שטח A. מפות ותצלומים מתקופת המנדט מעידים כי הייתה במקום שכונה צפופה בנויה בבתים בני שתיים–שלוש קומות. השכונה נעזבה בשנת 1948 ושרידי בתיה נהרסו בראשית שנות ה-50. שרידי המבנים נחשפו בכל ריבועי החפירה ותחתם שרידי שכבות קדומות. בתקופה הרומית הקדומה הצטברו בשטח חלוקים, חרסיות וחרסים רבים. תופעה דומה זוהתה בחפירות הסמוכות. בריבוע A2 נחשף קיר (1 מ' רוחב; איור 2) שכיוונו צפון–דרום, בנוי מאבני גזית מלוכדות בטיט אפור; הקיר דומה לקיר האצטדיון שנחשף ב׳גלי כנרת׳ וכנראה היה הקיר המערבי של האצטדיון. קיר האצטדיון, שריד בנייה יחיד מהתקופה הרומית הקדומה שהתגלה בחפירה, היה כנראה מחוץ לתחומי העיר. מהתקופה הביזנטית נחשף קטע קיר בנוי על קיר האצטדיון. בריבוע A1 נחשפה שכבה עם חרסים רבים המתוארכים לתקופה הביזנטית. ממצאים מהתקופה האומיית לא התגלו בכל שטחי החפירה, בניגוד בולט לממצא ב'גלי כנרת'. ייתכן שקיר רחב בכיוון מזרח–מערב, שנחשף בריבוע A3, הוא חלק מהחומה הצפונית של העיר האומיית. היישוב בכל שטחי החפירה התחדש בתקופה העבאסית. מתקופה זו נחשפו מבנים וממצאים רבים, בהם בורות ספיגה עגולים מדופנים באבן (איורים 3, 4). בורות דומים נחשפו בריבועים E3 ,D6 ,B1 ,A2 וב'גלי כנרת'. בריבוע A1 נחשפה שכבה מאוחרת מהתקופה האסלאמית הקדומה, כנראה מהתקופה הפאטימית.
בתקופות הצלבנית והממלוכית היה שטח החפירה בקצה הדרומי של העיר. שרידים מתקופות אלו נחשפו בחפירה ממזרח לריבוע A1 (חדשות ארכיאולוגיות 119). בריבוע A1 נחשפו שני קירות רחבים, כנראה של מבנה ציבור (איור 5) ובריבוע A2 נחשף קטע סמטה מרוצפת בלוחות אבן סמוכה לחצר עם טבון (איור 6); מבנה הציבור, הסמטה והחצר כנראה שימשו בתקופות הצלבנית והממלוכית. בריבוע A3 נחשף קיר רחב בנוי אבנים מהוקצעות מקביל לחומה העות'מאנית שנחפר חלקית (איור 7). ייתכן שהיה חלק מחומה דרומית בתקופות הצלבנית והממלוכית. מדרום ובמקביל לקיר זה נחפר חפיר (הרשאה מס' 5534-A). מדרום לחפיר נחשפו מתקנים אחדים מהתקופה הצלבנית ונראה שהשטח היה מחוץ לתחומי העיר.
מבנים מהתקופה העות'מאנית נחשפו בשלושת הריבועים. בריבוע A1 נחשפו שתי שכבות של רצפות מלוחות אבן וטיח, שניגשו לקירות הצלבניים (איור 8). בריבוע A2 נחשף מבנה שחלקו מקורה בקמרון; קירות המבנה טויחו בטיח תכלת שכיסה גם את הרצפה (איור 9). טיח דומה, תכלת ואדום, כיסה גם רצפות מבנה שנחשף בריבוע A3 וקירותיו, מעל לראש הקיר הצלבני (איור 10). 

 

שטח B. בריבוע B1 נחשף קטע קיר (איור 11) שאליו ניגשת רצפה ועליה חרסים מהמאות הב' והג' לסה"נ, המתארכים את הרצפה והקיר לתקופה הרומית. בריבוע B3 התגלה ריכוז כלי זכוכית מהמאות הג' והד' לסה"נ ולצדם שני פעמוני ברונזה ומסמרי ברזל (איור 12). ממצאים מהתקופות הביזנטית והאומיית לא נמצאו בשטח B. נחשפו שרידים רבים מהתקופה העבאסית, בהם, בריבוע B1, קטע קיר, רצפות, בור ספיגה מדופן (איור 13) דומה לזה שבשטח A, ריצוף אבן וגרם מדרגות (איור 14). מהתקופה הפאטימית נחשפו רצפות וקיר ששימש גם בתקופות מאוחרות. מהתקופות הצלבנית והממלוכית נחשפו שרידים מועטים, בריבוע B3, שכבה ובה קיר ורצפה מהמאה הי"ב לסה"נ ומעליה שכבה ממלוכית ובה שני קירות (איור 15): אחד המשך הקיר מהתקופה הפאטימית ושני נבנה בשכבה זו וממנו שרד נדבך אחד שראשו מפולס ושימש כנראה מסד לקיר לבנים. צמוד אליו התגלו קנקן ופכית ממלוכיים (איור 16). בריבוע B6 נחשף קטע ממבנה בנוי היטב שקירותיו מטויחים בחלקם ורצפתו לוחות אבן. המבנה וממצא מהתקופות הצלבנית והממלוכית סמוך לו, מעידים כי העיר התפשטה מערבה כמעט עד לקצה המערבי של מגרש החנייה. בריבועים המערביים הממצא דל בהרבה מבמזרחיים ושם כנראה הגבול המערבי של העיר. שתי שכבות מבנים מהתקופה העות'מאנית נחשפו בכל הריבועים. בריבוע B1 התגלה מטמון של 206 מטבעות, שהוטמנו כנראה בקופסה מעץ. בריבוע B5 נחשפה חצר מוקפת קמרונות (איור 17) שקירותיה ורצפתה כוסו בטיח תכלת; ברצפת החצר, שבמקור הייתה בנויה מלוחות אבן, נמצא פתח רבוע, כנראה לבור מים; אל החצר ירדו בגרם מדרגות; בקיר המערבי שלה נמצאה גומחה ששימשה מחסן ובו כלי עבודה ובקבוקים רבים; בקיר הדרומי היה פתח לחדר מקורה בקמרון. המבנה היה בשימוש גם בתקופת המנדט הבריטי. שולי המבנה וחצרות הקשורות בו נחשפו גם בריבועים B4 ו-B6.

שטח C. בריבוע C1, במזרח 'חניון הבנים', נחשפו ארבע שכבות, בתחתונה הצטברות חלוקים, חרסית וחרסים מהתקופה הרומית התיכונה (איור 18), דומה להצטברות בשטח A וב׳גלי כנרת׳. נראה כי בתקופה הרומית היה השטח מחוץ לתחומי העיר וממצאים שנסחפו מהעיר השכנה שקעו במים רדודים בקרבת החוף. המבנה הקדום ביותר שנחשף מתוארך לתקופה העבאסית; שרדו ממנו שני קירות, שני עמודים וריצוף בלוחות אבן (איור 19); על אחת מאבני הריצוף נחקק משחק גומות. ריצוף האבן שימש גם במבנה שנבנה בתקופה הצלבנית (איור 20); ממבנה זה נחשפו שני קירות, חוליית עמוד צר ושרידי טבון. בשכבה העליונה נחשפו שרידי מבנים מהתקופות העות'מאנית והמנדט הבריטי. במערב, בריבוע C2, נחשפו קירות ורצפות מהתקופה העות'מאנית (איור 21) שתחתם מילויים מהתקופות הממלוכית, הצלבנית והאסלאמית הקדומה. על קרקע בתולה הצטברה שכבת חרסיות, חלוקים וחרסים רומיים, דומה לזו שבריבוע C1, אך דקה בהרבה.
ריבוע C3 נחפר מצפון לתוואי משוער של חומה ביזנטית ששרידיה נחשפו ב'מלון נהר הירדן' הסמוך (Harif 1984:109); בשכבה התחתונה הצטברו חרסיות, חלוקים וחרסים רומיים ועליהם שרידי מבנים מהתקופה העבאסית (איור 22). בריבוע זה נחשף גם בור עגול מדופן בקירות אבן, ששימש כנראה בור ספיגה. על המבנה העבאסי נחשפו שתי שכבות מבנים מהתקופה העות'מאנית. בשכבה התחתונה התגלו חרסים מהתקופות הממלוכית והעות'מאנית. גרם מדרגות רחב נבנה על קירות השכבה העות'מאנית התחתונה (איור 23). בשכבה העליונה היו מבנים מהתקופה העות'מאנית שהיו בשימוש גם בתקופת המנדט. בריבוע C4, מדרום לתוואי המשוער של החומה הביזנטית, נחשפו עשר שכבות יישוב. בשכבה התחתונה התגלה מילוי על רצפה ובו כלי חרס מיובאים מהתקופה הביזנטית (איור 24); ממצא מהתקופה הביזנטית התגלה בשטח C רק בריבוע אחד, בשטח מצומצם, אך הוא מחזק את תיארוך החומה שמתחת למלון 'נהר הירדן' לתקופה הביזנטית. על המילוי הביזנטי נחשפה רצפה שעליה חרסים רומיים, כנראה מהצטברות סחף בדומה ליתר הריבועים. שרידי קירות וארבע רצפות מהתקופה האסלאמית הקדומה התגלו על הרצפה הביזנטית (איור 25). על התחתונה שבהם התגלה שבר סורג שיש (איור 26) וחרסים מהתקופה העבאסית. על הרצפות מהתקופה האסלאמית הקדומה נחשפה רצפת עפר וחרסים מהתקופה הממלוכית ועליה שתי שכבות שרידי מבנים עות'מאניים (איור 27).

החפירות בטבריה נערכו בשטחים מצומצמים, אך כמות הריבועים שנחפרו ופיזורם מאפשר שחזור ראשוני של התפתחות העיר בתחום העיר העתיקה של היום. בתקופה הרומית העיר הייתה מדרום לחפירות שצוינו ומחוץ לעיר היה אצטדיון. בתקופה הביזנטית היישוב התרחב ושרידיו נחשפו בשטחים שמדרום לחומה שמתחת למלון 'נהר הירדן'; אולם נראה כי הבנייה בשטח הצפוני של העיר הייתה דלילה למדי. התקופה האומיית חסרה בחפירה הנוכחית וכנראה שהשטח לא יושב בתקופה זו. ההתיישבות מצפון לחומה החלה כנראה בתקופה העבאסית. ברעידת האדמה בשנת 749 לסה"נ נהרסו חלקים מהעיר וכנראה שלאחר ההרס נעזבו המבנים הפגועים והעיר התפשטה צפונה לתחומי העיר העתיקה של היום. שרידים מתקופה זו נמצאו בכל שטחי החפירה. בשטח D נמצא כנראה הגבול המערבי של העיר העבאסית ובשטח E גבולה הצפוני. שטחים D ו-E, בגן העיר, היו מחוץ לחומות העיר ולא היו מיושבים לאחר התקופה העבאסית. נראה אפוא כי הפינה הצפונית-מערבית של העיר הייתה בתחומי גן העיר. מהתקופה האסלאמית הקדומה נחשף ממצא עשיר ונראה כי בתקופה זו הגיעה העיר לשיא פריחתה, עת שימשה בירת ג'ונד אורדן. במהלך התקופה הפאטימית הצטמצם שטח העיר וכנראה נעזב הרובע שהיה בגן העיר. שטחים C–A נכללו בתחומי העיר הצלבנית. שרידים צלבניים כמעט ולא נמצאו מדרום לחומה העות'מאנית. עם זאת נראה כי העיר התרכזה בקרבת הכנרת וככל שמתרחקים מערבה עוצמת השרידים יורדת. בתקופה הממלוכית המשיך היישוב בשטח עד שניטש. בתקופה העות'מאנית התחדש היישוב בשטחים C–A והם נכללו בתחום החומה. בשטחים אלו נמצאו עדויות לבנייה אינטנסיבית שהמשיכה לשמש גם בתקופת המנדט.