שטח A

נפתח שטח (7×10 מ') ונחפרו שומרה וטרסה המתוארכים לתקופה העות'מאנית (המאות הי"ח–הי"ט לסה"נ).
השומרה (W602; איורים 3, 4) נבנתה על הסלע מאבני גוויל בינוניות וגדולות, והשתמרה לגובה שלושה–שמונה נדבכים. הכניסה למבנה הייתה מצפון-מזרח במדרגה (0.31×0.58×0.58 מ'); הדלת כנראה הייתה עשויה עץ ולא השתמרה. בחלק המערבי של השומרה נתגלתה מדרגת סלע טבעית (0.25×0.70×2.16 מ'; איור 5), ובקצה הדרומי-מזרחי נחשף שקע חצוב בסלע (0.48 מ' קוטר, 0.08 מ' עומק). בשומרה (L106) נמצא מטבע נחושת בעריך 40 פארה מימי הסולטן עבד אל-מג'יד המתוארך לשנת 1855/6 לסה"נ.
סמוך לשומרה מצפון נתגלה אזור פעילות פתוח על משטח סלע (L112 ,L111; איור 6) שכנראה שימש חצר. הגישה אל החצר הייתה בשתי מדרגות סלע טבעיות (0.30×0.30×2.03 מ' התחתונה, 0.30×0.30×2.12 מ' העליונה). בקצה החצר במערב נתגלו שתי מדרגות סלע נוספות (0.44×0.55×1.97 מ' התחתונה, 0.18×0.44×1.64 מ' העליונה). על מדרגת הסלע העליונה נבנה קיר (W603; אורך 5.2 מ', רוחב 0.6–0.9 מ') מאבני גוויל ומאדמת מילוי חומה שהשתמר לגובה ארבעה נדבכים במזרח ותריסר במערב וניגש מצפון אל קיר השומרה. את החצר תוחמת מצפון ערמת אבני שדה (L114). אל קירות השומרה והטרסה ניגש מדרום קיר טרסה נוסף (W601; אורך 5.2 מ', רוחב 0.6 מ') שנבנה מאבני גוויל בינוניות והשתמר לגובה עשרה נדבכים. ממזרח לקיר 601 נמצא מטבע נחושת בעריך 5 פארה מימי הסולטן עבד אל-עזיז (1861–1876 לסה"נ), וממערב לו (L104) נמצא פלס של הסולטן ברקוק ממטבעת דמשק המתוארך לשנת 1388 לסה"נ (ר"ע 141287).
בחצר נתגלה ריכוז קטן של כלי בישול, אחסון והגשה המצביעים על סעודה שנערכה במקום, וכן שבר קטן ומעוטר של קערת נרגילה (איור 11:7) ופרסת סוס מן הטיפוס הלבנטיני (ראה Taxel I. 2009. Khirbet Es-Suyyagh [Salvage Excavation Reports 6]. Tel Aviv; p.158) המעידים גם הם על פעילויות שנערכו בה.
ממצא כלי החרס כלל 'כלי עזה' שבהם קערה מזווה (איור 1:7), קערה עם שפה מעוגלת משוכה חוצה (איור 3:7) וקנקן עם זרבובית (איור 7: 8, 9), וקערה מזווה מחומר חום-אדמדם (איור 2:7), המתוארכים לתקופה העות'מאנית המאוחרת (המאות הי"ח–הי"ט לסה"נ). כן נתגלו טיפוסי כלים המופיעים לראשונה בתקופה הממלוכית וממשיכים לתקופה העות'מאנית, כגון אגן עשוי ביד עם שפה עבה מקופלת נוטה חוצה וצווארון שתחתיתו גלית, ולא ישרה כמו בטיפוסים הממלוכיים(איור 4:7), סיר בישול עם אוזני פיל (Elephant-ear) ושפה חרוצה הנוטה מעט חוצה (איור 5:7), סיר בישול פערורי מעוטר בדיקור בקווים עדינים לאורך השפה החיצונית ועל הידיות האופקיות (איור 6:7, 7) וקנקנית תמימה (איור 10:7).
כן נמצאו שברי כלי חרס ממלוכיים מזוגגים המתוארכים לאמצע המאה הי"ב–אמצע המאה הי"ג לסה"נ וכפי הנראה אינם באתרם. אלה כללו קערות בעלות שפה מצוירת
(Slip-Painted Ware; איור 1:8, 5), קרמיקה מונוכרומית מזוגגת (Monochrome Glazed II; איור 3:8, 7, 8), קערה (איור 2:8) וקנקן (איור 6:8) ממשפחת HGPW (Handmade Geometric Painted Ware), וקערת סגרפיטו (איור 4:8) המתוארכת למאה הי"ג לסה"נ.
 
שטח D
נחפר חצי ריבוע ונחשף קטע מקיר טרסה (W801; רוחב 1.1 מ'; איור 9) המושתת על מדרגת סלע טבעית. הקיר השתמר לגובה שמונה נדבכים הבנויים אבני גוויל בינוניות עם מילוי אדמה חומה. נמצאו חרסים ספורים, שמהם אפשר היה לתארך רק חרס ממלוכי מצויר אחד (איור 6:8). סביר להניח שזמנה של הטרסה הוא זה של הטרסה והשומרה שנחפרו בשטח A.
 
שטחי החפירה על מדרון לא אפשרו חפירת לוקוסים נקיים, לכן אי-אפשר לקבוע בוודאות מתי שימשו השומרה והטרסות. כיוון שרוב כלי החרס שנתגלו תוארכו לתקופה העות'מאנית ורק מיעוטם תוארכו לתקופה הממלוכית, סביר להניח שהשומרה והטרסות היו בשימוש במאות הי"ח–הי"ט לסה"נ. נראה שהשרידים שימשו את אנשי הכפר בית טולמה שהתקיים במאות הט"ז–הי"ט לסה"נ ושעל חורבותיו נבנה הישוב היהודי עינות תלם (ד' גרוסמן. 1994. הכפר הערבי ובנותיו. ירושלים; עמ' 236), או את אנשי הכפר בית אִכסא הממוקם כ-1.5 ק"מ מצפון-מערב לאתר. בית אִכסא קיים מן המאה הה' לסה"נ ויש עדויות לפעילותו במאה הי"ט לסה"נ (Sharon M. 1999. Corpus Inscriptionum Arabicarum Palaestinae, Vol. 2. Leiden:105–106).