נפתחו 13 שטחי חפירה (איור 2): שבעה בתוואי הרחוב המדורג (1S, 4S, 6S–9S, 12S), שלושה סמוך לבריכת השילוח (11S, 14S, 15S), אחד בחלק הצפוני של מתחם היובל (10S) ושניים מצפון וממערב לחניון גבעתי (2S, 5S בהתאמה). נחשפו בהם שבע שכבות בנייה (VIII) המתוארכות למן המאה הב' לפסה"נ ועד למאה הח' לסה"נ (טבלה 1). הרחוב המדורג מן התקופה הרומית הקדומה מרוחק כ-220 מ' מצפון לבריכת השילוח וכ-360 מ' מדרום לפינה הדרומית-מערבית של הר הבית. קטעים מהרחוב נחשפו בעבר למרגלות קשת רובינסון (רייך וביליג תשנ"ט), סמוך לבריכת השילוח (רייך ושוקרון תשס"ו; תשס"ז) ומדרום למתחם היובל (זנטון ועוזיאל 2016; זנטון ואחרים 2016; Zanton et al. 2019). מתחם היובל נחפר אף הוא בעבר (רייך ושוקרון תשס"ח: שטח 2K). בשטח 2S נחשפו בעבר מפלס רחוב מהתקופה הביזנטית ומסד אבן מהתקופה האסלאמית הקדומה (חג'בי ועוזיאל תשע"ה; חג'בי ועוזיאל 2015; חג'בי ועוזיאל 2017).

 
טבלה 1. השכבות בחפירה
שכבה
תאריך
שטחים (S)
VII
המאות הב'–הא' לפסה״נ
5, 11
VI
המאה הא' לסה"נ
1, 2, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 12, 14, 15
V
שנת 70 לסה"נ–המחצית הראשונה של המאה הב' לסה״נ
8, 12
IV
המאות הב'–הד' לסה״נ
4, 6, 7, 8, 9, 10, 12
III
המאות הד'–הו' לסה"נ
1, 2, 5, 6, 9, 10, 11, 14
II
המאות הז'–הח' לסה״נ
2, 11
I
המאה הח' לסה״נ
2, 6, 10, 11
 
שכבה VII (המאות הב'–הא' לפסה"נ)
הובחנו שני שלבי בנייה. בשלב הקדום נחשף בשטח 5S חלל חצוב מקורה בקמרון שנבנה מאבני גזית (איור 3), ששימש כנראה מרתף של מבנה שלא השתמר. במילוי אדמה שכיסה את הקמרון הקדום התגלו חרסים מאוחרים מהמאות הא' או הב' לסה"נ, שמקורם כנראה בהפרעה מאוחרת. בשלב המאוחר חתכה תעלת הניקוז הראשית של גיא הטירופויון (כ-0.6 מ' רוחב, כ-1.5 מ' גובה) את החלל החצוב. התעלה הראשית קורתה בלוחות אבן ישרים לכל אורכה. בנייתה של תעלת הניקוז הראשית של גיא הטירופויון קדמה להרחבת הר הבית, ועם הרחבתו נבנתה תעלת מעקף מקורה בקמרון שעקפה את הפינה הדרומית-מערבית של הר הבית (שוקרון ורייך 2011; חג'בי ועוזיאל 2016; Szanton et al. 2019). מאוחר יותר, במאה הא' לסה"נ הותאמו שתי התעלות לרחוב החדש שנסלל מעליהן (זנטון, חג'בי, לוי ועוזיאל תשפ"א).
 
שכבה VI (המאה הא' לסה"נ)
עיקר השרידים בשכבה הם הרחוב המדורג המחבר בין בריכת השילוח לבין הר הבית והמבנים שממזרח לו. נמשכה החפירה בקטע שמדרום למתחם היובל (1S, 7S–9S ו-12S; הם יתוארו להלן מצפון לדרום) ונחשפו בו כ-130 מ' מריצוף הרחוב. מצפון למתחם היובל נחשף קטע נוסף מהרחוב (4S, 6S; כ-85 מ' אורך) שאינו מרוצף (זנטון, חג'בי, לוי ועוזיאל תשפ"א).
 
שטח 1S (איורים 4, 5). הושלמה חשיפתו של קטע הרחוב שנחפר בעבר בין פודיום 1001 למתחם היובל, ושל המבנים והמתקנים שממזרח לו (זנטון ועוזיאל 2016; תשע"ה). בקטע זה של הרחוב התגלו פתח ביקורת, שהוביל אל תעלת הניקוז הראשית, ושלוש מדרגות נמוכות שנבנו לאורך הרחוב ולמלוא רוחבו. ממזרח לרחוב נחשפה מתחת לשכבת מפולת הפינה הצפונית-מערבית של חדר או מרתף, שקירותיו נבנו מאבני גזית והשתמרו לגובה של ארבעה נדבכים; הוא נמשך דרומה או מזרחה אל מחוץ לתחום החפירה. כן, נמשכה החפירה של מתקן מטויח (1002L; איור 6) עד לקרקעיתו. צמוד לדופן המזרחית שלו נחשפו שתי מדרגות, אחת ברוחב המתקן והשנייה כמחצית מרוחבו. בדופנו הצפונית התגלה טלאי טיח גירני חום כהה, שככל הנראה סתם צינור הזנה שהגיע מצפון. ייתכן שהמתקן שימש מקווה טהרה.
 
שטח 7S (ר' איור 4). מדרום לפודיום 1001 נחשפו ברחוב שש מדרגות נמוכות (3.5 מ' רוחב חשיפה, 30 מ' אורך חשיפה, 5 מ' אורך השלח בממוצע; איור 7). שפת הרחוב המערבית לא נחשפה ולכן הרוחב המלא של הרחוב והמדרגות אינו ידוע; אפשר לשער שרוחב זה היה 7.5 מ' בממוצע, בדומה לרוחב הרחוב והמדרגות בקטעים אחרים. עוד נחשפו מפולות של אבני גזית ופריטים אדריכליים, שחתמו את שכבת החורבן משנת 70 לסה"נ. לאורך אבני השפה המזרחית של הרחוב נראית בשטח מנהרת החפירה של בליס ודיקי (Bliss and Dickie 1898:147–148); בקצה הדרומי של השטח היא חוצה את הרחוב ממזרח למערב, שם נעקרו אבני הריצוף מדרום למדרגה הדרומית ביותר, ואחת מהן התגלתה הפוכה מדרום למקום שבו הונחה בדרום. בחפירה בשטח שנערכה בעבר על ידי קניון (Kenyon 1974: site N) נחשפו אבני השפה המזרחית של הרחוב, סף פתח ומזוזות, שנבנו מאבנים מסותתות היטב. גבולות החפירה של קניון נראו בחתך החפירה, ובמילוי אדמה שנשפכה בתום חפירתה של קניון אף נחשפו כמה פריטים מימינו. בור החפירה של קניון חתך את התעלה של בליס ודיקי.
 
שטח S9 (ר' איור 4). התגלו שתי מדרגות שנבנו למלוא רוחב הרחוב (6.5 מ' רוחב, כ-10 מ' אורך המקטע). אבני השפה המערבית של הרחוב בקטע זה שונות מאלה שהתגלו ביתר הקטעים: הן צרות יותר ומסותתות בסיתות שוליים; ייתכן שאלה אבני ריצוף שהוסבו לאבני שפה.
 
שטח 8S (איור 8). בקצה המדרגה הדרומית בשטח S9 נחשפה כיכר (הכיכר התחתונה; איור 9), ובה מרצפות הרחוב ממשיכות לכיוון מערב ללא מדרגות נוספות. בחפירה שערכו בליס ודיקי בחלק הצפוני של הרחבה נחשף צומת (איור 10), שמגיע אליו מצפון-מערב רחוב נוסף (הרחוב הצפוני; כ-10 מ' אורך השתמרות, כ-3.5 מ' רוחב), שאבני השפה שלו השתמרו משני צדדיו (Bliss and Dickie 1898:143). בליס ודיקי חשפו את השפה המזרחית של הרחבה ובחפירה הנוכחית נחשפה שפתה המערבית, וכתוצאה מכך ניתן להעריך את רוחב הצומת (כ-15 מ') ומידות הרחבה (30.7 מ' אורך; כ-465 מ"ר). מתחת לצומת נחשפה תעלה המסתעפת מתעלת הניקוז הראשית ונמשכת תחת הרחוב הצפוני; התעלה נמשכת למרחק של כ-24 מ' ואז נחסמת (Bliss and Dickie 1898:143). ייתכן שהרחוב הוביל לעיר העליונה (זנטון, ליברמן וחג׳בי 2018). החלק המזרחי של הכיכר נשדד וחסרות בו אבני הריצוף (Bliss and Dickie 1898:143–144).
בחלק המערבי של הכיכר נחשפה אבן השפה ולאורכה נבנו שני גרמי מדרגות המרוחקים כ-5 מ' זה מזה, באחד (80078L; 1.0 × 1.5 מ') שלוש מדרגות שנבנו מאבני גיר רך מסותתות, ובשני (80090L; 0.5 × 1.3 מ') שלוש מדרגות לכל הפחות (0.3 מ' גובה כל מדרגה). המדרגות מובילות מאבן השפה, ששימשה סף, מערבה לקומת מרתף תחת מפלס הכיכר. מדרום לגרמי המדרגות נראה שהכיכר מתרחב מערבה. בניגוד לקטעי הרחוב שנחשפו מצפון, מעל קטע זה לא התגלו מפולות אבן אלא מעין קירות שדה נמוכים שנבנו בצדו המערבי של הרחוב. ייתכן שבניית הקירות קשורה לפינוי הכיכר ממפולות לקראת בנייתו של מבנה מאוחר (80110L) שנבנה מדרום לשם (להלן, שכבה V). בעקבות השוד הנזכר לעיל (Bliss and Dickie 1898), לא ניתן לקבוע אם חלקה המזרחי של הכיכר היה מכוסה מפולות או אם נבנו בו קירות אבן דומים.
מדרום לכיכר חשפו בליס ודיקי שהרחוב ממשיך דרומה ובנטייה קלה למזרח אל עבר שער העיר שבחומה הראשונה (Bliss and Dickie 1898:87–91). הרחוב בקטע זה נבנה על מדרגת סלע המתנשאת ממערב לבריכת השילוח ועל מורדות הר ציון (הרחוב העילי; Bliss and Dickie 1898:146–147, Sections X–Y). מרצפות הרחוב בקטע זה מסתיימות בצד המערבי בקו אחיד ללא אבני שפה. בחפירה הנוכחית נחשפה מדרגה (כ-12.5 מ' אורך השלח), ומדרום לה, בתוך המשך מנהרת החפירה של בליס ודיקי, נחשפו מבנה (להלן, שכבה V) וגרם מדרגות תלול וצר (איור 11) המוליך לרחוב העילי שמוביל לשער העיר.
 
שטח 12S (ר' איור 8). בקטע הרחוב הפונה לדרום-מזרח נחשף גרם מדרגות תלול (גרם המדרגות הגדול; איור 12), שירד אל בריכת השילוח. גרם המדרגות נבנה על תעלת הניקוז הראשית הממשיכה בכיוון הרחוב אל שער העיר. אבני הריצוף בראש גרם המדרגות השתמרו בחלקן אך הן חסרות ביתר הקטע, ותחתן נחשפה תשתית מדורגת ובה אבני ריצוף שאינן מסותתות. תשתית דומה נחשפה בעבר ברחוב קדום ברובע היהודי ובקטע הרחוב המדורג שמתחת לקשת רובינסון (רייך ושוקרון תשע״ב; חג׳בי ועוזיאל 2016; Szanton et al. 2019). לכל אורכו של השטח נחשפה תעלת שוד, ולכן נראה כי אבני הריצוף החסרות נשדדו. במכתב שהתגלה מימי המנדט הבריטי נמצא דיווח על שוד של אבני הרחוב שביצע קבלן מקומי. אל המכתב צורפה מפה מחפירות בליס ודיקי ועליה סימון של המקום המשוער ממנו נשדדו האבנים, בצדו המערבי של הרחוב המדורג (רייך תש"פ). לפי החפירה אפשר לשער שהשוד התבצע גם לאורך גרם המדרגות ממזרח למקום שבו סומן במפה.
 
שטחים 4S ו-6S (איור 13). אבני הריצוף של הרחוב בקטע זה וצפונה לו חסרות. נחשפו שכבות של אדמה מהודקת, שבחלק מהמקומות נחתמו במפולות אבנים, ובהן חרסים המתוארכים למאה הא' לסה"נ, עד לשנת 70 לסה"נ. מתחת להן התגלו הראשים של אבני הכיסוי של תעלת הניקוז של הרחוב (996L; איור 14); בשטח 6S התגלו גם תעלות המשנה שהתנקזו אל התעלה ממזרח וממערב. ייתכן כי אבני הריצוף של הרחוב שימשו בשימוש משני כלוחות כיסוי של תעלת ניקוז מאוחרת (להלן). אפשרות נוספת, שהאבנים בקטע זה לא הונחו כלל והבנייה הופסקה מסיבה כלשהי, אולי בשל החורבן עליו מלמדות מפולות האבן שכיסו את מפלס הרחוב.
 
שכבה V (שנת 70 לסה"נ–המחצית הראשונה של המאה הב' לסה"נ)
בשטח 8S, בצד המערבי של הרחוב המדורג ובמרחק כ-2.5 מ' מדרום לכיכר התחתונה, נחשף מבנה (80110L; כ-3 × 26 מ', כ-3 מ' גובה השתמרות; ר' איור 8, איור 15), ובו זוהו שני שלבי בנייה מפרק הזמן שאחרי שנת 70 לסה"נ ולפני ייסודה של איליה קפיטולינה (זנטון, ליברמן וחג׳בי 2018). המבנה נחשף באופן חלקי ורובו ממשיך אל תוך חתך החפירה המערבי. בשלב הקדום (Va) נבנה מבנה מאבני שדה, אבנים מהוקצעות ופריטים אדריכליים בשימוש משני, ללא חומר מלכד. בתוכו נבנו שני קירות רוחב שחילקו אותו לשלושה חדרים. החדר הצפוני ביותר נחפר באופן מלא; שני החדרים האחרים נחשפו עוד בתעלת החפירה של בליס ודיקי, אם כי הם לא ציינו זאת. פתח המבנה מרוחק כ-7.5 מ' מפינתו הצפונית-מזרחית. משקוף הפתח עשוי אבן ריצוף מוארכת בשימוש משני, שנלקחה כנראה מגרם המדרגות היורד אל בריכת השילוח. מהפינה הצפונית-מזרחית של המבנה ועד לפתח הושתת המבנה הישר על שלח המדרגה שמדרום לכיכר התחתונה, לאחר פינוי אבני המפולת מהמקום. מהפתח ודרומה הושתת המבנה על גרם המדרגות שהוביל אל הרחוב העילי; תעלת היסוד של המבנה נחפרה במפולות האבן שכיסו את המדרגות. אל קיר המבנה ניגש ממזרח מפלס חיים (0.2 מ' עובי).
בשלב המאוחר (Vb) עובה קיר המבנה מצדו הפנימי באבני שדה ובפריטים אדריכליים ופתחו נסתם. בבסיס הפתח הסתום נבנו שתי תעלות ניקוז, שהגיעו ממערב והתנקזו לפתח ביקורת במפלס ריצוף הרחוב מהמאה הא' לסה"נ. פתח הביקורת הוביל אל תעלת משנה המחוברת לתעלת הניקוז הראשית ממערב. מכאן עולה שתעלת הניקוז עדיין שימשה בזמן זה. חדרי המבנה מולאו באדמה, ונחשף בה ממצא קרמי ונומיסמטי רב.
בקירות המבנה, בתעלת היסוד ובמפלס החיים התגלה ממצא קרמי המתוארך למן המחצית השנייה של המאה הא' לסה"נ ועד למחצית הראשונה של המאה הב' לסה"נ, וכן מטבעות, שהמאוחר בהם מתוארך לשנה הרביעית למרד הגדול (שנת 69 לסה"נ). את שרידי המבנה חתמו מילוי אדמה וקיר של מדרגת עיבוד (שכבה IV); במילויי האדמה נחשפו שברים של כלי חרס ומטבעות מהמאות הג'–הד' לסה"נ. שימושו של המבנה אינו ברור, אך נראה שהיה זה מבנה ציבור או ביצור שנועד לפקח על אזור בריכת השילוח. המבנה הוא עדות לפעילות בחלק זה של העיר לאחר החורבן בשנת 70 לסה"נ ולפני ייסודה של איליה קפיטולינה. עדות זו מצטרפת לפינוי מפולות מהרחבה ומהרחוב הצפוני שנערכו באותה התקופה (Bliss and Dickie 1898:143–144), ומכאן שגם לאחר החורבן נשמר נתיב שחיבר בין צפון העיר לאזור בריכת השילוח (זנטון, ליברמן וחג'בי 8201).
 
שכבה IV (המאות הב'–הד' לסה"נ)
נחשף קטע מתעלת ניקוז (L4119; שטחים 1S, 4S, 6S, 7S, 10S; כ-70 מ' אורך, כ-0.5 מ' רוחב, כ-0.7 מ' גובה; ר' איור 13), שטויחה בטיח אפור בהיר המעורב בפחם. התעלה נבנתה מעל שכבת המפולות מחורבן העיר בשנת 70 לסה"נ. היא קורתה בלוחות אבן גדולים, שחלקם שימשו אבני ריצוף ברחוב המדורג שקדם לה. קטעים נוספים מתעלה זו נחפרו בעבר (רייך ושוקרון תשס״ח:138140). בשטח S10 נחשף מתקן עגול ומטויח שנבנה הישר על לוחות האבן של תעלת הניקוז (90022L; איור 16). מתחת למתקן התגלו מטבעות וממצא קרמי חתום מהמאות הב'–הג' לסה"נ. ממערב לתעלה נחשפו קירות של מדרגות עיבוד, אשר הכשירו ככל הנראה את מורדותיה המערביים של גבעת עיר דוד לחקלאות (לוי תשע"ט).
בשטח S9 נחשף פיר אנכי בנוי (90010L; 2 × 2 מ' מחוץ, 0.8 × 0.8 מ' מפנים; איור 17), שהתחבר אל תעלת הניקוז הראשית מן המאה הא' לסה"נ. חפירת הפיר החלה בחלקו העליון במפולות האבנים של החורבן בשנת 70 לסה"נ עד למפלס הריצוף, המשיכה בחציבת אבני הריצוף של הרחוב, העמיקה לשכבות האדמה שמעל תעלת הניקוז והסתיימה בהסרת אבן הכיסוי של התעלה. הפיר נבנה בחלקו החיצוני מאבני שדה, שנלקחו כנראה ממפולות האבנים שעל הרחוב, ובחלקו הפנימי מאבני גזית מסותתות היטב. הוא נסתם במילוי אדמה, ובו התגלו שלד של אתון בארטיקולציה, גולגולת של פרה ועצמות עוף. האתון הונחה בפיר מיד לאחר מותה ולא הושלכה אליו, מכאן שקבורתה מכוונת והייתה אולי חלק מפולחן.
 
שכבה III (המאות הד'–הו' לסה"נ)
בשטחים 1S ו-10S נחשפו תעלות ניקוז קטנות (0.1 מ' רוחב, 0.1 מ' עומק), שנבנו בשיפוע מצפון לדרום מאבני שדה קטנות, טויחו בטיח ורוד בהיר המעורב בחרסים וכוסו בלוחות אבן קטנים. בשטח S10 נחשפו שלושה קירות של מדרגות עיבוד (W50027, W50021 ,W50007; ר' איורים 13, 16). תעלות וקירות דומים נחשפו בעבר בחפירה בחניון גבעתי מצפון לשם (בן-עמי וצ'חנובץ 2013); אפשר שהתעלות שימשו להולכת מים לצרכי חקלאות.
בשטח S11 הסמוך לבריכת השילוח נחשפו חלקים נוספים מכנסיית השילוח שנחפרה בעבר (לוי ואחרים 2021). נחשף הקיר המערבי של אולם הנרתקס (על פי שחזורם של בליס ודיקי) וכן חלקו הצפוני של גרם המדרגות הרחב שירד מהנרתקס אל אולם התפילה (איור 18). הממצאים איששו את השערתם של בליס ודיקי שגרם המדרגות כלל 16 מדרגות (Bliss and Dickie 1898:183–185). כמו כן נחשפו שתי אומנות, שעמדו למרגלות גרם המדרגות, חלקים מרצפת הפסיפס באולם המרכזי של הכנסייה, עמוד באתרו וקיר ממערב לאולם התווך הנמשך דרומה.
 
שכבה II (המאות הז'–הח' לסה"נ)
בשטח S2 נמשכה החפירה צפונה בקיר מסד איתן שנחשף בחפירה קודמת במקום (חג'בי ועוזיאל 2017). הקיר נבנה בדירוג בכיוון דרום–צפון מסלעים גדולים שלוכדו בחומר מליטה אפור בהיר המעורב בשברי פחם. לאחר פירוקו נחשף הפן הדרומי של קיר איתן נוסף שנבנה מאבני גזית גדולות — הקיר הדרומי של מבנה III שבגן הארכיאולוגי שבמרכז דוידסון. הממצא הקרמי מתוך מסד האבן תוארך למאה הח' לסה"נ.
 
שכבה I (המאה הח' לסה"נ)
בשטחים 4S ו-6S נחשפו בורות אשפה, שנחפרו אל תוך מילוי אדמה. בבורות התגלו כלי חרס ומתכת, קליפות ביצים, קשקשי דגים, עצמות בעלי חיים וכמות גדולה של גרעיני צמחים. המחקר הארכיאובוטני מלמד על התזונה, על כלכלת העיר ועל המסחר הבינלאומי בין ירושלים לשווקי ארץ ישראל ולשווקי המזרח הקרוב בתקופה זו. השיטה של הטמנת הפסולת שהייתה נהוגה בתקופה זו בירושלים כללה הוספת סיד לצורכי חיטוי. הסיד העניק תכונה גירנית לחומרים האורגניים, שתרמה להשתמרותם הטובה. לפיכך, הממצא מבורות האשפה מאפשר שחזור מהימן של התזונה (מחקר בוטני של מורפולוגיה ופולן) והתברואה (מחקר בקטריאלי) בירושלים במאה הח' לסה"נ.
 
בחפירות נחשפו קטעים נרחבים מהרחוב המדורג, שבנייתו תוארכה בעבר לימיו של הנציב הרומי פונטיוס פילטוס (המאה הא' לסה"נ) לפי מטבעות שהתגלו תחת מפלס הרחוב (זנטון ואחרים 2016; Szanton et al. 2019). בניית הרחוב המדורג הוא מפעל אדיר שהיה אבן דרך בפיתוח העירוני של ירושלים שהתחיל בסוף המאה הא' לפסה"נ ושיאו במאה הא' לסה"נ. תוואי הרחוב שנחשף מספק תובנות חשובות באשר לתכנון העירוני של דרום גבעת עיר דוד. הרחוב ירד מהר הבית בצפון אל העיר התחתונה. מצפון, סמוך לבריכת השילוח, הרחוב נשפך אל צומת רחובות ואל כיכר (הכיכר התחתונה) ששימשה ככל הנראה להתכנסות ולפעילות מסחרית (זנטון, שור וחג'בי תשע"ז; לוי תש"פ). מהצומת עלה רחוב נוסף לכיוון צפון-מערב, שהוביל ככל הנראה אל הר ציון והגבעה המערבית. בדרום הרחבה התגלה צומת נוסף שממנו יצאו שני גרמי מדרגות, האחד הוביל אל הרחוב העילי ומשם לשער העיר, הממוקם מדרום לבריכת השילוח, והשני הוביל אל בריכת השילוח שבמרכז גיא הטירופויון. מרצפות האבן של גרם המדרגות השני נשדדו.
סעיפו המרכזי של הרחוב המדורג אמנם יצא משימוש לאחר החורבן בשנת 70 לסה"נ, אך נראה כי הפעילות באזור הכיכר התחתונה והצומת שמצפון לה המשיכה בעשורים שלאחר החורבן ולפני ייסודה של איליה קפיטולינה, ואפשר שיצרה את הגרעין הקדום ממנו התפתחה הקולוניה. על כך מלמדים פינוי הכיכר וסעיף הרחוב הצפוני ממפולות האבן ובנייתו של מבנה 80110, שאפשרו גישה למקור המים מחלקיה הצפוניים של העיר.
עוד עולה מהחפירות, שתעלת הניקוז הראשית הייתה מוכרת והמשיכה לשמש גם בתקופות שלאחר חורבן העיר בשנת 70 לסה"נ ולפחות עד המאה הד׳ לסה״נ. על כך מלמדים תעלות הניקוז שנבנו במבנה 80110 והפיר שנבנה במאות הב'–הד' לסה"נ, שהתחברו אל תעלת הניקוז הראשית.
במאות הד'–הו' נבנו תעלת ניקוז גדולה וקירות של מדרגות עיבוד (שטח 10S) וקיר של מדרגת עיבוד שהוציא משימוש את מבנה 80110, המלמדים על פעילות חקלאית במקום (לוי תשע"ט).
פרט לחשיפתה המחודשת של כנסיית השילוח, לא התגלו בחפירות שרידים משמעותיים מן התקופה הביזנטית. עם זאת, שרידים המלמדים על פעילות ענפה באזור בתקופה זו נחשפו בעבר על גבעת עיר דוד (חג'בי ועוזיאל תשע"ה; Crowfoot and  FitzGerald 1929; Ben-Ami, Tchekhanovets and Bijovsky 2010) וסמוך לשטח 1S.
ממצאים מבורות האשפה מהמאה הח' לסה"נ, שנחשפו בשטחים S4 ו-S6, סיפקו מידע רב ערך באשר לתזונת אנשי העיר, כלכלתם וקשרי המסחר שלהם. השתמרות טובה של הממצא האורגני בבורות מאפשרת בחינה מדוקדקת של פרזיטים, המספקת הצצה למצב התברואתי והתזונתי.