אותרו 12 קברי ארגז, שלושה מהם בכיוון מזרח–מערב (L102–L100; איור 2).

קבר 100 (0.6 × 1.6 מ'; איור 3) מכוסה בשלושה לוחות אבן גיר (0.3 × 0.6 מ'). הקבר לא נחפר. צמוד ללוחות ממזרח, נמצאו שני קנקני חרס מטיפוס 'קנקני עזה', שהונחו על אדמת הלס, פתחם כלפי מעלה (איור 1:4).
קבר 101 (0.6 × 1.1 מ'; איורים 5, 6) מכוסה באבן אחת (0.1 מ' עובי). הקבר דופן בארבעה לוחות אבן (0.05 × 0.50 × 0.60 מ') שהונחו על צדם הצר. בקבר נמצאו עצמות של נקבה בוגרת שגילה כ-30 שנה, שהונחה על גבה, ראשה במערב. מצב השימור הגרוע הקשה על שחזור מדדים אנתרופולוגיים מלאים. הממצא כלל שברי עצמות כיפת גולגולת ועצמות פוסטקרניאליות שנמצאו בארטיקולציה המעידה על קבורה ראשונית.
קבר 102 (0.35 × 1.60 מ'; איור 7) הוא שוחה חפורה באדמת הלס, ללא אבני בנייה, עצמות או ממצא אחר. כנראה שהקבר לא היה בשימוש.
 
בחפירה נחשף חלק מבית קברות, ובו קברי ארגז האופייניים לתקופה הביזנטית והנפוצים באזור הנגב. כלי החרס שנמצאו בחפירה מתוארכים למאות הו'–הז' לסה"נ. קבר השוחה שנמצא ריק מממצאים מעיד כנראה שהקבר הוכן מבעוד מועד, אך לא נעשה בו שימוש. קרבתו של בית הקברות לאתר מעון (נירים) מעידה כנראה על שימושו על ידי תושבי היישוב בתקופה הביזנטית.