גת 1 (L110; איורים 6, 7). גת קטנה, ולה בור איגום פינתי, חצובה גס, במחשוף סלע גיר קשה. משטח הדריכה (L110; מידות 1.40×1.95 מ') ובור האיגום (0.72×0.87 מ', 0.6 מ' עומק) מחוברים בתעלה. הדופן המערבית של משטח הדריכה נחצבה לעומק רב (0.6 מ'), ואילו הדופן המזרחית שלו נחצבה לעומק סנטימטרים אחדים. בשפת בור האיגום נחצבה תעלה צרה, המוליכה אל משטח דריכה של גת צמודה (2).

 
גת 2 (L111; איורים 6, 7). גת בינונית חצובה במחשוף סלע גיר קשה, נמוך מגת 1. מרכיביה הם משטח דריכה רבוע רדוד (L111; מידות 3.4×3.5 מ', 0.1 מ' עומק) ובור איגום רבוע שלא נחפר מפני שעץ צומח בו. במרכז המשטח יש סדק, שנסתם בטיח שמעורבים בו שברי חרסים ופחם. אל משטח הדריכה זרמו עודפי תירוש מבור האיגום של גת 1, ולכן נראה כי שתי הגתות פעלו יחדיו.
 
גת 3 (L125; איורים 8, 9). גת מלבנית קטנה, חצובה גס, במחשוף סלע גיר קשה. מרכיביה הם משטח דריכה רדוד (L125; מידות 1.8×1.9 מ') ובור איגום (0.97×1.45 מ', 0.49 מ' עומק), המחוברים בתעלה קצרה. משטח הדריכה משופע לכיוון בור האיגום. במרחק של 4 מ' ממערב לגת תועד קיר של מדרגת עיבוד (W119).
 
שומרה (L114; איורים 10, 11). שומרה סגלגלה קטנה (1.3×1.9 מ' מפנים), שנבנתה בהמשכו של קיר נמוך של מדרגת עיבוד (W113). השומרה נבנתה על הסלע בבנייה יבשה משתי שורות של אבני שדה בגדלים שונים; היא השתמרה לגובה מרבי של ארבעה נדבכים (0.67 מ'). חלקו המערבי של הקיר נבנה על מדרגה חצובה. רצפת השומרה מנצלת את הסלע, שנחצב ויושר בקפידה. קיר השומרה נשען על הקצה הצפוני של קיר מדרגה 113, ולכן נראה כי השומרה נבנתה מאוחר לקיר. פתח השומרה (0.6 מ' רוחב) נקבע בצד דרום, בין קצה קיר 113 לבין אבן גדולה שהונחה בקצה קיר השומרה. במשטח סלע בקדמת הפתח נחשפה חציבה מלבנית, כנראה לציר של דלת. בקירות השומרה התגלו חרסים מן התקופות הרומית והביזנטית. לאחר יציאתה משימוש מולאה השומרה באבנים. על רצפת השומרה התגלו שני כלי בישול מברזל בני ימינו, המלמדים שהשומרה יצאה משימוש בימינו.
 
מחצבה 1 (L112; איור 6). מחצבה קטנה במחשוף סלע גיר קשה מצפון לגת 2. בסלע ניכרים סימני ניתוק של כמה אבנים מלבניות גדולות.
 
מחצבה 2 (L113; איור 6). מחצבה מדרום לגת 2. ניכרות תעלות ניתוק צרות ועמוקות מסביב לגושי אבן.
 
מחצבה 3 (L122; איורים 12, 13). מחצבה לאבני בנייה, שבחלקיה המערבי והצפוני נחצבו אבנים לעומק רב יותר מאשר בחלקיה הדרומי והמזרחי. בחלקה הדרומי של המחצבה ניכרות אבנים מלבניות שחציבתן לא הושלמה, רובן סדורות בשורה; הן מוקפות בתעלות ניתוק. שתי האבנים הדרומיות ביותר (0.40×1.43 מ') גדולות מיתר האבנים.
 
מערה 1 (L115; איורים 14, 15). מערה סגלגלה קטנה (2.20×3.45 מ', 2.46 מ' גובה), שנחצבה בקיר סלע גיר. היא מרוחקת כ-20 מ' מצפון לגתות 1 ו-2. במערה יש חלל מרכזי קטן ומשני צדיו שני כוכים קטנים. הפתח לא השתמר. צמוד לדופן הצפונית-מזרחית של המערה נבנה ברישול קיר קצר ונמוך מאבנים קטנות, מעין אצטבה. חלק מהמערה התמוטט וכתוצאה מכך הצטבר בחלל המערה סחף (L105). מתחת לשכבת הסחף התגלו שברי קנקנים ושבר פכית מתקופת הברזל 2, המלמדים על זמן השימוש המאוחר במערה. מעל שכבת הסחף התגלה רובד של אשפה בת זמננו. אפשר שהמערה שימשה לאחסון התירוש, שנאסף בגתות 1 ו-2 הסמוכות, בעת התסיסה. ליד גתות רבות התגלו בורות או מערות, ששימשו לאחסון קנקני תירוש לצורך התססתם. המערות סמוכות לגתות מכיוון שטלטול התירוש לפני הפיכתו ליין פוגע באיכותו.
 
מערה 2 (L119; איורים 16–18). מערה גדולה, שנחצבה במחשוף סלע קירטון, במרחק 8 מ' מצפון לגת 3. פתח המערה לא השתמר. במערה חלל מרכזי גדול, ובדפנותיו נחצבו כמה כוכים קטנים (L121 ,L120). הרצפה (L128) מנצלת את הסלע, והיא משופעת קלות למזרח. צמוד לדופן המזרחית של המערה נבנה קיר תמך נמוך (W111) מאבני שדה קטנות. אל קיר התמך הוצמד תא קטן (L124; מידות 0.90×0.94 מ'), שנבנה באבני גוויל ושימש אולי כאבוס. קיר תמך נוסף (W118) נבנה צמוד לדופן הצפונית של המערה. המערה הייתה מלאה בסחף של אדמת רנדזינה, שהצטבר בימינו. תקרת המערה התמוטטה, ועל סמך הגוון הכהה של הפטינה בחתך השבירה של תקרת הסלע נראה שזה קרה בימי קדם. אפשר שגם מערה זו שימשה לאחסון ולהתססת התירוש שנאסף בגת 3. נראה שלאחר התמוטטות התקרה שימש המקום כמכלאה.
 
קירות של מדרגות עיבוד (W114 ,W113).נחפר קיר המדרגה (W113) הסמוך לשומרה. הקיר נבנה על משטח סלע משופע בבנייה יבשה משתי שורות של אבני שדה בינוניות וקטנות. מצפון לשומרה נחפר קיר מדרגה נוסף (W114), שנבנה באותו קו גובה כמו זה של קיר 113 משורה אחת של אבני שדה גדולות ובינוניות שהונחו ישירות על המדרון הסלעי. בפרוק קטעים משני הקירות התגלו חרסים מן התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. באדמת הסחף שהצטברה בסביבת הקירות התגלו חרסים מן התקופות הרומית והביזנטית ומימינו. קיר 113, שקדם לבניית השומרה, נבנה לכל המוקדם בתקופה הביזנטית והמשיך לשמש עד ימינו.
 
החפירה מלמדת שהשטח נוצל לחקלאות בתקופת הברזל, בתקופות הרומית והביזנטית ובימינו.