החפירה נערכה במדרון הדרומי של גבעה, שבקצה שלוחה בשוליים המערביים של השפלה, מצפון לנחל אדוריים (איור 1). האתר (20–25 דונם) נסקר בשנות ה-70 על ידי י' דגן, ותועדו בו יסודות של מבנה מרובע על הגבעה, שרידי מבנים על המדרונות ובור מים דמוי פעמון במערב ולוקטו חרסים המתוארכים למן תקופת הברונזה המאוחרת ועד התקופה העות'מאנית (דגן תשנ"ב: אתר 249). האתר נסקר שוב בשנת 2004 על ידי ג' בלקלי וג' הארדין מאוניברסיטת מיסיסיפי (לא פורסם). בחפירה שנערכה במזרחו של האתר בשנת 2004 נחשף בור מתקופת הברונזה הקדומה ובו ממצא דל ושרידי בנייה ובהם ממצא קרמי מתקופת הברזל 1 (סוף המאה הי"א–ראשית המאה הי' לפסה"נ; איור 1: A-4291; נחשוני וטליס 2008; נחשוני וטליס 2015).
 
נפתחו ארבעה ריבועי חפירה ונחשפה שכבה דקה של אדמת פני שטח (0.1–0.2 מ'; איור 2) מעל סלע האם. על הסלע התגלו פזורים שברי כלי חרס, פריטי צור וכלי אבן; הם התגלגלו כנראה במדרון מהאתר הסמוך.
שברי כלי החרס תוארכו לכמה תקופות. התגלו קנקנים פערוריים (איור 1:3–4) המתוארכים לתקופת הברונזה הקדומה, המשקפים התיישבות ששרידים דלים שלה נחשפו בחפירה הקודמת (נחשוני וטליס 2015). עוד התגלו שברים אחדים של כלי חרס, המתוארכים לתקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת (איור 5:3, 6), הברונזה המאוחרת (איור 7:3–9), הברזל 1–2 (איור 10:3, 11), הברזל 2 (איור 12:3, 13) והפרסית (איור 14:3); תקופות אלה זוהו בסקר ובחפירה הקודמים.
 
הממצא המצומצם בחפירה מלמד כי השטח שנחפר נמצא בשולי האתר ח'ירבת אום אל-בקר וכי הוא היה מיושב בתקופות הברונזה הקדומה, התיכונה והמאוחרת, הברזל 1–2 והתקופה הפרסית.