בעומק של כ-1 מ' מפני השטח נתגלו שני קטעי קירות (W2 ,W1) שיוצרים פינה. קיר 1 השתמר לגובה נדבך אחד וכולל שתי אבני גזית גדולות (כ-2.55 מ' אורך, כ-0.60 מ' רוחב וגובה). הקיר נבנה ישירות על סלע האם שיושר ומולא על פי הצורך במלט אפור שכלל גיר, אפר וחצץ. בחלקו הדרומי של הקיר השתמרה תשתיתו בלבד (לוקוס 107). קיר 2 (כ-0.7 מ' רוחב) שנחשף לאורך של כ-1.5 מ' בנוי מאבני שדה גדולות. שני הקירות שימשו ככל הנראה קירות חיצוניים של מבנה. בפינת הקירות נתגלה אגן ריבועי (לוקוס 103; 0.54 מ' אורך וגובה צלע) הבנוי מאבנים קטנות ובינוניות מלוכדות במלט המורכב מגיר, אפר, פחם וחצץ. בתוך האגן הובחנו שתי שכבות טיח. השכבה התחתונה (כ-1 ס"מ עובי) כוללת גיר לבן, חצץ דק וגרגרי חרס. שכבת הטיח העליונה (כ-0.8 ס"מ עובי) שגונה אפור כהה, עשויה כמה רבדים ומוחלקת. שכבה זו נועדה ככל הנראה לאטום את פנים המיתקן. ריבוי הרבדים של הטיח מעיד על שימוש ממושך ותיקונים.

 

בעומק של כ-1 מ' מראש קיר 1 נתגלתה רצפת המבנה (לוקוס 106) שהיא סלע אם מיושר. בדרום-מערב הריבוע נתגלתה על סלע האם אומנת לבני חרס (0.5 × 0.6 מ', 4 ס"מ עובי). צמוד לאומנה ממערב נתגלתה בתוך החתך אומנה (לוקוס 110; 1.1 מ' אורך, 0.1 מ' רוחב, 0.9 מ' גובה) שליבתה בנויה גזית והיא מצופה בנדבכי לבנים (4–5 ס"מ עובי כל נדבך). בפוגות נראה מלט המורכב מגיר, אפר, פחם וחצץ דק. צמוד לאומנה מדרום נתגלה קטע קיר אבני גזית (W6) שכיוונו צפון-דרום והוא השתמר לגובה של שני נדבכים. מאחורי הקיר והאומנה שבתוך החתך הובחנה אבן בנייה באתרה שהיא ככל הנראה חלק מקיר שאומנת הלבנים מכסה.

 

שרידי הבנייה היו מכוסים בהצטברויות של אבנים קטנות ובינוניות וכן שברי כלי חרס רבים, בהם קנקנים, קערות, קדרות וסירי בישול. מרבית הממצא הקרמי מתוארך לתקופה הביזנטית ומיעוטו לתקופה הרומית המאוחרת. כן נתגלו שברי רעפים וצינורות חרס (tubuli) עם חתך מלבני או עגול ועליהם סימני פיח. בצינורות אלה זרם אוויר חם שנועד לחימום הקירות. בהצטברויות היו גם כמה שברי כלי זכוכית קטנטנים מהתקופה הביזנטית שמרביתם נתגלו מחוץ למבנה ממזרח לקיר 1. הממצא כלל שפות קערות, שברי גוף מעוטרים בחוטים, שבר של בית פתיל מקערת נר, שבר בסיס גביע יין וקוביית פסיפס מזכוכית.

 

נראה שהשרידים שנתגלו שייכים לבית מרחץ שהיה חלק ממערך המנזרים והאכסניות באזור בתקופה הביזנטית (ר' חדשות ארכיאולוגיות צז:63).

 

כשבועיים לאחר החפירה תועדו במהלך פיקוח, כ-10 מ' ממערב לשטח החפירה, שתי תעלות מטויחות בטיח הידראולי שכלל גיר, אפר, חצץ דק וחרס כתוש. שתי התעלות (0.12 מ' ו-0.20 מ' רוחב) צמודות זו לזו וכיוונן מזרח-מערב. הן שימשו ככל הנראה תעלות לניקוז או להובלת מים אל בית המרחץ.