בחודשים מרס–יוני ונובמבר 2017 נערכה חפירה קהילתית בפסגת הגבעה שעליה משתרעת חורבת תיתורה (הרשאה מס' 7949-A; נ"צ 202056/645550). החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי א"ש טנדלר, בסיוע ו' בוסידן-גדול ומדריכים של מחלקת החינוך במרחב מרכז של רשות העתיקות (הדרכת תלמידים), י' עמרני וא' בכר (מנהלה), מ' יוחננוף וש' קריספין (גלאי מתכות), מ' קאהן (מדידות ושרטוט), א' פרץ וי' מרמשלטיין (צילומי שטח ואוויר) וח' טורגה, ב"ג דולינקה וא' טקסל (כלי חרס).
חורבת תיתורה היא אתר עתיקות רב-שכבתי נרחב, המשתרע על גבעה בתחומי מודיעין (איור 1). בחפירות רבות שנערכו באתר נחשפו עדויות לרצף התיישבות למן סוף התקופה הכלקוליתית ועד לעת החדשה (גודוביץ ופלדשטיין תשנ"ז:125; בירמן וגולדין תשנ"ז; גיבסון ולס תשנ"ח; לס תשנ"ח [א]; תשנ"ח [ב]; סגל תשנ"ח; קידר תשע"ד:58). האתר משקיף אל שתי דרכים עתיקות שחיברו את מישור החוף עם ירושלים ומוקף בעמקים רחבים, ובהם אדמת סחף פורייה, ששימשו עורף חקלאי ליישוב לאורך הדורות. בסקר (Pringel 1999:35–36) ובחפירת בדיקה (גודוביץ ופלדשטיין תשנ"ז) שנערכו בפסגת הגבעה נחשפו שרידי מגדל שנבנה בתקופה הצלבנית, והיה כנראה חלק ממבצר (קלעת טנטורה, אל-בורג') .
בחפירה הנוכחית נפתחו שני שטחי חפירה סמוך למגדל (איור 2): שטח A מדרום לו, ושטח B מצפון וממערב לו.
שטח A (איור 3). נחשפה חצר שסיפקה כנראה שירותים ביתיים למגדל בתקופות הצלבנית, האיובית, הממלוכית והעות'מאנית. בחצר נחשפה רצפת אדמה מהודקת, שהותקן עליה תנור חרס (טבון). הרצפה מונחת מעל מילוי עשיר בממצאים, ובהם שברי כלי חרס, מטבעות, חפצי מתכת, שברים של תנורי חרס, עץ מפוחם, זרעים שרופים ועצמות בעלי חיים. בחינה ראשונית של הממצאים הראתה שהם מעורבים ומייצגים בעיקר את ימי הביניים ושלהי התקופה העות'מאנית. תערובת ממצאים זו עשויה להיות תוצאה של הפרעות שנגרמו בתקופה העות'מאנית, כנראה כתוצאה מפעילות חקלאית מוגברת, כפי שעולה מתצלומי אוויר מהמחצית הראשונה של המאה הכ' ובהם נראה כי האזור המקיף את המגדל שימש חלקה חקלאית. מתחת למילוי העשיר בממצא התגלתה שכבה מסיבית של מפולות, הנמוכה כמטר אחד מתחת לרצפת החצר ואין ספק כי זמנה קדום הרבה יותר. שכבה מסיבית זו לא נחפרה במלואה, ומכאן שהחפירה לא הגיעה למפלס החיים שמעליו היא מונחת.
שטח B. התגלו שרידים של שני מבנים מהתקופה הרומית המאוחרת (המאות הג'–הד' לסה"נ). מן המבנה האחד נחשפו הקירות הצפוני והמערבי, שנבנו מאבני גזית גדולות (כ-0.6 × 0.8 מ'); מבנה מונומנטלי זה נמשך מתחת לשרידי המגדל (איור 4). מצפון למבנה זה נחשפה הפינה הדרומית-מערבית של המבנה השני; קירות המבנה ורצפתו טויחו. בתוך הרצפה המטויחת שוקעו ארבעה דוליה — כלי חרס גדולים לאחסון (איור 5).
בחפירה נחשפו מתחת לשרידי המגדל הצלבני שרידי בנייה מונומנטליים מהתקופה הרומית המאוחרת שלא היו מוכרים עד כה. המחקר של שפע הממצאים מימי הביניים ומשלהי התקופה העות'מאנית יתרום רבות להבנת חיי היומיום באתר בתקופות אלה.
בירמן ג' וגולדין א' תשנ"ז. חורבת תיתורה. חדשות ארכיאולוגיות קז:80.
גודוביץ ש' ופלדשטיין א' תשנ"ז. חורבת תיתורה. חדשות ארכיאולוגיות קו:120–126.
גיבסון ש' ולס א' תשנ"ח. חורבת תיתורה, הכיפה המרכזית. חדשות ארכיאולוגיות קח:99.
לס א' תשנ"ח (א). חורבת תיתורה, המדרון המזרחי. חדשות ארכיאולוגיות קח:99.
לס א' תשנ"ח (ב). חורבת תיתורה, הכיפה והמדרון המערבי. חדשות ארכיאולוגיות קח:97–99.
סגל א' תשנ"ח. חורבת תיתורה, הכיפה המערבית (א). חדשות ארכיאולוגיות קח:95–96.
קדר ב"ז תשע"ד. ההיסטוריה של אזור מודיעין. בתוך א' מירון, עורך. מודיעין העיר. ירושלים. עמ' 20–81.
Pringle D. 1997. Secular Buildings in the Crusader Kingdom of Jerusalem: An Archaeological Gazetteer. Cambridge.