מחודש יולי 2013 ועד סוף שנת 2014 נערכה חפירה בתחום הגן הלאומי עיר דוד (הרשאות מס' A-7018 ,A-6870; נ"צ 222272-93/630998-1061). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון עמותת אלע"ד, נוהלה על ידי נ' זנטון וג' עוזיאל, בסיוע נ' מזרחי וג' ברקוביץ (מנהלה), ו' אסמן וי' שמידוב (מדידת וסרטוט), א' פרץ (צילום), י' גורין-רוזן (זכוכית), ד"צ אריאל (נומיסמטיקה), א' וייס (ארכיאובוטניקה), ק' עמית (צילום מעבדה), ד' לנגוט וה' רוט (פחם ופולן) וד' נמדר (בדיקת חומרים אורגניים). סינון רטוב התבצע באתר הסינון עמק צורים תחת פיקוחה של א' נובוסלסקי.
החפירה נערכה לאורך הרחוב המדורג מהתקופה הרומית הקדומה, שהוליך מהר הבית אל בריכת השילוח ושערי דרום העיר, במרחק כ-220 מ' מצפון לבריכת השילוח וכ-360 מ' מדרום לפינה הדרומית-מערבית של הר הבית (איור 1). קטעים מהרחוב המדורג נחשפו בחפירות רבות בעבר (מזר ב' תשכ"ט; תשל"א; רייך וביליג תשנ"ט; מזר א' תש"ס; רייך ושוקרון תש"ע: הערה 1; בליס ודיקי 322:2010–323; Warren 1884: Figs. 28–30; Kenyon 1974:22, Figs. 7, 100), כמו גם תעלת ניקוז מרכזית שנחשפה מתחת לרחוב (שוקרון ורייך תשס"ח; תשע"א; רייך תשע"ב:69, 132–133, איור 83).
עיקר השרידים שנחשפו בחפירה שייכים לרחוב המדורג שהשתמר ברובו במצב טוב (L1000; כ-15 מ' אורך חשיפה, 8.1 מ' רוחב; איורים 2–4). ריצוף הרחוב נבנה מלוחות אבן גדולים (0.5 × 1.0 × 2.0 מ' הלוח הגדול ביותר). לאורך קטע הרחוב שנחשף בחפירה התגלו ארבע מדרגות. המרחק בין מדרגה למדרגה 4.5–6.8 מ'. בקטע הרחוב שנחשף בעבר סמוך לבריכת השילוח המדרגות צפופות יותר. נראה כי קטע הרחוב שנחשף בחפירה זו נבנה באזור מתון יחסית ועל כן המרחק בין המדרגות גדול. מעל ריצוף הרחוב נחשפה לכל רוחב הרחוב שכבת שרפה שחורה עשירה בממצא. בחלקו המזרחי של הרחוב התגלו בשכבת חורבן זו עשרות כלי חרס מרוסקים באתרם, כלי מתכת, כלי זכוכית, ובהם בקבוקון דמוי תמר (איור 5), וכן מטבעות רבים, שהמאוחרים בהם מתוארכים לשנים הב' והג' למרד הגדול, כלומר זמן קצר לפני חורבן ירושלים בשנת 70 לסה"נ (איור 6). שכבה זו נחתמה במפולות של אבני גזית, המשופעות בכיוון כללי ממזרח למערב. נראה כי מקורן של מפולות אלה במבנים שעמדו בצדו המזרחי של הרחוב. את מפולות האבנים כיסו שכבות אופקיות דקות של אדמת סחף, כנראה תוצאה של גשם וסחף שהתנקזו לאפיק הטירופיאון. מעל שכבות הסחף נחשפה שכבה של אדמה ואבני גוויל, ובה ממצאים מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. שכבה זו נחתכת על ידי בורות שהעמיקו עד שכבות הסחף.
בצד המערבי של הרחוב לא נמצאו אבני השפה, אך לוחות הריצוף המערביים ביותר מסודרים בקו ישר ואחיד. בצד המזרחי של הרחוב נחשף לוח כיסוי של תא ביקורת (0.15 × 0.53 × 0.60 מ'; איור 7), המחבר בין מפלס הרחוב לתקרת תעלת הניקוז העוברת תחתיו; הוא היה חתום בשכבת החורבן שכיסתה את הרחוב. תאי ביקורת מסוג זה אפשרו ירידה קלה אל תעלת הניקוז לשם טיפול ותחזוקה. לוח הכיסוי הונח בין לוחות האבן של ריצוף הרחוב, שהותאמו במיוחד לשילוב לוח הכיסוי ביניהם. במרכז לוח הכיסוי יש שני חורים, שנועדו כנראה להרמת המכסה באמצעות חבל או בטבעת מתכת כפי שמתואר במשנה (מידות ג, ג; להרחבה ר' בן ארי תשס"ח:103–105). פתח נוסף של תא ביקורת התגלה במרחק כ-12 מ' מצפון לתא זה; מידותיו דומות, אך לא התגלה בו לוח הכיסוי. בלוחות האבן סביב הפתח סותתה מגרעת, שנועדה לקליטת הכיסוי. יש לציין כי בעבר נמצאו שני לוחות כיסוי בהקשר לרחוב המדורג, האחד בתוך תעלת הניקוז המרכזית (שוקרון ורייך תשס"ח:148–149) והשני בין לוחות הריצוף של הרחוב שמתחת לקשת רובינסון (רייך וביליג תשנ"ט; Reich and Billig 2008).
לאורך שפתו המזרחית של הרחוב (0.6 מ' רוחב השפה) נחשפו תעלות החפירה של בליס ודיקי (Bliss and Dickie 1898: general Plan n.II). התעלות באזור זה נחפרו מדרום לצפון ורוחבן לא עלה בדרך כלל על 0.9 מ' (בליס ודיקי 129:2010). בתוך אחת התעלות נחשף בחפירות בליס ודיקי חלק מגרם מדרגות (M3; בליס ודיקי 130:2010, מפה 2). חשיפתו החלקית של גרם מדרגות זה ותיאורו המסורבל הותירו אותו עד עתה בגדר תעלומה (בליס ודיקי 130:2010; Bliss and Dickie 1898:141–142). בחפירה זו נחשף האזור לרבות גרם המדרגות, שכונה פודיום (L1001; איור 8). בתום חפירת הפודיום הסתבר כי בנייתו משולבת בבניית הרחוב. מדרגות הפודיום נבנו מאבני גזית גדולות מאבן גיר קשה בגוון ורוד (מיזי-אחמר), ועל חלקן ניכר סיתות שוליים עדין. בין האבנים השתמר חומר מליטה, העשוי מטיח הידראולי בגוון לבן-אפור וחצצים לבנים. המדרגה העליונה נבנתה מלוח אבן מלבני אחד (0.25 × 0.90 × 1.35 מ'). מהלוח העליון יורדות שתי מדרגות לצפון, שלוש מדרגות למערב וארבע מדרגות לדרום (0.31–0.38 מ' השלח, 0.25–0.30 מ' הרום). גרם המדרגות נראה כפודיום דמוי פירמידה שלה רק שלוש פאות; הפאה הרביעית, המזרחית, ישרה והיא שעונה על קיר התמך של הרחוב (W2). המדרגה המערבית של הפודיום, שנחשפה בחפירה הנוכחית, היא הארוכה מבין המדרגות והיא משולבת באבני הריצוף של הרחוב. הפודיום בולט מקצה השפה המזרחית של הרחוב כדי 1.9 מ' לכיוון מערב, אל תוך שטח הרחוב והוא מרוחק כדי 0.65 מ' בלבד מלוח הכיסוי של תא הביקורת. אפשר שבניית הפודיום התאפשרה בקטע זה של הרחוב בשל היותו מתון יחסית לקטעים אחרים. ממזרח לפודיום חשפו בליס ודיקי מרתף של מבנה שחרב. תפקידו של הפודיום והקשר שלו למבנה שעמד ממזרח לו טרם התבררו (להרחבה, ר' זנטון ועוזיאל 2015). בחפירה הנוכחית נחשף האזור שממזרח לפודיום, ובו קיר (W2) התומך ממזרח את הרחוב ואת הפודיום, ועוד שני קירות (W4 ,W3) שיוצרים פינה של המבנה שחרב. קיר 2 ניגש לפן החיצוני של קיר 3. השפה המזרחית של הרחוב וכן הצד הצפוני של הפודיום נסמכים אל קיר 4. נראה כי המבנה שעמד במקום קדם לרחוב, אך הוא המשיך לשמש עד חורבנו של הרחוב. בתוך המבנה הקדום בפינת קירות 3 ו-4 נחשף חלקו המערבי של מתקן מעוגל (L1002; איור 9), שטויח בטיח אפור-שחור. המתקן חרב יחד עם המבנה שסביבו ויחד עם הרחוב המדורג; הוא כוסה באפר ובמפולות אבנים.
בחפירה מעל לוחות הקירוי של תעלת הניקוז המרכזית התגלו שכבות אדמה מהודקות, זו מעל זו (0.7 מ' עובי). מעל שכבות אדמה אלה התגלתה שכבה של חומר מליטה אפור בהיר ואבני גוויל קטנות (L527; כ-0.2 מ' עובי מרבי) עד לגובה אבני הריצוף של הרחוב; שכבה זו שימשה תשתית לרחוב. תיאור דומה לאזור שמעל תעלת הניקוז נמסר על ידי בליס ודיקי (129:2010). מילויי האדמה שמעל לתעלת הניקוז כוללים חרסים, מטבעות וכלי זכוכית; תיארוכם הראשוני מלמד כי הרחוב באזור זה נבנה במאה הא' לסה"נ (להלן). עובי שכבות האדמה שמעל תעלת הניקוז משתנה בהתאם לטופוגרפיה ולשרידי הבנייה. מתחת לריצוף הרחוב התגלתה גם מערכת של קירות ועמודונים, שנועדה לתמוך את לוחות האבן הגדולים של הרחוב. אחד מקירות תמך אלו שולב בדופן תעלת הניקוז (ר' איור 4) שנחפרה זה מכבר על ידי שוקרון ורייך (תשס"ח; תשע"א).
בחפירה בשתי נקודות שונות מתחת ללוחות הריצוף של הרחוב נמצאו מטבעות. המטבע המאוחר ביותר תוארך לשנים 30–31 לסה"נ, ימי הנציב פונטיאוס פילאטוס (איור 10). על סמך תיארוך זה אפשר לקבוע חד-משמעית כי הרחוב נבנה לכל המוקדם בשנות השלושים של המאה הא' לסה"נ. תיארוך דומה לבניית הרחוב עלה מקטעים נוספים שנחשפו ממנו, כגון הקטע שתחת קשת רובינסון (רייך תשע"ה:404; Reich and Billig 2008:1809).
בן ארי מ' תשס"ח. לשכת הגולה ומתקני המים והניקוז בעזרה. בתוך א' ברוך, א' לוי-רייפר וא' פאוסט, עורכים. חידושים בחקר ירושלים יג. רמת גן. עמ' 97–133.
בליס פ"ג 2010. חפירות בירושלים: תגליות מעיר דוד והר ציון, 1894–1897 (תרגום ר' רייך). ירושלים.
זנטון נ' ועוזיאל י' 2015. לשאלת מהותו של מונומנט מדורג מימי הבית השני בעיר דוד. בתוך כנס מחקרי עיר דוד 10: תקצירי הרצאות. ירושלים. עמ' 19–39.
מזר ב' תשכ"ט. חפירות ארכיאולוגיות בירושלים העתיקה, סקירה ראשונה על חפירות תשכ"ח. ארץ ישראל ט:161–176.
מזר ב' תשל"א. החפירות הארכיאולוגיות ליד הר הבית, סקירה שנייה, עונות תשכ"ט–תש"ל. ארץ ישראל י:1–34.
מזר א' תש"ס. המדריך השלם לחפירות הר הבית. ירושלים.
רייך ר' תשע"ב. לחפור את עיר דוד. ירושלים.
רייך ר' תשע"ה. בניינה וחורבנה של קשת רובינסון בהר הבית שבירושלים. ארץ ישראל לא:398–407.
רייך ר' וביליג י' תשנ"ט. חפירות ליד הר הבית ו"קשת רובינסון" בשנים 1994–1996. קדמוניות 33:117–40.
רייך ר' ושוקרון א' תש"ע. קטע מן הרחוב המרוצף בעמק הטירופויון שבירושלים שנחשף בשנת 1937. בתוך ד' עמית, ג"ד שטיבל וא' פלג-ברקת, עורכים. חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה: קובץ מחקרים ג. ירושלים. עמ' 37–45.
שוקרון א' ורייך ר' תשס"ח. דו"ח ראשוני על חפירת תעלת הניקוז המרכזית מימי הבית השני בעמק הטירופיאון בירושלים. בתוך א' מירון, עורך. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 3. ירושלים. עמ'138–158.
שוקרון א' ורייך ר' תשע"א. תעלת הניקוז המרכזית מימי הבית השני בירושלים. בתוך א' מירון, עורך. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 6. ירושלים. עמ' 156–185.
Bliss F.L. and Dickie A.C. 1898. Excavation at Jerusalem, 1894–1897. London.
Kenyon K. 1974. Digging Up Jerusalem. London.
Reich R. and Billig Y. 2008. The Robinson’s Arch Area. NEAEHL 5. Jerusalem. Pp. 1809–1811.
Warren C. 1884. Plans, Elevations, Sections etc., Showing the Resulting of Excavations in Jerusalem, 1867–1870. London.