תל מנורה (כ-5 דונם שטח) מתנשא לגובה של כ-10 מ' מעל סביבתו ולו שלוחה נמוכה הנמשכת למזרח (כהן-תבור 2008: אתר 56). הקרקע בתל היא רנדזינה אפורה שמקורה בבלאי של טוף גירי. בסקרים שנערכו בתל בעבר התגלו חרסים מתקופות הברונזה הקדומה 1, הברונזה התיכונה 1 ו-2, הברונזה המאוחרת, הברזל 1 ו-2, הפרסית, ההלניסטית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה (כהן תבור 2008). כ-250 מ' מצפון לתל מנורה נחשפו בעבר שרידי מבנה מתקופת הברזל ומעליו שרידים של בית כנסת מהמאה הו' לסה"נ, ובו רצפת פסיפס מעוטר במנורה ושופר (גולדשמיט תשל"ג:39–40). בקיבוץ טירת צבי נחשפו בעבר מערות קבורה וקברים מתקופות הברונזה הקדומה 1 ו-2, הברונזה הביניימית והברזל 1, ושרידי מבנים מהתקופה הביזנטית (צורי תשל"ה). במרחק כ-230 מ' מצפון-מזרח לריבועי החפירה נחשפו בעבר שרידי יישוב מתקופת הברונזה הביניימית, ובו מתקנים, בורות חצובים וספלולים (הראל 2013; איור 1: 6119-A).
 

החפירה נערכה במורד הדרומי-מזרחי של תל מנורה. נפתחו שני ריבועי חפירה (איורים 2, 3) שנחפרו תחילה בכלי מכני לעומק של 0.7 מ' ולאחר מכן נערכה בהם חפירה ידנית. בהצטברות אדמה לא משוכבת התגלו שברים של כלי חרס מתקופות הברונזה הביניימית, הברונזה התיכונה 2ב והברונזה המאוחרת, ופריט צור אחד.

בממצא כלי החרס מתקופת הברונזה הביניימית פערורים (איור 1:4–3), קנקניות (איור 4:4, 5) וידית מדף מקופלת (איור 6:4). כלים דומים נחשפו בשרידי היישוב מתקופת הברונזה הביניימית שנחשף כ-230 מ' מצפון-מזרח (הראל 2013). בממצא כלי החרס מתקופת הברונזה התיכונה 2ב קערות פתוחות (איור 7:4–12), קדרות (איור 13:4–15), סירי בישול (איור 16:4, 17), קנקנים (איור 18:4, 19) וקנקנית (איור 20:4). הממצא מתקופת הברונזה המאוחרת כולל קערה פתוחה יחידה (איור 21:4). כלי חרס דומים מתקופת הברונזה הביניימית התגלו בעבר בשרידי יישוב, קברים ותלים נוספים בבקעת הירדן (ר' למשל בשער הגולן; Eisenberg 2012: Fig. 41:1, 2). פריט הצור היחיד שנחשף בחפירה הוא להב מגל כנעני, שלו ברק שימוש (איור 5). להבים מעין אלה שימשו בעיקר בתקופות הברונזה הקדומה והברונזה הביניימית (Rosen 1997:107–109). בחפירה לא התגלו שרידי בנייה, ואפשר שאלה לא שרדו בשל פעילות חקלאית אינטנסיבית שנערכה בשטח החפירה. ממצא כלי החרס מלמד אולי שהיו במקום קברים מתקופת הברונזה התיכונה, אך אלו לא התגלו.