החפירה נערכה ממזרח לתיאטרון בשוני, בשטח של מכלול שזוהה בעבר כבריכה (אבומוך 2001; שנהב תש"ן: שטח C). ארבעה ריבועים נחפרו מצפון לבריכה, ושישה ריבועים מדרום ומדרום-מערב לה וצמוד לקירות החיצוניים של התיאטרון ואמת המים לקיסריה. התגלו שרידים וממצאים מהתקופות הרומית, הביזנטית, הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית.
 
התקופה הרומית. בדרום השטח, צמוד לקיר המזרחי של התיאטרון, נחשפו רחבה מרוצפת ומדרגות (איור 1). אלו הובילו כנראה לכניסות אל חללים בגב התיאטרון (לא נחפרו). בחלקו המזרחי האחורי של התיאטרון נחשפו בחלקם קירות האורך החיצוניים של התיאטרון, ובהם אומנות תמיכה ששימשו גם לקירוי החלל שבין הקירות. בין קירות אלו נחשפה רצפת אבן של חדר והתגלו שברי כלי חרס ומטבעות. בחתכי בדיקה שנחפרו עד הסלע התברר כי בשלב זה השטח הפתוח שממזרח לתיאטרון הוחלק בחציבה; על גבי הסלע נמצאה שכבת עפר צהבהבה ודחוסה, אולי שכבת תשתית של רצפה. נראה כי אזור זה שימש חצר גדולה. החפירה בכל השטח העמיקה עד לסלע האם, ולפי ממצא כלי החרס והמטבעות אפשר לתארך את השרידים האדריכליים שתוארו, למאה הב' לסה"נ לכל המוקדם.
 
התקופה הביזנטית. צמוד לקיר המזרחי החיצוני של התיאטרון נחשפה אמת מים בנויה ומטויחת (איור 2). האמה הושתתה בצפון על גבי סלע האם, ובדרום על גבי רצפת הרחבה המרוצפת מהתקופה הרומית. האמה ביטלה גם את רצפת האבן של החדר שנחשפה בחלקו האחורי של התיאטרון. רצפת החצר הגדולה מהתקופה הרומית, שהוגדרה בעבר כבריכה, שרצפתה מרוצפת פסיפס לבן (שנהב 39:1989), הועמקה בחציבה וצומצמה בשטחה. סביב שטח זה נבנו שני קירות אבן היקפיים. במילוי שבין שני הקירות ההיקפיים, נמצאו גושי אבן גדולים (איור 3), אבנים בינוניות וקטנות ועפר. בחפירת המילוי התגלו מטבעות וכלי חרס מהמאה הה' לסה"נ.
 
התקופות הצלבנית והממלוכית. בחלקו הדרומי-מערבי של שטח החפירה, במפלס גבוה מרום אמת המים הנמשכת לדרום-מערב, נחפר בחלקו מתקן, ככל הנראה תנור. המתקן נבנה מאבנים בשימוש חוזר, לרבות אבן מושב מהתיאטרון ופריטי בנייה נוספים. הממצאים כוללים כלי חרס ומטבעות שתוארכו למאות הי"ב–הי"ד לסה"נ.
 
התקופה העות'מאנית. בחלקו הצפוני של שטח החפירה, נחשף בחלקו מבנה מלבני, ובו שני חדרים לפחות. המבנה נבנה על גבי מילויי האדמה ששהושתתו מעל הקירות ההקיפיים מהתקופה הביזנטית. מעל ומתחת מפלסי הרצפות של חדרי המבנה התגלו ממצאים שתוארכו לתקופה העות'מאנית.
 
תוצאות החפירה מאפשרות בחינה מחודשת של המכלולים האדריכליים בשוני. נראה כי את הקמת התיאטרון ניתן לתארך לתקופה הרומית, לא לפני המאה הב' לסה"נ. בשלב מאוחר יותר נבנתה לאורך חזיתו המזרחית של התיאטרון אמת המים לקיסריה, ובתקופה הביזנטית, במאה הה' לסה"נ, הוקם לצד האמה מכלול ציבורי פתוח של רחבה גדולת ממדים; ממצאי החפירה מלמדים שהמכלול לא שימש בריכה פתוחה. מתקנים ומבנים שתוארכו לתקופות מאוחרות יותר מעידים על המשך ההתיישבות באתר עד התקופה העות'מאנית. עדויות היסטוריות מעידות על המשך השימוש במבנה גם בימי המנדט הבריטי.