נפתחו שבעה שטחי חפירה (AG; איור 1) ממזרח לחורבת בית נטיף, באזור ששימש עורף חקלאי של מרכז מנהלי אזורי המתוארך למן מהתקופה ההלניסטית ועד התקופה הרומית המאוחרת (Zissu and Klein 2011:211–213). התגלו גתות מטיפוסים שונים ומתקנים חצובים המתוארכים למן התקופה ההלניסטית ועד התקופה הביזנטית. כן נחשפו כבשן סיד וכמה מבנים משלהי התקופה העות'מאנית וימי המנדט הבריטי, שהיו קשורים לכפר הערבי בית נטיף.

אזור זה נסקר בעבר ונתגלו בו מתקנים חקלאיים רבים, דרכים עתיקות, בורות מים, מחצבות ומערות קבורה. בראש ח'ירבת אום א-דיאב נתגלו שרידיו של מאוזוליאום מפואר מהתקופה הרומית המאוחרת (Dagan 2010:258–271, 314–316, 319). בחפירות נוספות שנערכו במרחב זה נתגלו מתקנים חקלאיים וחציבות בסלע (הירשברג 2016; גרינולד 2017; טיאנו 2020צור 2020).

 
שטח A

השטח (נ"צ 2002/6225) משתרע במדרון גבעה, במרחק כ-300 מ' ממערב לשרידי יישוב מהתקופות ההלניסטית והביזנטית שנחשפו בעבר (הרשאות מס' 7317-A, 7616-A). נחפרה גת חצובה בסלע (איורים 2, 3), שזוהו בה שני שלבי שימוש עיקריים. בשלב הקדום כללה הגת משטח דריכה (כ-4.2 × 4.5 מ') ובור איגום (110L; כ-1.45 × 1.90 מ'), שחוברו בתעלה צרה (כ-5 ס"מ רוחב, 0.1 מ' עומק). קרקעית משטח הדריכה פולסה בטיוח של סדקים ושקעים בטיח לבן. בדופן המערבית (0.7 מ' גובה השתמרות) של משטח הדריכה נחצב שקע מלבני (103L; 0.3 × 0.5 מ'), שבשלב זה שימש כנראה לקיבוע קורה שנועדה לסחיטת הזגים. בחלק הדרומי של משטח הדריכה נחצבו בשלב זה שני שקעים חרוטיים (105L — כ-0.65–0.70 מ' קוטר, 0.39 מ' עומק; 108L — כ-0.65 מ' קוטר, 0.39 מ' עומק), שדופנותיהם דופנו בטיח לבן; שקע 108 טויח גם בקרקעיתו. ייתכן כי שקעים אלו שימשו להצבת קנקנים, לאחסון ענבים או לשיקוע שאריות הענבים לאחר סחיטתם. שקעים חצובים דומים נמצאו בחפירה ברכס שורק שבהרי ירושלים במשטח דריכה של גת מהתקופות ההלניסטית–הרומית הקדומה (Weiss and Zissu 2009:327–328, Fig. 56.3). בור האיגום של הגת טויח בטיח לבן.

בשלב המאוחר של הגת הוגבה משטח הדריכה בהנחת תשתית של אבני שדה בינוניות ומעליה רצפת פסיפס תעשייתי בצבע לבן; רצפת הפסיפס השתמרה באופן חלקי בלבד וכיסתה את שקעים 105 ו-108. בשלב זה הוחלפה שיטת הסחיטה, ובמרכז משטח הדריכה נחצב שקע (כ-0.1 מ' עומק, 1.2 מ' קוטר), ששימש לקליטת בסיס אבן, ובמרכזו שקע רבוע (104L) לקליטת בורג עץ ששימש לסחיטה. בתוך שקע 104 נמצאו אבני פסיפס רבות, שנעקרו כנראה בזמן שבסיס האבן נלקח ממקומו לאחר שהגת יצאה משימוש. בשלב זה דופנו דופנות בור האיגום בשכבת אבני שדה בינוניות שטויחו בטיח לבן; הן הצרו את הבור (כ-1.0 × 1.4 מ'). רצפת בור האיגום רוצפה בפסיפס תעשייתי לבן, בדומה לרצפת הפסיפס שבמשטח הדריכה. בפינה הדרומית-מערבית של בור האיגום נחצב בור שיקוע (כ-0.5 מ' קוטר, 0.42 מ' עומק), שרוצף בפסיפס. במילוי בור האיגום נמצאו קדרה (איור 1:4) וקנקנים (איור 2:4–4) מהתקופה ההלניסטית וכן קדרות (איור 5:4, 6), צלחת מיובאת (איור 7:4), קערה (איור 8:4) ונר (איור 9:4) מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. הממצא אינו מאפשר לקבוע בוודאות את זמן הקמת הגת ושיפוצה. עם זאת, שיטות הבנייה והסחיטה בשני שלבי הגת ומיקום המתקן בקרבה לאתרים מהתקופות ההלניסטית–הרומית והביזנטית יכולים לסייע בתיארוך הגת. בשלב הקדום פעל בגת מתקן סחיטה בשיטת הקורה והמשקולת, שרווחה בתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה. בשלב המאוחר שופצה הגת, לרבות בניית רצפות פסיפס תעשייתי, ופעל בה בורג עץ לסחיטה, שנכנס לשימוש בארץ ישראל בתקופה הרומית המאוחרת וביתר שאת בתקופה הביזנטית.

 
שטח B
השטח משתרע בתחתית מדרון גבעה, והוא מאופיין במחצבות אבן עתיקות ובבורות חצובים. סמוך לאחת החציבות נמצא על פני השטח שבר של צלמית בית נטיף מהתקופה הרומית המאוחרת (סל 2027; איור 5). החפירות בשטח התמקדו בשתי גתות, בקיר ובכבשן.
 
גת 1B (נ"צ 20000/62277; איור 6). נחשפה גת חצובה שלה משטח דריכה (200L; 2.75 × 3.65 מ') ובור איגום (201L; 1.0 × 1.7 מ'; כ-1.65 מ' עומק). במרכז הדופן הדרומית (1.2 מ' גובה השתמרות) של משטח הדריכה, בגובה כ-0.5 מ' מעל קרקעיתו, נחצב שקע סגלגל (0.3 × 0.5 מ', 0.5 מ' עומק), כנראה לקיבוע קורת עץ לסחיטה משנית בשיטת הקורה והמשקולת. בצד הצפוני של משטח הדריכה, בדיוק מול השקע, השתמרו שרידים של חציבה סגלגלה רדודה, ששימשה אולי לאיסוף שאריות הזגים ממשטח הדריכה. בתוך בור האיגום נמצאו שברי כלי חרס, ובהם סיר בישול (איור 1:7), כנראה מתקופת הברזל 2, סיר בישול (איור 2:7) מהתקופה ההלניסטית המאוחרת, קנקנים (איור 3:7, 4) מהתקופה הרומית הקדומה וקערה מיובאת (איור 5:7) מהתקופה הרומית המאוחרת. על סמך שיטת הסחיטה שנהגה בגת זו נראה כי היא נחצבה בשלב כלשהו בין שלהי תקופת הברזל לתקופה הרומית הקדומה.
 
קיר וכבשן 2B (נ"צ 20000/62285; איורים 8, 9). במרחק כ-30 מ' מצפון-מערב לגת 1B נחשף קיר (3W) שנבנה מאבני שדה בינוניות (0.4–0.6 מ'). בסביבת הקיר ומתחתיו נתגלה ממצא קרמי מהתקופה העות'מאנית בלבד. בקיר שולב כבשן סגלגל (2–3 מ' קוטר חיצוני, 1.5–2.0 מ' קוטר פנימי) שנבנה מאבני שדה בינוניות וקטנות והשתמר לגובה 4–5 נדבכים (כ-1.5 מ). בפני השטח מחוץ לכבשן ובתוך הכבשן נחשפו אדמת סיד לבנה ואבני סיד קטנות — חלק מהתוצר של כבשן הסיד. בתוך שכבת הסיד נמצא ממצא קרמי מהתקופה העות'מאנית (לא צויר). מתחת ליסודות הכבשן נמצאה אדמה סטרילית.
 
גת 3B (נ"צ 20010/62277; איור 10). במרחק כ-30 מ' ממזרח לגת 1B, סמוך למחצבה עתיקה, נחשפו בורות ושקעים חצובים בסלע, כנראה חלקי גת שמשטח הדריכה שלה לא שרד עקב חציבה מאוחרת או מכיוון שהתקנתה לא הושלמה. נחשף פיר רבוע (כ-1 × 1 מ', 1.65 מ' עומק מרבי), ששימש כנראה בור איגום. בדופן המזרחית של הבור נחצבה מדרגה; דופנות הבור לא טויחו. בצד הדרומי-מערבי של קרקעית הבור נחצבה גומת שיקוע מלבנית (כ-0.3 מ' עומק). ממערב לבור האיגום נחצב בור דמוי חרוט (0.7 מ' קוטר, 0.65 מ' עומק); בשפתו חצובה מגרעת, כנראה לקליטת לוח כיסוי. סמוך אליו נתגלה שקע קטן שחציבתו לא הושלמה. ממזרח לבור האיגום נחצב בור נוסף דמוי חרוט (0.6 מ' קוטר, כ-0.3 מ' עומק). ייתכן כי שני הבורות דמויי החרוט שימשו להנחת קנקנים בעת איסוף התירוש או להנחת אשכולות ענבים. בתוך בור האיגום ובבור החרוטי המערבי נמצאו שברי כלי חרס, ובהם מורטריום (איור 1:11), קדרות (איור 2:11, 3), קנקנים (איור 4:11, 5) ונר בית נטיף (איור 6:11) המתוארכים לתקופות הרומית הקדומה והמאוחרת (המאות הא'–הד' לסה"נ); כן נמצאו מתקופה זו שברי כלי זכוכית, ובהם צלחת (איור 1:12), קערה (איור 2:12), בסיסי בית כוחל (איור 3:12, 4) וחרוז (איור 5:12).
 
שטח C
השטח משתרע על שלוחה בשטחו של הכפר הערבי בית נטיף, ששכן במקום בעבר, ונחפרו בו שתי גתות.
 
גת 1C (נ"צ 20022/62296; איורים 13, 14). נחשפה גת פשוטה חצובה שלה משטח דריכה רדוד (300L; כ-2 × 3 מ') ובור איגום מלבני (301L; 1.0 × 1.6 מ', 0.7 מ' עומק), המחוברים בשתי תעלות לניקוז התירוש. מדרום למשטח הדריכה נחשף פיר חצוב, עגול ורחב (305L; 1.1 מ' קוטר), שהוליך לחלל תת-קרקעי; החלל לא נחפר עקב סכנת התמוטטות. לא נתגלה כל ממצא קרמי אינדיקטיבי בסביבת הגת.
 
גת 2C (נ"צ 20015/62289; איור 15). נחשפה גת חצובה שלה משטח דריכה מלבני (303L; 3 × 4 מ') ובור איגום מלבני (311L, 312L; 1.2 × 2.3 מ'), המחוברים בתעלה (כ-0.3 מ' אורך). משטח הדריכה רוצף בפסיפס לבן, שבמרכזו שטיח מלבני צבעוני (לבן, שחור, צהוב ואדום), המעוטר בדגמים גיאומטריים (איור 16). מרכז השטיח מעוטר בתשליב ורדות בנות ארבעה עלים היוצרות מעגלים (intersecting circles). עלי הוורדות עשויים מאבני פסיפס בצבעים צהוב ולבן ורקע התשליב מורכב מאבני פסיפס בצבע אדום. תשליב הוורדות תחום במסגרת בדגם 'תשליב שתי רצועות' (two-strand guilloche), העשויה מאבני פסיפס בצבעים לבן, אדום וצהוב. מרכז השטיח תחום בשתי מסגרות פשוטות: הפנימית (1.1 × 1.4 מ') כוללת שתי שורות של אבני פסיפס שחורות ושתי שורות של אבני פסיפס לבנות, והחיצונית (1.7 × 2.3 מ') כוללת שתי שורות של אבני פסיפס לבנות וביניהן שתי שורות אבני פסיפס שחורות. בור האיגום רוצף בפסיפס תעשייתי לבן והותקנו בו שני מפלסים (311L — 1.1 מ' עומק משפת בור האיגום; 312L — 2.15 מ' עומק משפת בור האיגום). אל מפלס 312 ירדו בשבע מדרגות מרוצפות בפסיפס תעשייתי; בתחתיתו נחצב בור שיקוע עגול (315L; 0.7 מ' עומק). דופנות בור האיגום טויחו בטיח לבן שבתשתיתו שברי חרסים מצולעים; שניים מהם תוארכו לתקופה הרומית המאוחרת (המאות הג'–הד' לסה"נ; איור 17). התעלה המוליכה ממשטח הדריכה אל בור האיגום מסתיימת בפתח מכויר דמוי טרפז (איור 18). מסביב לבור האיגום נחצב בסלע משטח (308L; 2.1 × 4.3 מ'), שרוצף בפסיפס לבן תעשייתי. ברצפה זו, סמוך לשפת בור האיגום, הותקנו שני שקעים מרוצפים בפסיפס, להנחת קנקנים. בפינתו הדרומית-מזרחית של המשטח הותקנה מדרגה (310L) במפלס גבוה יותר, שרוצפה בפסיפס תעשייתי. חלקים מהמדרגה נהרסו ונעקרו ממקומם בחציבה מאוחרת. ייתכן כי המדרגה שימשה מדף עזר לאחסון קנקני תירוש מלאים עד להעברתם אל מחוץ לתחומי הגת. הממצא הקרמי בכל חלקי הגת היה אחיד וכלל קערות (איור 1:19, 2), קדרות (איור 3:19–5) וקנקנים (איור 6:19–8), שתוארכו לתקופה הרומית המאוחרת (המאות הג'–הד' לסה"נ) והמתארכים כנראה את הגת. נראה כי גת זו הייתה קשורה לווילה רומית ששכנה בקרבת מקום או שהייתה שייכת לאחד מתושבי הכפר בית נטיף.
 
שטח D
נחפר באופן חלקי בור רבוע חצוב בסלע (1.80 × 1.85 מ'; איור 20; נ"צ 20057/62292), שנמצא מלא בסחף. בחפירת הבור לא נמצא כל ממצא מתארך. הבור מוליך אל חלל תת-קרקעי; הוא לא נחפר עקב לחץ של גופים חרדיים.
 
שטח E
על גבעה ממזרח לשרידי הכפר בית נטיף נחשפו מפולות של מבנה משלהי התקופה העות'מאנית ומימי המנדט הבריטי (נ"צ 20040/62272), שהיה חלק מהמרחב הכפרי באזור. המבנה כולל שני חדרים סמוכים (איור 21), צפוני ודרומי, שרצפותיהם טויחו בטיח לבן. פתח החדר הצפוני נקבע בקיר המערבי של המבנה. החדר הצפוני חולק לשני מפלסים: מפלס מערבי נמוך ומפלס עליון בחלקו המזרחי. בקיר המזרחי של החדר נקבע חלון, ובקיר הדרומי נקבעו שתי נישות שנועדו כנראה לאחסון חפצים. נראה כי גם פתח החדר הדרומי היה קבוע בקיר המערבי, אך הוא לא השתמר. בקירות המזרחי והדרומי של החדר נקבעו חלונות. על רצפת החדר הדרומי נמצא אדן רכבת מעץ באתרו. בחדרים נמצאו ממצאי כלי חרס, כלי זכוכית ומתכת (איורים 22–24) מסוף תקופת השימוש במבנה, כנראה בסוף שנות ה-40 של המאה הכ' לסה"נ.
בחפירה במרחק כ-20 מ' מדרום-מערב למבנה נחשפו קטע מחומת אבן שהקיפה את המבנה, קיר שניגש אל החומה וקיר נוסף שנבנה במקביל לחומה (איור 25). קירות אלו יצרו תא שבתוכו התגלו ארכובות ורסן של סוס או חמור, ועל כן נראה כי אזור זה שימש אורווה.
 
שטח F
במדרונות גבעה נחשפו מתקנים חקלאיים וחציבות רבות, הקשורים כנראה לח'ירבת אום א-דיאב. בשטח נחפרו שלוש גתות חצובות בסלע.
 
גת 1F (נ"צ 20047/62341; איור 26) כוללת משטח דריכה (600L; 2.7 × 2.9 מ') ובור איגום (601L; 0.85 × 1.50 מ', כ-1.7 מ' עומק), המחוברים בתעלה חצובה. בדופן הצפונית של בור האיגום נחצבו שקע ומדרגה, שנועדו לסיוע בירידה ובעליה. בפינה הצפונית-מערבית של בור האיגום נחצב בור שיקוע רדוד. במרחק 4–6 מ' מדרום-מזרח לבור האיגום נמצאו מוטלות שתי אבני מעגלה (603L; כ-0.6 × 1.3 מ', 0.5 מ' קוטר; איור 27). דומה כי האבנים שימשו בסחיטת הזגים בגת הסמוכה, וגולגלו מטה במדרון (על השימוש במעגלות אבן לכבישת הזגים בגת ר' פרנקל ואיילון תשמ"ט).
 
גת 4F (נ"צ 20024/62331; איורים 28, 29) כוללת משטח דריכה (613L; 2.3 × 5.2 מ'), בור סינון מעוגל (614L; כ-1 מ' קוטר) ובור איגום מלבני (611L; כ-0.8 × 2.0 מ', כ-1.5 מ' עומק). תעלה חצובה חיברה את משטח הדריכה ישירות לבור האיגום, ונקב חיבר את בור הסינון לבור האיגום. בחלק הצפוני-מערבי של משטח הדריכה נחצב שקע עגול (612L; 0.6 מ' קוטר, כ-0.6 מ' גובה), שבהיקפו נראות תעלות ניתוק. נראה כי השקע הוא חציבה מאוחרת שנערכה לאחר שהגת יצאה משימוש, של פריט אבן עגול. סמוך לבור האיגום ממערב נחצב שקע מעוגל בסלע (620L; כ-0.5 מ' קוטר), ששימש כנראה להנחת קנקן בעת מילוי התירוש. בהצטברות אדמה בגת נתגלו שברים של שני קנקנים (לא צוירו) המתוארכים לסוף התקופה ההלניסטית ולתקופה הרומית הקדומה.
 
גת 5F (נ"צ 20039/62333; איור 30) כוללת משטח דריכה, ובו שתי גומות (619L, 621L) המחוברות בתעלה, ובור איגום רבוע (617L; כ-1.1 × 1.2 מ', כ-1.6 מ' עומק). משטח הדריכה לא השתמר במלואו, ובשטחו נראים סימני חציבה מעטים. בור האיגום טויח בטיח הידראולי אפור אחיד ורוצף בפסיפס תעשייתי לבן (איור 31). בהצטברות אדמה בתוך בור האיגום נמצאו שברי כלי חרס, ובהם קדרות (איור 1:32, 2), בסיס פכית (איור 3:32) ונר 'בית נטיף' (איור 4:32), המתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת ולראשית התקופה הביזנטית (המאות הג'–הה' לסה"נ). על סמך הפסיפס התעשייתי ומכלול כלי החרס סביר כי הגת שימשה במהלך התקופה הרומית המאוחרת.
 
שטח G
השטח נמצא על שלוחה בולטת ממזרח לחורבת בית נטיף. באזור נערכו כמה חפירות (הרשאות מס' 7317-A, 7616-A) ונתגלו בהן שרידי יישוב מהתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה וכן ממצאים מהתקופה הביזנטית. נחפרו שתי גתות חצובות בסלע, שרידי בנייה וחציבות.
 
גת 1G (נ"צ 20055/62255; איור 33). בעת חישוף פני השטח נחשפה גת חצובה, שלה משטח דריכה לא סדור (712L; כ-0.45–0.60 × 2.75 מ'; כ-0.6 מ' עומק) ובור איגום מלבני (711L; כ-0.9 × 2.0 מ', 0.64 מ' עומק). חלקן התחתון של דופנות בור האיגום מעוגל. בבור האיגום של הגת נמצאו שברים של סיר בישול (דוגמת הסיר באיור 2:7), שני קנקנים (דוגמת הקנקן באיור 4:4) ובסיס של כלי דמוי כישור (דוגמת הכלי באיור 10:37, להלן), שתוארכו לתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה.
 
גת 2G (נ"צ 20055/62268; איור 34) כוללת משטח דריכה מרובע (714L; כ-2.20 × 2.55 מ', כ-0.3 מ' עומק), בור סינון מלבני (715L; כ-0.35 × 0.50 מ', כ-0.35 מ' עומק) ובור איגום (716L; כ-0.8 × 1.2 מ'; 0.7–0.8 מ' עומק). משטח הדריכה ובור הסינון מחוברים בתעלה. בור הסינון ובור האיגום מחוברים בסדק טבעי, ששימש כנראה מעין תעלה מקשרת בין שני הבורות. לא נמצא כל ממצא מתארך.
 
שרידי בנייה וחציבות 3G (נ"צ 20053/62248; איור 35). נפתחו שלושה ריבועי חפירה לאחר זיהוי ראשי קירות על פני השטח. בריבוע הצפוני נחשפו ראש קיר (15W), רצפת אבנים קטנות (705L) וטבון חרס (707L; סל 7019). נראה כי הטבון הותקן על רצפת האבנים הקטנות, הנמשכת בצדו הצפוני של קיר 15. בשני הריבועים הדרומיים נחשפה חציבה בסלע (704L) שכיוונה הכללי מזרח–מערב (איור 36). בדופן המערבית של החציבה נחשפה נישה חצובה חצי עגולה (0.2 × 0.5 מ', 0.3 מ' עומק). בחפירה נתגלה ממצא קרמי רב, הכולל סירי בישול (איור 1:37, 2), קנקנים (איור 3:37–8), פך (איור 9:37) וכלים דמויי כישור (איור 10:37–12), המתוארכים לתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה (המאות הג'–הב' לפסה"נ ועד המאה הא' לסה"נ). כן נתגלו שמונה מטבעות ברונזה: מטבע סלווקי (ר"ע 164534), שישה מטבעות של ינאי המלך (ר"ע 164527–164529, 164531–164533) ומטבע משנת 41/2 לסה"נ של המלך אגריפס הא' (ר"ע 164530).
 
הממצאים מהחפירה ממזרח לחורבת בית נטיף הם חלק מהעורף החקלאי של היישוב המרכזי ששכן באתר במהלך התקופות. תשע הגתות שנחשפו מלמדות שגידול הגפן והפקת היין היו מרכזיים באזור במהלך התקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית. בגתות הובחנו טכנולוגיות כבישה שונות שהשתנו לאורך התקופות. התקופות העיקריות שהובחנו בחפירה הן ההלניסטית (החל מהמאה הג' לפסה"נ), הרומית הקדומה והרומית המאוחרת שבה הגיעה הפעילות ביישוב ובסביבתו לשיא. לתקופה הרומית המאוחרת יש לייחס את גת 2C והפסיפס המפואר שנתגלה במשטח הדריכה שלה, המרמזים כי בתקופה זו התקיימו באזור חוות חקלאיות או וילות רומיות של בני המעמד הגבוה. כן נתגלה בחפירה ממצא מהתקופה הביזנטית. בתקופה העות'מאנית ובימי המנדט הבריטי נוצל המרחב להקמת חוות חקלאיות ולתעשיית הסיד.