בחודש דצמבר 2011 נערך סקר פיתוח במזרחו של היישוב ערערה שבעמק נחל עירון (ואדי עארה; רישיון מס' 308/2011-S; נ"צ 20955-1050/71120-80), לקראת הקמת שכונת מגורים. הסקר, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הבינוי והשיכון, נערך על ידי א' אורן וד' קירזנר (צילום), בסיוע ח' בן ארי (GPS) ומ' מסארווה.
היישוב ערערה מוזכר כמה פעמים במקורות היסטוריים. במאה הז' לסה"נ הזכיר מפקד הצבא המוסלמי את ערערה באגרת ששלח למושל עירק, ובה תיאר את אויבי צבאו שברחו למקום גבוה — מיקומו של היישוב הקדום. במאה הי' לסה"נ ציין ההיסטוריון המוסלמי אל-מסעודי כי רוב התושבים ביישוב הם שומרונים. לאחר הכיבוש הצלבני הוקם במקום המבצר Castellum Arearum שהגן על הדרך שעברה בואדי עארה. בשנת 1265 השתלט על האזור השליט הממלוכי ביברס. ההיסטוריון המוסלמי אל-מקריזי ציין כי ביברס חילק את אדמות היישוב לשני נסיכים מוסלמים מצבאו. בתקופה העות'מאנית, למן המאה הי"ז לסה"נ, הוזכרו בספרי המִסים המשפחות שהתגוררו בכפר.
ביישוב ובסביבתו נערכו בעבר סקרים אחדים, ובהם תועדו מתקנים, חציבות, אבני בנייה, קברים ומערות קבורה שנחצבו בסלע לאורכו של קו שבר גיאולוגי בצדי הכביש המוליך אל היישוב. מערות הקבורה תוארכו למן המחצית השנייה של המאה הא' לסה"נ ועד למחצית הראשונה של המאה הב' לסה"נ (ארכיון רשות העתיקות; מפת רגבים [49], אתרים 269–271). בשנים האחרונות נחשפו מערות קבורה מהתקופות הרומית והביזנטית, שני מגדלי שמירה ומבנה מעוגל (חדשות ארכיאולוגיות 110: 40, 41; חדשות ארכיאולוגיות 113: 173, 174; הרשאה מס' 2134-A).
הסקר נערך באזור של גבעות, המנוצלות בחלקן לחקלאות, מדרום לכביש נחל עירון. בחלק מהשטח חלה בליה והוא טרשי וחשוף וחלק מהשטח, בעיקר צפונו, מאופיין בחורשה עבותה של עצי אלון, עצי מחט וצמחיית בתה נמוכה. נערך סקר רגלי (כ-240 דונם; איור 1) ותועדו 17 אתרים (1–17), ובהם מכלאה, שרידי שומרות, שרידי קירות, קירות של מדרגות עיבוד, מערה טבעית וגלים של אבנים מסוקלות.
1. נ"צ 210061/711719. שרידים של שלושה קירות, היוצרים מבנה דמוי ח (2×3 מ'; איור 2) בכיוון מזרח–מערב; כנראה שרידי מבנה או מכלאה. הקירות נבנו באבני גוויל גדולות ובינוניות והשתמרו לגובה נדבך אחד (0.5 מ').
2. נ"צ 210103/711655. שרידי שומרה מלבנית (2.5×3.5 מ'; איור 3), שנבנתה באבני גוויל במגוון מידות והשתמרה לגובה שני נדבכים (0.5 מ'). נראה כי פתח המבנה היה קבוע בצדו הצפוני.
3. נ"צ 210078/711652 (איור 4). קיר תמך של מדרגת עיבוד (6 מ' אורך, 1.5 מ' גובה), שנבנה באבני גוויל גדולות ובתווך מילוי של אבני גוויל בינוניות וקטנות.
4. נ"צ 210061/711710. קיר תמך של מדרגת עיבוד (6 מ' אורך, 1.5 מ' רוחב, 0.5 מ' גובה), שנבנה באבני גוויל במגוון מידות.
5. נ"צ 209984/711526. ריכוז קירות תמך של מדרגות עיבוד בשטח חשוף וסלעי.
6. נ"צ 210108/711354. ריכוז קירות תמך של מדרגות עיבוד בשטח חשוף וסלעי (איור 5).
7. נ"צ 210090/711491. מערה טבעית, שנחסמה במפולת אבנים ואדמה. פתחה נחצב בחלקה העליון. ייתכן שהתקרה התמוטטה.
8. נ"צ 210277/711403. ערמת אבנים (2 מ' קוטר) במגוון מידות, אולי שרידי שומרה.
9. נ"צ 210225/711358. ערמת אבנים במגוון מידות, אולי שרידי שומרה.
10. נ"צ 210096/711376. שטח נרחב של בוסתנים ומדרגות עיבוד מדורגות (6–7 דונם), שקירותיהם נבנו באבני גוויל במגוון מידות.
11. נ"צ 209660/711490. קיר של מדרגת עיבוד (40 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב, 0.8 מ' גובה מרבי), שנבנה בכיוון צפון–דרום מאבני גוויל במגוון מידות.
12. נ"צ 209824/711466. קירות של מדרגות עיבוד, התוחמים ממערב שטח של מדרגות עיבוד ובוסתנים.
13. נ"צ 210265/711411. שרידי שומרה גדולה (5×6 מ', 1.5 מ' גובה), שנבנתה מאבני גוויל גדולות ובינוניות, ולידה — מפולת אבנים.
14. נ"צ 210333/711464. ריכוז של אבני גוויל גדולות ובינוניות שהונחו על סלע האם.
15. נ"צ 210246/711521. קיר של מדרגת עיבוד (10 מ' אורך), שנבנה באבני גוויל במגוון מידות והשתמר לגובה של כארבעה נדבכים (1.5 מ').
16. נ"צ 210097/711496. ערמה של אבנים מסוקלות במגוון מידות (1.5×3.0 מ'; 0.3 מ' גובה).
17. נ"צ 210200/711321. קיר שמהלכו מעוגל והוא נבנה באבני גוויל (מכלאה? כ-2.5 מ' אורך).