שטח החפירה נמצא בתחום אתר העתיקות נחל שקמה. בשנות השבעים של המאה הכ' נערך באתר סקר פרהיסטורי ונמצאו אתרים למן התקופה הפליאוליתית התחתונה ועד לתקופה האפי-פליאוליתית (למדן ואחרים תשל"ח). לאורך קו הגז הישן נערכו בעבר שני סקרי פיתוח, שבהם זוהו בעיקר חרסים מהתקופה הביזנטית ותועדו פזורות צור מהתקופה האפי-פליאוליתית (היימן וברדה 2006; רישיון מס' 580/2015-S). בשנת 2018 נערכה חפירת הצלה סמוך לחפירה הנוכחית ונחשפו שרידים מהתקופה האפי-פליאוליתית (התרבות הכבארית; אבולפיא 2021 [איור 1: 8297-A]).
החפירה הנוכחית (48 מ"ר) מרוחקת כ-200 מ' ממזרח לנחל שקמה בתוך שדה חרוש שנראו בו פריטי צור מסותתים על פני השטח. נחפרו 12 ריבועים (2 מ"ר כל ריבוע; איור 2) לאורכו של תוואי קו הגז העתידי ובהתאם לממצאי בדיקות מקדימות שנערכו טרם החפירה. לאחר חפירת שכבת פני השטח (שכבה 1) הוקטנו ריבועי החפירה ל-1 × 2 מ' או 1 × 1 מ', וכל הסדימנט נופה במסננת של 2 מ"מ.
 
בחפירה זוהו ארבע שכבות עיקריות (4–1; איור 3). הצור שנאסף נמצא לכל עומק החפירה ובכל ארבע השכבות, אך בשכבה התחתונה נמצאו רק פריטים אחדים.
שכבה 4 (0.2 מ' עובי), הקדומה ביותר, מאופיינת בקרקע חרסיתית חומה כהה מעורבת בתלכידי גיר לבנים צפופים מאוד. ב-10 ס"מ התחתונים של השכבה נעלם הצור ולכן נראה כי הפריטים המעטים שנמצאו בשכבה זו חדרו דרך סדקים בקרקע.
שכבה 3 (0.15–0.20 מ' עובי) דומה לסדימנט של שכבה 4. היא מאופיינת בקרקע חרסיתית מאוד, כמעט פלסטית במרקמה, מעורבת בתלכידי גיר לבנים. בתחתית שכבה זו נחשפו מתקנים קטנים (113L, 114L; איור 4), סמוכים זה לזה, שנבנו מאבני גיר, צור ואבני חול קטנות (5–10 ס"מ). מתקן 113 נראה כמערום (0.3 מ' קוטר), ולצדו נמצאה אבן בזלת מעובדת (107L, סל 1076 [לא בתכנית]; איור 5).
שכבה 2 (כ-0.4 מ' עובי) מעורבבת בסדימנט חרסיתי ובלס, וגם בה נמצאו פסולות סיתות, כלים וגרעיני צור רבים.
שכבה 1 (0.2–0.3 מ' עובי), המאוחרת ביותר, היא שכבת פני השטח. שכבה זו עוברת חריש פעם אחר פעם ומאופיינת באדמת רגבית קשה מעורבת בלס.
מכל שכבה נלקחו דגימות אדמה לבדיקת XRF על מנת להגדיר את אופן ההרבדה של השטח ואת מעבר הפריטים בין השכבות. בכל השכבות, למעט שכבה 4, נאספו פריטי צור מסותתים רבים שהשתמרו היטב.
במכלול זוהו כל שלבי הסיתות, משבבים ועד גרעינים וכלים, והוא כולל מיקרוליטים בעלי גב ישר (איור 6), מיקרו חודים, מגרדים ונקרים רבים. כן נמצאו גרעיני להבונים זעירים. חומר הגלם ששימש לתעשייה איכותי, הומוגני ובגווני בז'-אפור ועליו פטינה חלבית; מקורו כנראה בחלוקי נחל הקרובים לאתר. המכלול שזוהה מתוארך לתקופה האפי-פליאוליתית ומיוחס לתרבות הכבארית (20,000–15,500 שנים לפני זמננו; Bar-Yosef 1970; Hovers and Marder 1991; Goring-Morris 1995).
 
נחל שקמה היה לאורך ההיסטוריה אזור שוקק חיים, ובו מקורות מים זמינים לאורך רוב השנה. ביובליו הרבים זוהו אתרים ממגוון תקופות (למדן ואחרים תשל"ח). נראה כי האתר שנחפר השתרע עד לגדת נחל שקמה, ובחפירה נחשף הגבול המזרחי שלו.