המעלה שתועד (1–3 מ' רוחב; איור 1) הוא חלק מדרך קדומה שקישרה בין בקעת ים המלח לבקעת ערד, והוא מתוארך על סמך הממצא הקרמי שלוקט לאורכו למן תקופת הברזל ועד ימינו. המעלה מאפשר מעבר נוח ומסודר להולכי רגל ולבהמות משא, אך אינו עביר לכרכרות ועגלות. המעלה אינו מופיע במפות קדומות של האזור. לאורך המעלה ובקרבתו תועדו 17 נקודות ממצא (איור 2), ובהן קירות, ערמות אבנים, רגמים, חרותות סלע, מחסה סלע, אתרי חניה, קברים בדואים ופיצול נתיבים.
בקטעים לאורך המעלה שעוברים סמוך לערוצי נחל או בשטחים תלולים נבנו קירות תמך (איורים 3–7). קירות אלה מלמדים על שינויים ושיפוצים שנערכו במעלה ועל השימוש הממושך בו. הקירות נבנו בבנייה יבשה משורה אחת (0.4–0.6 מ' רוחב) או שתי שורות (0.7–1.0 מ' רוחב) של אבני שדה מגיר במגוון מידות. במקטע אחד תועדו שני קירות מקבילים. הקירות השתמרו לגובה מרבי של תשעה נדבכים (1.6 מ' גובה). בשני מקטעים נחצב המעלה בסלע (3 מ' רוחב; איור 8). להלן יתוארו השרידים שתועדו לאורך המעלה.
 
1. קיר שנבנה מאבני שדה בינוניות שהוצבו על צדן הצר ומעליהן אבנים שנוספו לאחרונה (6 מ' אורך). צמוד לקיר מדרום-מזרח הובחן משטח אדמה (כ-4 ´ 4 מ') נקי מאבנים.
2. שתי ערמות אבנים (2 × 4 מ' כל אחת), אולי קברים.
3. ערמה של אבני צור גדולות (כ-1.5 מ' קוטר, כ-1 מ' גובה).
4. רוגם לא טיפוסי, הכולל מעגל של אבנים גדולות (5 מ' קוטר; איור 9), התוחם בשטח מוגבה ובמרכזו תא בנוי (1.7 ´ 2.5 מ') בציר מזרח–מערב. על התא הונחו אבנים אחדות. החלק הצפוני של מעגל האבנים לא השתמר. סמוך למעגל האבנים נמצאה אבן שעליה שתי כתובות (איור 10) — שמות, כנראה זהים, בדיאלקט ת'מודי שהיה בשימוש במרחב בתקופה הרומית הקדומה (Macdonald 2000).
5. ערמת אבנים על בסיס בנוי (1.5 × 2.0 מ').
6. חרותות סלע על מדף סלע חשוף הצופה לעבר ערוץ נחל. החרותות כוללות אותיות אחדות וכתובות קצרות בערבית וזמנן מאות השנים האחרונות.
7. פיצול של שני נתיבים, המלמד על הכשרת שבילים נוספים ושימוש ממושך במעלה (ר' איור 5).
8. ערמת אבנים (כ-4 מ' קוטר), המונחת אולי על בסיס בנוי.
9. רוגם התחום בבסיסו בקיר עגול, שנבנה על קיר תמך. חלקו העליון של הרוגם לא השתמר, והאבנים פזורות בשטח של כ-4 מ' קוטר (איור 11).
10–12. אתרי חניה.
13. מחסה סלע, שבפתחו נבנה קיר ובו שולב מפתן בטון. המחסה שימש עד לאחרונה ותקרתו מכוסה פיח. בפתח המחסה נמצאו שברי כלי חרס מהתקופה הביזנטית וכלי עזה שחורים מהתקופה העות'מאנית.
14. רוגם של חלוקי נחל (כ-4 מ' קוטר), התחום בבסיסו במעגל אבנים שהשתמר חלקית.
15. 15 קברים בדואים בני זמננו בציר צפון–דרום, מהם שלושה קטנים, כנראה של ילדים. בין הקברים הובחנה אבן שעליה חקוקים שני ואסמים — סימנים המייצגים קבוצות שונות בחברה הבדואית (איור 12).
16. רוגם אבנים (כ-4 מ' קוטר) שבבסיסו קיר תוחם עגול. לצד הקיר הובחנו כמה אבנים גדולות מונחות בציר מזרח–מערב, אולי אבני כיסוי של קבר.
17. אתר חניה ובו שרידי בנייה.
 
לאורך המעלה ובאתרי החניה השונים התגלו חרסים (איורים 13, 14), המתוארכים לתקופות הברזל וההלניסטית–העות'מאנית המאוחרת, ומשקפים פעילות במרחב בתקופות אלה. במהלך סקר שערכנו בראש זוהר נמצא תליון של חותם אבן, הנושא דמות שלה ראש סהר, המתוארך לסוף המאה הח'–תחילת המאה הז' לפסה"נ (איור 15; ט' ארנון, מידע בעל פה).
מתוך ארבעת הרגמים שתועדו רק אחד (מס' 14) דומה לטיפוסי הרגמים האופייניים למרחב ומתוארכים לאלפים השישי–השני לפסה"נ. כמה רגמים שהתגלו בהר הנגב כוללים שרידים המעידים על קבורה חוזרת בתקופה ההלניסטית וכן בימינו על ידי בדואים (Rothenberg and Glass 1992; Rosen 2015). הוכחה לשימוש ברגמים גם בתקופה הרומית הקדומה תועדה במדבר השחור שבצפון-מזרח ירדן (Brusgaard 2019:19–20). רוגם 9 מאוחר לקיר התמך שעליו הוא נבנה, ועל כן ייתכן שהתקופה הרומית הקדומה היא התאריך המאוחר ביותר (terminus ante quem) לבניית הקיר. בשלב זה אי אפשר לקבוע האם הכתובות בדיאלקט הת'מודי שנמצאו סמוך לרוגם 4 מתארכות את בנייתו לתקופה הרומית הקדומה, או שקרבתן לרוגם מקרית. ייתכן שרגמים 4 ו-9 הם טיפוסים קדומים של רגמים מהתקופה הרומית בנגב.
 
מעלה ראש זוהר הוא קטע של אחת מכמה דרכים שחיברו בין בקעת ים המלח לבקעת ערד. אפשר שהוא שימר חלק מ'דרך אדום' המקראית, שחיברה בין עבר הירדן לירושלים. הממצאים לאורך המעלה מלמדים על התקופות שבהן נעשה בו שימוש, אך לא על זמן הבנייה של קירות התמך ולא על מידת השימוש במעלה. על סמך הבנייה של קירות התמך לאורך המעלה נראה כי הם נבנו בתקופה הרומית במטרה להסדיר את ההליכה בשביל; דמיון לבנייה זו הבחנו במהלך סיור שערכנו בשביל הרץ במצדה וסביב מצדה. המקומות שבהם תועדו שני קירות בנויים מקבילים מלמדים על שימוש רב יחסית במעלה במהלך תקופה זו. המעלה המשיך לשמש גם לאחר התקופה הרומית, וייתכן אף שנערכו בו עבודות תחזוקה בסיסיות.