בחפירה (איור 2) נחשפו שני קטעים של קירות שדה (100W, 104W), שתחמו כנראה חלקה חקלאית בקרבת הנחל, וריכוז של אבנים גדולות (108L). שטח החפירה הופרע בפעילות בת זמננו והשרידים נפגעו קשות. בכל השטח נמצאו שברי כלי חרס פזורים מהתקופות הרומית, הביזנטית והעות'מאנית.
אזור נחל אבנון נסקר לראשונה בשנת 2011 במסגרת סקר פיתוח לקראת הנחת מסילת הרכבת דימונה–ירוחם (שמואלי, אלג'ם ורדשקובסקי 2012). בסקר זוהו לאורך הנחל 18 נקודות של שרידים קדומים, ובהם בעיקר מדרגות חקלאיות, קירות שדה ושרידי מבנים.
 
קיר שדה 100 (29 מ' אורך; איור 3; שמואלי, אלג'ם ורדשקובסקי 2012: אתר 30) נבנה בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב על שכבת אבני נחל משילוב של אבני שדה בינוניות (כ-0.20 × 0.25 מ') ואבני נחל קטנות (כ-0.10 × 0.15 מ'). הקיר השתמר לגובה שני נדבכים. לאורך הקיר נחשפו מפולות רבות שלו. הקיר נמשך לכיוון צפון-מזרח, וייתכן כי בקצהו הצפוני-מזרחי הוא יוצר פינה עם קיר נוסף הפונה לכיוון דרום (ר' איור 2); קיר זה לא נחפר.
קיר שדה 104 נבנה משתי שורות של אבני נחל קטנות (0.10 × 0.15 מ') והשתמר לגובה שני נדבכים.
ריכוז האבנים הגדולות (108L; 1.5 מ' קוטר; כ-0.25 × 0.30 מ' גודל כל אבן) מקורו בהתמוטטות של קיר שדה, אשר נראה בקטעים אחדים בין הקצה הצפוני-מזרחי של קיר 100 לבין קיר 104.