שטח M

העבודה בשטח התרכזה ב-12 הריבועים הצפוניים. מטרת החפירה הייתה לחשוף את שרידי שכבת החורבן של הברונזה המאוחרת. השרידים האדריכליים שנחשפו מתוארכיםהן לראשית תקופת הברזל הן לסוף תקופת הברונזה המאוחרת, והובחנו שלושה שלבים סטרטיגרפיים.
לאחר פירוק שרידי מבנה שלושת האולמות הצפוני, המתוארך למאה הט' לפסה"נ (ר' חדשות ארכיאולוגיות 122), נחשפו ריצופי אבן אחדים, מתקנים ובורות, מתקופת הברזל 2. הריצופים והמתקנים התגלו במזרח השטח ואילו הבורות התגלו בכל רחבי השטח.
מתחת לריצופים זוהו שלוש יחידות ארכיטקטוניות, המתוארכות לתקופת הברזל 2 (איור 1).
היחידה הראשונה, במזרח השטח, היא תעלת ניקוז המקורה באבנים קטנות ונמשכת דרומה מתחת לפינה הצפונית-מזרחית של מבנה שלושת האולמות הדרומי.
ביחידה השנייה שני קירות היוצרים פינה של מבנה בנוי היטב, שנחשפו מתחת למוצא הצפוני של תעלת הניקוז החותם אותם. רוב המבנה מחוץ לגבול המזרחי של החפירה ולפיכך אי אפשר לעמוד על תוכניתו. כל החלק המזרחי של השטח מכוסה במילוי עפר חום עם מפלסים והצטברויות של חומר גירני. במילוי, שמהותו עדיין אינה ברורה, נמצאו חרסים מתקופות הברזל והברונזה גם יחד.
היחידה הארכיטקטונית השלישית היא 'מתחם המצבות' בצפון-מערב השטח (איור 2). קירות המתחם עשויים בולדרים גדולים מאבן גיר, מהוקצעים בחלקם. מרכז המתחם נחלק בקיר שכיוונו מזרח–מערב ועליו ארבעה בסיסי אבן. מדרום לבסיסים התגלו ארבע אבני גיר מאורכות נפולות שהורמו בניסיון לשחזר את מיקומן המקורי (ר' איור 2). מצב השתמרותן היה גרוע והן התפוררו כמעט מיד לאחר חשיפתן. 'מתחם המצבות' נבנה על גבי מפולת לבנים של מבנה מתקופת הברונזה המאוחרת (להלן). שבר צוואר ושפה של פכית קיפרו-פיניקית שהתגלה חתום מתחת לאחת מהאבנים הנפולות המאורכות מתארך את המתחם לכל המוקדם לתקופת הברזל 2.
בין שלוש היחידות הארכיטקטוניות במערב ובמזרח השטח לא התגלה קשר פיזי. נראה כי תעלת הניקוז היא המאוחרת מבין השלוש, ויש כנראה לתארכהּ לפעילות הבנייה של מבני המנהל מן המאה הט' לפסה"נ. נראה כי 'מתחם המצבות' והמבנה החתום בתעלת הניקוז הם בני שלב אחד, ואם כךהם קדומים למאה הט' לפסה"נ, אך קשר זה יתברר רק בעונה הבאה.
השלב הקדום ביותר שנחפר בעונה זו הוא ראש שכבת החורבן של מבנה מונומנטלי המתוארך לתקופת הברונזה המאוחרת. שרידי חורבן זה נחשפו בעיקר בחלק המערבי של השטח, שם התגלתה מפולת לבנים אדירה וכן שרידי שרפה גדולה – לבנים שרופות וחומר אורגני שרוף (איור 3). הלבנים השרופות והנפולות חתומות ב'מתחם המצבות' בצפון. תוכנית המבנה שחרב החלה להתברר במהלך העונה. בחלק הדרומי של השטח התגלו קירות מונומנטליים אחדים בנויים אבני גיר אדירות מהוקצעות בחלקן. הקירות השתמרו לגובה של יותר משני מטרים ובחלקם טויחו בטיח לבן. קיר לבנים גדול ששייך למבנה ושכיוונו צפון–דרום זוהה בחלק המערבי של השטח (ר' איור 3).
מטרותיה של עונת החפירות הבאה יהיו בירור תוכניתו ואופיו של המבנה המונומנטלי, והקשר שלו למתחם הפודיום, הנמוך בהרבה בצפון.
קירות הלבנים ושכבת החורבן, המתוארכים לתקופת הברונזה המאוחרת, כוסו בשכבה של בד גיאו-טכני שהונחה הישר מעליהם וכוסתה ביריעת פלסטיק, להגנה מפני גשמי החורף (איור 4).
 
שטח A3
במחצית השנייה של העונה נפתח מצפון למבנה 7050, המתוארך לתקופת הברונזה המאוחרת, ריבוע בדיקה שמטרתו הייתה לחשוף את השרידים הקדומים מתחת לחצר המרוצפת חלוקים הצפונית, אשר נחשפה בעונות הקודמות.
מתחת לרצפת החצר המתוארכת לתקופת הברונזה המאוחרת 1 התגלו שכבות של מילויים עשירים באפר וחומר לבנים, אשר כנראה שימשו תשתית לריצוף החצר. קטעי קירות אבנים וריצופים נחשפו מתחת לשכבות מילויים אלו (איור 5). שטח החפירה המצומצם לא אִפשר לשחזר תוכנית של השטח, המתוארך לסוף תקופת הברונזה התיכונה. החפירות בשטח זה יִמשכו גם בעונה הבאה.