שלב I. נחשפו שרידי מבנה (6×6 מ'), שקירותיו (W7–W4) נבנו מאבני גזית; הם הושתתו על יסודות עמוקים (1.0–1.5 מ' עומק) שנבנו מאבני גוויל. חלקו המזרחי של קיר 4 נהרס בכלי מכני בזמן העבודות להנחת קו המים. פתח המבנה נקבע בקיר המערבי, וממנו השתמרה אבן סף המשולבת בקיר 5. בתוך המבנה, בחלקו הדרומי-מערבי סמוך לפתח, נחשפה רצפה עשויה משכבה דקה של אדמה מהודקת (L10). על הרצפה התגלו שברי כלי חרס, המתוארכים לתקופה העות'מאנית ולימי המנדט הבריטי, ובהם שברי קנקנים מטיפוס כלי עזה שחורים (איור 4: 1, 2), קנקנים מטין חום (איור 4: 3, 4), חלקם מעוטרים בדגמים גיאומטריים מסורקים (איור 4: 5), וסירי בישול עשויים ביד מטין חום עם גריסים לבנים ומיקה (איור 4: 6). עוד התגלו על הרצפה כלי עבודה ממתכת ובקבוקי זכוכית. כלי המתכת כוללים מגוון רחב של וווים, כלי עבודה וכלי חפירה (איור 5). ביתר שטח המבנה נחשפה רצפה עשויה מטיח לבן שהונח על תשתית של אבנים קטנות (L9). רצפת הטיח גבוהה ב-0.3 מ' מעל רצפת האדמה המהודקת. בתי מגורים בהם שני מפלסי רצפה היו נפוצים בארץ בתקופה העות'מאנית. המפלס העליון של הרצפה שימש את בני האדם שגרו בבית, ואילו במפלס התחתון אוכסנו הבהמות והציוד החקלאי.

 
שלב II. בכל שטח המבנה נחשפו שברים של לוחות בטון גדולים (L2), ונראה כי בשלב כלשהו נבנה במבנה גג בטון. לוחות הבטון נטולים מבנה פנימי מברזל. קירוי בלוחות בטון כאלה החל להופיע בארץ בימי המנדט הבריטי. נראה כי קירוי המבנה בגג הבטון נעשה בשלב שני של השימוש במבנה.
 
סביר להניח כי המבנה שנחשף היה חלק מהכפר הערבי ג'ימזו. על פי סקר הכפרים בארץ ישראל משנת 1945 אדמותיו של הכפר ג'ימזו השתרעו על 9,681 דונם, והכפר מנה 1,510 נפשות (נ' קדמן. 2008. בצדי הדרך ובשולי התודעה. ספרי נובמבר. עמ' 146).