעית) וג' פינקלשטיין (ייעוץ).
מקום החפירה כ-350 מ' מצפון לתל עכו וכ-2 ק"מ מזרחית לקו החוף (איור 1). בחפירה רחבת היקף שנערכה בשנים 2003–2007 לאורך כביש 85 נחשף מצפון וממערב לתל וממזרח למסילת הרכבת בית קברות גדול המתוארך לתקופה הרומית (חדשות ארכיאולוגיות 121; הרשאה מס' 4063-A). מדרום-מזרח לשטח החפירה הנוכחית נחשפו שרידי קברים מתקופת הברונזה המאוחרת 1 ומתקופת הברזל 2 וממצא כלי חרס מהתקופות הפרסית, ההלניסטית והרומית.
בחפירה (כ-325 מ"ר) נחשפו ארבע שכבות: שכבה I, המתוארכת לתקופה הצלבנית; שכבה II, לתקופות הביזנטית והאומיית; שכבה III, לתקופה הרומית; ושכבה IV, לתקופה הפרסית.
שכבה IV(התקופה הפרסית, ראשית המאה הד' לפסה"נ). נחשף חלק ממכלול של אזור מחיה מצפון לתל עכו. לרוב המבנים מתאר מלבניוכיוונם צפון-מזרח–דרום-מערב. עוד נמצאו שני מבנים שמתארם עגול. הקירות נבנו מאבני גוויל בינוניות וקטנות ומשורות של קנקנים ואמפורות ימיות (איור 2). יסודות הקירות נבנו בחלקם אל תוך שכבת חרסית ובחלקם אל תוך שכבת חול. בתוך המבנים נתגלו קטעי רצפות שניגשו לקירות. על פי הממצא הקרמי והמטבעות תוארכו המבנים לראשית המאה הד' לפסה"נ.
הממצא הקרמי הרב משכבה זו מיובא ברובו מאזור הים האגאי. הוא כולל קנקנים שלמים, מרביתם קנקנים פניקיים ישרי כתף; חלקי אמפורות וסירי בישול מיובאים מאזור הים האגאי, בעיקר מאיי אסיה הקטנה; וכן כלי שולחן אטיים רבים, מטיפוס אדומי הדמויות, שזמנם ראשית המאה הד' לפסה"נ. השרידים הארכיטקטוניים, וכן שיטת הבנייה הייחודית, המשלבת קנקנים ואמפורות בחומרי הבנייה, מעידים כנראה על אימוץ מנהגים זרים. החומר הקרמי המיובא ברובו מאזור הים האגאי מעיד אולי על מקור היושבים במקום, למשל שכירי חרב יווניים. עדויות טקסטואליות מתארות את מסעות הכיבוש הפרסיים, אשר הגיעו עד מצרים, ואת שכירי החרב היוונים אשר שירתו את האימפריה הפרסית בכיבוש מצרים ובדיכוי המרידות בה. בתקופה זו שימשה עכו אחד מבסיסי הצבא הפרסי נגד המרידות במצרים, וייתכן שממצאי החפירה מצביעים על מיקומו האפשרי של מחנה הצבא הפרסי בעכו. עם השלמת המחקר תתקבל תמונה מלאה של תפקוד המקום וזהות תושביו בתקופה הפרסית.
שכבהIII (התקופה הרומית, המאות הא'–הג' לסה"נ). נחשפו לוחות גזית גדולים ששימשו לכיסוי ארבעה קברים. הקברים לא נחפרו, אולם צורתם מוכרת מבית הקברות הרומי שנחשף בעבר (חדשות ארכיאולוגיות 121; הרשאה מס' 4063-A). בצפון שטח החפירה נחשף גל של אבני גוויל קטנות שסידורן אינו ברור, וייתכן ששימשו גם הן כיסוי קבר.
שכבה II (התקופה הביזנטית עד הערבית קדומה, המאה הז' לסה"נ). נחשפה ערמה של אבני גזית גדולות ובינוניות שפגעה בחלקו הצפוני של המבנה משכבה IV.
שכבה I (התקופה הצלבנית, המאה הי"ג לסה"נ). נחשף חלק של מבנה מלבני שהושתת על שכבהIV. למבנה שני שלבים; בשלב המאוחר הרצפה הוגבהה. חלקו המערבי של המבנה נפגע מבור מודרני. על פי הממצא הקרמי תוארך המבנה לתקופה הצלבנית.
שרידיהן של שכבות II ו- Iדלים למדיי והם ללא ספק קשורים לפעילות שהתרחשה מחוץ לגבולות היישוב, מדרום-מערב לו, למן התקופה הביזנטית עד התקופה הצלבנית. בחפירה נתגלו מטבעות רבים מהתקופות הפרסית, ההלניסטית, הרומית המאוחרת, הביזנטית, האומיית והעות'מאנית.
לצד הממצא הקרמי נתגלו מטבעות רבים. הם מתוארכים לתקופות הפרסית, ההלניסטית, הרומית המאוחרת, הביזנטית, האומיית והעות'מאנית.