שרידי קבורת האדם (0.3 × 0.4 × 0.6 מ'; איורים 3, 4) התלכדו בגוש ברקציה שנצמד לסלע כורכר, בגובה של 0.6–0.1 מ' מעל גובה פני הים כיום. הברקציה, שמקורה כנראה בתוכן הקבר, התפוררה מאוד בשל חשיפה מתמשכת לבלייה ימית. שרידי האדם כוללים כיפת גולגולת (calvaria; איור 5); חלקים מלסת תחתונה ובה שלוש שיניים ושן רביעית נשירה שלא בקעה (איור 6); ועצמות ארוכות ושברי צלעות (איור 7). מבחינה ראשונית של השרידים עולה כי הם מייצגים קבורה ראשונית של תינוק (שגילו 1–2 שנים), שראשו הונח בכיוון צפון (ר' איור 3). סמוך לעצמות התגלו כלי חרס שבור, כנראה קערה, ולו זרבובית מוארכת (איור 8) ונתז צור, שניהם שימשו כנראה מנחות קבורה.

נראה שהקבורה מתוארכת לזמן שבו גובה פני הים היה נמוך כדי 7–8 מ' מגובה פני הים כיום. בזמן זה האי הקטן היה גבעת כורכר בולטת בחוף, מכוסה חלקית בחול וצופה מערבה לים הפתוח ומזרחה לכפר בנווה ים ולרכס הכרמל. לאחר שפני הים עלו והציפו את הכפר בנווה ים הפכה הגבעה לאי קטן. פעילות הגלים הסירה את כיסוי החול, חשפה את הקבורה וגרמה לבלייה של סלע הכורכר, וכך נוצר משטח גידוד מסביב לאי הקטן (איור 9).
 
אפשר שהקבורה קשורה לאתר המוצף הסמוך נווה ים, שבו נחשפו בתי מגורים וקברי ארגז בנויים מאבן, המיוחסים לתרבות ואדי רבה (ר' איור 1). קברי הארגז בנווה ים דופנו באבנים לא מסותתות וכוסו בלוחות אבן; אפשר שקבר ארגז דומה שהתפרק היה המקור של הברקציה שהתגלתה בקבורה באי הקטן תמנון. בקבורה באי תמנון ייתכן שהתגלו מנחות קבורה, ואולם הן לא התגלו בהקשר לקברי הארגז בנווה ים; אם כי באזור הסמוך לקברים התגלו שלושה ריכוזים של זרעים מפוחמים, אולי שרידים מארוחות טקסיות (גלילי, שרביט ונגר תשנ"ז; Galili et al. 2010), וצלמית עצם אנתרופומורפית (גלילי, קולסקה-הורוביץ ורוזן 2015). קברי ילדים ובהם מנחות קבורה מוכרים מאתרי ואדי רבה אחרים בישראל, ובהם למשל עין ציפורי, שם התגלה קבר תינוק שכוסה בפערור (מילבסקי וגצוב 2014: איור 6). באתר עין ציפורי התגלה לאחרונה קבר בנוי דומה (ירושביץ 2016: איורים 13, 14).
 
מיקומה של הקבורה באי תמנון ותכולתה מספקים תובנות נוספות על התפתחות מנהגי הקבורה ביישובי החוף בתקופות הנאוליתית המאוחרת/הכלקוליתית הקדומה. נחוצות חפירות הצלה כדי לשמור על הממצאים מהרס ולאפשר מחקר נוסף על הקבורה והממצאים הקשורים אליה. עבודה כזו תוכל לספק תיארוך יותר מדויק, זיהוי כרונולוגי-טיפולוגי מדויק של כלי החרס ועדויות נוספות לשינויים בגובה פני הים (גלילי ואחרים 2016: איור 5).