בחודשים אפריל–מאי 2012 נערכו חפירות הצלה בדרום הר חריף, לאורך גבול ישראל–מצרים (הרשאה 6464-A; נ"צ 157058-450/488550-9590; איור 1), לקראת הקמת גדר גבול חדשה ודרך פטרולים במסגרת פרויקט 'שעון חול'. החפירות, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הביטחון, נוהלו על ידי י' ורדי, ד' ייגורוב וד' אייזנברג-דגן, בסיוע י' אלעמור (מנהלה), מ' קונין וא' האג'יאן (מדידות ושרטוט), ש' גל (GPS), א' אזולאי (רישום), נ' פורת (תיארוך OSL), י' אבני (גיאומורפולוגיה) וד' וורגה (הנחיה).
בחפירות נחשפו תשעה אתרים (ורדי, ייגורוב ואייזנברג-דגן 2014). להלן יתוארו חמישה מהאתרים, שבהם התגלו שדה של רוגמי קבורה (אתרים 39–41, 43) ושרידים של אתר חניה (אתר 42). אתר החניה תוארך על סמך בדיקות OSL לתקופת הברונזה הקדומה 3.
רוגמי קבורה
נחשפו תשעה רוגמי קבורה מעוגלים, שנמצאו כולם ריקים מממצא; נראה שהם נשדדו בעבר או רוקנו מתוכנם בעת העתיקה כחלק ממנהג ליקוט עצמות. כל הרגמים כוללים תא קבורה מרכזי, שנבנה מלוחות אבן והיה מכוסה בלוחות אבן שהתגלו ברובם פזורים בשטח; קיר תוחם היקפי שנבנה מאבנים גדולות, לעתים ניצבות; ומילוי של אבני שדה בינוניות וקטנות שהונח בשטח שבין תא הקבורה לקיר התוחם. באחד הרגמים נבנו שני תאי קבורה. בחלק מהרגמים נחשפו פריטי צור וריכוזים גבוהים של שבלולי חלזונות, כנראה פעילות מכרסמים. הרגמים הם חלק משדה רגמים נרחב, שתועד בעבר בהר חריף (כהן תש"ס:226). חלק ניכר משדה הרגמים נמצא בצדו המצרי של הגבול ולא זכה לתיעוד מפורט.
אתר 39. נחשף רוגם ובו תא קבורה (110L; איור 2), שנבנה בציר צפון-מזרח–דרום-מערב. אחד מלוחות הכיסוי של תא הקבורה נמצא באתרו; שאר הלוחות נמצאו מפוזרים בשטח החפירה. בתוך תא הקבורה נתגלו שני גרעיני צור להפקת נתזים.
אתר 40. נחשפו ארבעה רוגמי קבורה (40א'–ד'). כל תאי הקבורה של הרגמים נמצאו פתוחים ולוחות הכיסוי של הרגמים נמצאו פזורים בשטח.
ברוגם 40א' (איור 3) נבנו שני תאי קבורה בציר צפון-מזרח–דרום-מערב: תא מערבי (110L) ותא מזרחי, שנחלק בקיר מחיצה לשני תאים קטנים (108L, 109L). אל צדו הדרומי של הרוגם ניגשות שתי שורות של אבני גיר (104L), שתפקידן אינו ברור. בתאי הקבורה ובמילוי האבנים שבין התאים לקיר ההיקפי נחשפו 91 פריטי צור (טבלה 1), ובהם בעיקר פסולת סיתות וחמישה כלי אד-הוק, מרביתם נתזים משובררים.
טבלה 1. פריטי צור מרוגם 40א'
פסולת נלווית
|
N
|
% מהקבוצה
|
% מהמכלול
|
שבבים
|
11
|
64.7
|
12.1
|
גושים
|
6
|
35.3
|
6.6
|
סה"כ פסולת נלווית
|
17
|
100
|
18.7
|
פסולת תעשייה
|
N
|
% מהקבוצה
|
% מהמכלול
|
נתזים
|
42
|
63.6
|
46.2
|
נתזים ראשוניים
|
17
|
25.8
|
18.7
|
להבים
|
2
|
3.0
|
2.2
|
פסולת חידוש גרעין ואחר
|
5
|
7.6
|
5.5
|
סה"כ פסולת תעשייה
|
66
|
100
|
72.5
|
גרעינים
|
3
|
|
3.3
|
כלים
|
5
|
|
5.5
|
סה"כ המכלול
|
91
|
|
100
|
ברוגם 40ב' נבנה תא קבורה בציר מזרח–מערב (205L; איור 4). בין אבני המילוי של הרוגם נמצאו 18 פריטי צור מותזים, ובהם נתזים (14), כלים משוננים (2), גרעין נתזים (1) ופסולת סיתות אחרת (1).
ברגמים 40ג' ו-40ד' נבנו תאי הקבורה בציר צפון-מזרח–דרום-מערב (304L, 404L, בהתאמה; איורים 5, 6).
אתר 41. נחשפו שלושה רוגמי קבורה (41א'–41ג'), כולם ריקים מממצא. ההשתמרות של רגמים 41א' ו-41ב' טובה מזו של רוגם 41ג'. ברגמים 41א' ו-41ג' נבנו תאי קבורה בכיוון מזרח–מערב (102L, 202L, בהתאמה; איורים 7–9). רוגם 41א' נחפר במלואו, לרבות מילוי אבני הגיר, ועד לסלע האם. מרוגם 41ג' השתמר רק קטע קטן מהקיר התוחם ומתא הקבורה, שהושתתו על מדף סלע אם. תא הקבורה התגלה פתוח וריק מממצא.
אתר 43. נחשף רוגם קבורה (5 מ' קוטר) ובמרכזו תא קבורה (2 מ' אורך, 1.4 מ' רוחב) שנבנה בציר צפון-מערב–דרום-מזרח. תא הקבורה נתגלה כשהוא פתוח וללא כל ממצא.
אתר חניה
אתר 42. התגלו שלושה מבנים מעוגלים (207L, 209L, 219L), צמודים זה לזה, וגל אבנים מוארך התוחם אותם מצפון (2W; איור 10), שהשתמר לגובה שלושה נדבכים. שלושת המבנים תחומים בקירות שנבנו מלוחות של אבני גיר שהוצבו על צדם הצר; הם השתמרו לגובה נדבך אחד. מבנה 219 המרכזי (כ-4 מ' קוטר; איור 11) חולק לארבעה חלקים א-סימטריים (202L, 214L, 215L, 216L), שבהם נחשפו פריטי צור מותזים (להלן). מבנה 207 השתמר בחלקו הדרומי בלבד. מבנה 209 נצמד בחלקו הצפוני אל גל אבנים 2.
במרחק כ-20 מ' מדרום לריכוז המבנים התגלה קטע נוסף של גל אבנים (7.5 מ' אורך, 0.7 מ' רוחב), שנבנה משורה של אבני גיר מהוקצעות מקומיות והושתת על גבי סלע האם.
מכלול הצור. מכלול הצור מאתר 42 עשוי מחומר גלם מקומי (צור טורוני) שנאסף בקרבת האתר. המכלול כולל 129 פריטים (טבלה 2), שנתגלו ברובם במבנה המרכזי ובמקצתם סמוך למבנים שנחשפו בחפירה. כמחצית מהמכלול כוללת נתזים ונתזים ראשוניים. קבוצת הגרעינים כוללת חמישה גרעיני נתזים (איורים 12, 13), שלשניים מהם שני שטחי נקישה. בפסולת הנלווית זוהו שני פריטים של פסולת דו-פנית, שהוסרו מחורפת הכלי ונשאו סימנים של ניצול אינטנסיבי (ליטוש).
טבלה 2. פריטי צור מאתר 42
פסולת נלווית
|
N
|
% מהקבוצה
|
% מהמכלול
|
שבבים
|
16
|
51.6
|
12.4
|
גושים
|
15
|
48.4
|
11.6
|
סה"כ פסולת נלווית
|
31
|
100
|
24.0
|
פסולת תעשייה
|
N
|
% מהקבוצה
|
% מהמכלול
|
נתזים
|
43
|
56.6
|
33.3
|
נתזים ראשוניים
|
23
|
30.3
|
17.8
|
להבים/להבונים
|
4
|
5.3
|
3.1
|
פסולת חידוש גרעין ואחר
|
4
|
5.3
|
3.1
|
פסולת דו-פנית
|
2
|
2.6
|
1.6
|
סה"כ פסולת תעשייה
|
76
|
100
|
58.9
|
גרעינים
|
5
|
|
3.9
|
כלים
|
17
|
|
13.2
|
סה"כ המכלול
|
129
|
|
100
|
קבוצת הכלים כוללת 17 פריטים (טבלה 3), מרביתם כלי אד-הוק כגון נתזים משובררים (איור 1:14, 2, 4) וכלים משוננים (איור 3:14). כן נמצאו שני כלים דו-פניים. הכלי האחד הוא גרזן, שעליו סימני שימוש ותיקון בקצה הפעיל (איור 1:15), והוא מכוסה בפטינה עמוקה וצהובה. דומה שהגרזן הובא לאתר ולא היה חלק מהמכלול במקום. הכלי השני הוא שבר כילף (איור 2:15), ששיטת עיצובו מזכירה כילפות מהתקופה הכלקוליתית.
טבלה 3. כלי צור מאתר 42
סוג הכלי
|
N
|
%
|
נתזים משובררים
|
10
|
58.8
|
משוננים
|
2
|
11.8
|
כלים דו-פניים
|
2
|
11.8
|
מרצעים
|
1
|
5.9
|
להבים משובררים
|
1
|
5.9
|
שקערוריות
|
1
|
5.9
|
סה"כ
|
17
|
100
|
בדיקות OSL. בחתך גיאולוגי במבנה 219 נאספו שתי דגימות לתיארוך בשיטת OSL. הדגימה האחת, שנאספה משכבת הלס שעליה נוסד המבנה, תוארכה למחצית הראשונה של האלף החמישי לפני זמננו (4,700±300 שנה לפני זמננו). הדגימה השנייה, שנלקחה מתחת למפולת אבנים בתוך המבנה, תוארכה לסוף האלף החמישי לפני זמננו (4,200±200 שנה לפני זמננו). בהתבסס על התאריכים שהתקבלו מבדיקות אלה, ניתן להניח שהתאריך המאוחר ביותר (terminus ante quem) לשימוש במכלול המבנים באתר 42 הוא תקופת הברונזה הקדומה 3.
בניית רגמים הייתה תופעה נפוצה באזורים המדבריים של המזרח התיכון. שדות של רוגמי קבורה תועדו בנגב, בסיני, במזרח ירדן, בצפון סוריה ובצפון חצי האי ערב (Rothenberg 1979:123–127; Ingraham et al. 1981:79–80; Haiman 1992; Bradbury and Philip 2011). מנהג קבורה זה קשור כנראה לראשית הופעתה של הנוודות הפסטורלית באזורים המדבריים, והוא התקיים באזור מרכז הנגב ומזרח ירדן למן שלהי התקופה הניאוליתית (האלף הו' לפסה"נ, מכויל; Rosen et al. 2007:50; Abu-Azizeh et al. 2014). חלק מהחוקרים סבורים שהמסורת של קבורה ברגמים התפתחה בשלב מאוחר יותר, בפרק הזמן שבין התקופה הכלקוליתית לתקופת הברונזה הקדומה (Haiman 1992; Steimer-Herbet 2004). רמת השתמרותם של רוגמי הקבורה שנחפרו באזור הר חריף והיעדר הממצאים האורגניים בתאי הקבורה אינם מאפשרים לתארך אותם באופן חד משמעי.
במרחק של כמה עשרות מטרים מרוגמי הקבורה התגלה אתר חניה קטן שבו מבנים מעוגלים. מבדיקות OSL שנערכו באתר החניה התברר שהמבנים נוסדו בתקופת הברונזה הקדומה. בניית רוגמי קבורה סמוך לאזורי התיישבות או בתוך אותם האזורים היא תופעה מוכרת באזור הנגב ובדרום סיני בתקופת הברונזה הקדומה (Beit Arieh 1974:153–154). ניתן אם כן להניח שהיה קיים קשר כרונולוגי בין אתר החניה לבין שדה הרגמים הסמוך לו.
כהן ר' תש"ס. ההתיישבות הקדומה בהר הנגב א: התקופה הכלקוליתית, תקופת הברונזה הקדומה ותקופת הברונזה התיכונה א' (מחקרי רשות העתיקות 6). ירושלים.
Abu-Azizeh W., Tarawneh M., Abudanah F., Twaissi S. and Al-Salameen A. 2014. Variability within Consistency: Cairns and Funerary Practices of the Late Neolithic/Early Chalcolithic in the Al-Thulaythuwat Area, Southern Jordan. Levant 46/2:161–185.
Beit Arieh I. 1974. An Early Bronze Age II Site at Nabi Salah in Southern Sinai. Tel Aviv 1/4:144–156.
Bradbury J. and Philip G. 2011. The World Beyond the Tells: Pre-classical Activity in the Basalt Landscape of the Homs Region, Syria. In T. Steimer-Herbet ed. Pierres Levées, Stèles Anthropomorphes et Dolmens (BAR Int. S. 2317). Oxford. Pp. 169–180.
Haiman M. 1992. Cairn Burials and Cairn Fields in the Negev. BASOR 287:25–45.
Ingraham M.L., Johnson T.D., Rihani B. and Shatla I. 1981. Preliminary Report on a Reconnaissance Survey at the Northwestern Province (With a Note on a Brief Survey of the Northern Province). Atlal 5:59–84.
Rosen S.A., Bocquentin F., Avni Y. and Porat N. 2007. Investigations at Ramat Saharonim: A Desert Neolithic Sacred Precinct in the Central Negev. BASOR 346:31–57.
Rothenberg B. 1979. Sinai: Pharaohs, Miners, Pilgrims and Soldiers. New York.
Steimer-Herbet T. 2004. Classification des Sépultures à Superstructures Lithique dans le Levant et l’Arabie Occidentale (BAR Int. S. 1246). Oxford.