בחודש פברואר 2017 נערכה חפירת בדיקה ביובל של נחל חור, מדרום לחורבת חור (הרשאה מס' 7913-A; נ"צ 193774-874/576517-627; איור 1), לקראת פיתוח והרחבה של כביש 31. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת נתיבי ישראל, נוהלה על ידי ח' ממליה (שרטוט וצילום שטח), בסיוע י' אלעמור (מנהלה), מ' קונין (מדידות), ס' טליס וי' עבדי-רייס (ייעוץ) ופועלים מאבו-כף.
שטח החפירה (25 מ"ר) משתרע על גדה של ערוץ נחל, בין הרי חברון מצפון לבקעת באר שבע–ערד מדרום. השטח מאופיין במחשופי סלע גיר עם אופקי צור ובאדמת לס חומה בהירה. בחפירה נחשפו שני קירות מדרגה, מחצבה קטנה וחרסים מעטים מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה.
בחורבת חור שמצפון לשטח החפירה תועדו שרידי יישוב נרחב שפריחתו הגיעה לשיאה בתקופה הביזנטית, ולוקטו חרסים למן תקופת הברזל 2 ועד לתקופה הממלוכית (גוברין תשנ"ב: אתר 63). מדרום לחפירה תועדו שרידי בית חווה מהתקופה הביזנטית (גוברין תשנ"ב: אתרים 100, 101). בחפירות שנערכו באתר ובסביבתו נחשפו מנזר ובו רצפת פסיפס (ורגה 2015), שומרה ושרידי בנייה (ורגה 2014; ניקולסקי 2009) מהתקופה הביזנטית, חווה חקלאית מהמאות הה'–הז' לסה"נ (ורגה 2002), וכן מבנה נרחב (פרץ 2012), שני בורות מים (וולך תשנ"ז; זלין תשס"ב) ושומרות (עין גדי תשס"ב; פארן 2007) מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה.
בחפירה נחשפו שני קירות תמך של מדרגות עיבוד (W51 ,W50; איור 2), היוצרים פינה מעוגלת (איור 3). הם נבנו מאבנים מסותתות בחלקן על תשתית של אדמה דקת גרגר (5–10 ס"מ עובי) שהודקה על סלע האם (איור 4). קיר 50 נבנה בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח ושרידים ממנו ניכרים לאורך כ-30 מ'; הקיר השתמר לגובה מרבי של ארבעה נדבכים. הנדבך התחתון של הקיר נבנה מאבנים בינוניות וגדולות (כ-0.2 × 0.4 מ') שהוצבו לאורכן. יתר הנדבכים נבנו מאבנים בינוניות (כ-0.15 × 0.30 מ') שהוצבו לרוחבן; הפן החיצוני שלהן, הפונה לדרום-מערב, מיושר (L109; איור 5), ואילו הפן פנימי, הפונה לצפון-מזרח, מחודד (L113; איור 6). בכמה מקומות התגלו מעל מפלס ראש הקיר אבני מפולת אחדות, המלמדות כי הקיר היה גבוה מארבעת הנדבכים שהשתמרו. קיר 51 נבנה בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב ושרידים ממנו ניכרים לאורך כ-5.5 מ'; השתמרותו לאורך קטע קצר בלבד אינה מאפשרת לעמוד על בנייתו, אך נראה כי היא דומה לזו של קיר 50.
מדרום לקיר 50 התגלו מחשופי סלע גיר (L112 ,L105; איורים 4, 7), ועליהם סימני חציבה וניתוק של אבנים. במחשופי הסלע ניכרים אופקי צור סדוקים. גם באבני קירות 50 ו-51 ניכרים אופקי צור סדוקים, ועל כן נראה כי הן נחצבו במחצבה זו.
נמצאו מעט שברי כלי חרס מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה (המאות הו'–הח' לסה"נ), המתארכים את זמן הפעילות במקום. נראה כי שטח החפירה הוא חלק מהעורף החקלאי של היישוב הנרחב ששכן בחורבת חור בתקופות אלה.
וולך צ' תשנ"ז. חורבת חור. חדשות ארכיאולוגיות קז: 127–131.
ורגה ד' 2002. חווה חקלאית בגבעת מחת (חורה). עתיקות 107:43–113.
זלין א' תשס"ב. חורבת חור. חדשות ארכיאולוגיות 179:113.
עין גדי מ' תשס"ב. חורבת חור. חדשות ארכיאולוגיות 162:113–163.