שטח D. התגלו 86 פריטי זכוכית, מחציתם ניתנים לזיהוי ולתיארוך. כל כלי הזכוכית שנתגלו מתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית ולתקופה האומיית. עם הכלים נמצאו ארבעה גושי זכוכית גולמית.
כלי הזכוכית כוללים כוס/קערה מעוגלת באש מטיפוס שהופיע בתקופה האומיית; קערות עם בסיסי טבעת חלולים מוגבהים; גביעי יין עם שפות מעוגלות באש, שחלקם מעוטרים על קצה השפה או מתחת לשפה בחוטי זכוכית בגוון שונה מגוון הכלי, למשל גביע יין המעוטר בחוט טורקיז דק על קצה השפה (איור 1:1); בסיסים של גביעי יין טבעתיים חלולים; בקבוקים שונים עם שפות מעוגלות באש; בקבוקים שצווארם מעוטר בחוטים אופקיים דקים ועבים, למשל בקבוק מעוטר בחוט טורקיז כהה הכרוך סביב הצוואר (איור 2:1); ובקבוקים המעוטרים בחוט גלי, המאפיין את שלהי התקופה הביזנטית והתקופה האומיית. כן נמצאו נרות זכוכית מטיפוס נר קערה, שלו רגל מוצקה צבוטה לאורכה למעין חרוזים (איור 3:1), טיפוס המאפיין את שלהי התקופה הביזנטית והתקופה האומיית. הזכוכית מפרק זמן זה מאופיינת בשקיפות גבוהה, בבועיות רבות ובעיטור בחוטים בגווני כחול וטורקיז.
שלושה מגושי הזכוכית (כ-5 ס"מ אורך) הם של זכוכית גולמית נקייה בשלושה גוונים: האחד כחלחל (איור 4:1), השני כחלחל-ירקרק (איור 5:1) וגונו של השלישי ירקרק לא אחיד — לצדו האחד גוון ירקרק-כחלחל ולצדו השני גוון ירקרק-צהבהב (איור 6:1). לשניים מן הגושים חתך משולש (איור 1: 4, 6), וחתכו של השלישי אינו רגולרי (איור 5:1). איכות הזכוכית בגושים אלה טובה, היא שקופה ואין בה גופיפים זרים. גוש הזכוכית הרביעי גדול יותר (כ-10 ס"מ אורך) וגונו כחלחל-ירקרק. איכות הזכוכית בגוש הזה נמוכה מזו של שלושת הגושים האחרים: הזכוכית אינה נקייה, משקלה הסגולי גבוה יותר והיא מכילה פסולת גירית היוצרת עכירות.
  
שטח E. נמצאו שני פריטי זכוכית בלבד (לא צוירו): שבר של דו-שפופרת תמרוקים ששפתה מקופלת פנימה עם התחלת ידית, המתוארכת לתקופה הביזנטית; וחרוז פשוט — חישוק צר עם חור רחב בגוון תכלת אטום — המתוארך לתקופה העות'מאנית המאוחרת.
 
מלבד ארבעת גושי הזכוכית הגולמית לא נמצאה בחפירה פסולת המעידה על תהליך ייצור כלים במקום. עם זאת, הדמיון של הזכוכית שממנה עשויים הכלים לזכוכית הגולמית מלמד כנראה כי הכלים יוצרו מגושי זכוכית דומים. לפיכך, סביר להניח שבאושה פעל בית מלאכה לייצור כלי זכוכית בשלהי התקופה הביזנטית ובראשית התקופה האומיית. עדויות נוספות לפעילותו של בית מלאכה כזה נחשפו בחפירות הנרחבות הנערכות באתר בניהולו של י' עמיצור (הרשאות 8177-A, 8442-A). עדויות לבית מלאכה מאותו פרק זמן נמצאו גם באחיהוד (פורת וגצוב 2010) לצד כלי זכוכית דומים מאוד לאלה שנמצאו באושה. כלים דומים בשילוב עם פסולת תעשייה נמצאו גם בחפירת הצלה בציפורי (גורין-רוזן 2010). לאור העדויות לתעשיית זכוכית גולמית לצד תעשיית כלים בפרק זמן זה הן באחיהוד והן בציפורי, ייתכן שגם באזור התעשייה באושה התקיימו זו לצד זו תעשיית זכוכית גולמית ותעשיית כלים. מכאן החשיבות הרבה שיש לממצאים שעלו בחפירה זו.