בחודשים יוני ויולי 2011 נערכה חפירת הצלה בקנאת אל-ג'עאר שליד קיבוץ עין הנצי"ב (הרשאה מס' 6211-A; נ"צ 24705-50/70877-91), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון קיבוץ עין הנצי"ב, נוהלה על ידי א' זינגבוים, בסיוע א' בשארת (ניהול שטח), י' יעקובי (מנהלה), ר' מישייב ומ' קאהן (מדידות ושרטוט), א' שפירו (בדיקות קרקע ו-GPS), י' ביבס (צילום שטח), ע' קטלב (קונכיות), ו' אטרש (כלי חרס), ל' פורת (רפאות כלי חרס), ח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס) וי' גורין-רוזן (כלי זכוכית). א' בשארת וי' חושקר ערכו באתר בדיקות מקדימות.
באתר שבבקעת בית שאן, ממערב לקיבוץ עין הנצי"ב, סמוך למעיין, נמצאו שרידי קירות מהתקופות הרומית והביזנטית (איור 1). בסביבה נערכו בעבר סקרים וחפירות שנחשפו בהם עשרות קברים וחרסים למן תקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה הביזנטית (צורי תשכ"ב: אתרים 92, 93, 105); חדשות ארכיאולוגיות 122; מפת שדה אליהו [66], אתרים 33–37).
נפתחו 24 ריבועי חפירה בשלושה שטחים (C–A; איורים 2, 3).
שטח A
בריבוע D4 נחשפו שרידי קיר (W1, איורים 4, 5) – נדבך אחד בנוי אבני גוויל ואבנים מהוקצעות שהונחו על קרקע טבעית; בסביבת הקיר נמצאו חרסים מהתקופה הביזנטית (המאות הד'–הח' לסה"נ) המתארכים את הקיר לתקופה זו. הקיר היה מכוסה בשכבת סחף טרוונטין עם חלוקים קטנים.
בריבוע E1 נמצאו ארבע אבנים בשתי שורות על קרקע טבעית.
בריבועים H5 ,G6 ו-H6 נחשף מפלס חיים ובו שרידי קיר (W6; איורים 6, 7) – נדבך אחד צמוד לשרידי ריצוף (L115). הקיר והרצפה הושתתו על שכבת סחף עם חלוקי נחל קטנים בהירים. שכבה זו הושקעה על משקע טרוורטין. נחשפו גם קטעי קירות דלים וחרסים רבים המתוארכים כולם לתקופה הרומית (המאות הא'–הד' לסה"נ).
שטח B
נחשפו שרידי שלושה קירות (W5–W3, איורים 8, 9) בנויים אבני גוויל על אדמת סחף לבנה עם חלוקי נחל קטנים, מהם שרד נדבך אחד. שכבה זו הושתתה על משקע טרוונטין. אפשר שחלקם העליון של הקירות היה בנוי מלבנים שלא שרדו. הקירות תחמו חדר, כנראה שהיה חלק ממבנה. בסביבתם נמצאו חרסים אחדים למן התקופה העות'מאנית ועד ימינו.
שטח C
בריבועים G1 וG2 שהורחבו נחשפו שרידי קיר (W2; אורך 34 מ'; איורים 10–12). נדבך אחד בנוי אבני גוויל ואבנים מהוקצעות שהושתת על קרקע חומה שכוסתה בשכבת סחף לבנה עם חלוקי נחל קטנים. הקיר נחפר בנקודות אחדות, אך לא נמצא חומר מתארך לזמן בנייתו. בסביבת הקיר נמצאו חרסים מהתקופות הרומית והביזנטית. ייתכן שהקיר שימש סכר במערכת מים עד שיצא משימוש והוצף או לחילופין שימש תשתית לתעלת מים בנויה.
בריבועים נוספים (0.4–2.7 מ' עומק חפירה) נמצאה שכבת סחף ומשקעי טרוונטין לבן עם חלוקי נחל קטנים.
בשטח החפירה חלו תהליכי סחף והרבדה רבים ולפיכך נמצאו חרסים מעטים מהתקופות הכלקוליתית והברונזה התיכונה. עיקר הממצא מתוארך לתקופות הרומית והביזנטית; את חלקו אפשר לשייך למערכות מים, השקיה וחקלאות. ממצאים דומים מתקופות אלו נחשפו בעמק בית שאן. ייתכן ששרידי המבנה בריבוע H6 קשור למפעלי חקלאות אלו. בממצא כלי החרס: קערות (איור 1:13–5), קדרות (איור 6:13, 7), סירי בישול (איור 8:13–17) וקנקנים (איור 18:13–24). ייתכן שיש לקשור את ממצא כלי החרס העשיר מהתקופות הרומית והביזנטית לבית יוצר שנמצא בח' פרוה. כן אפשר להניח כי היישוב הקדום, אשר חלקו הקטן נחפר ומכונה בימינו בית הכנסת של רחוב, התפרס בתקופות אלו עד שטח החפירה הנוכחית, או ששטח החפירה הנוכחית היה בתחום החקלאי הסמוך ליישוב זה.
צורי נ' תשכ"ב. סקר ארכיאולוגי בעמק בית שאן. הכינוס הארצי השבעה עשר לידיעת הארץ. ירושלים.