שטח M

 

העבודה התרכזה ב-12 הריבועים הצפוניים בשטח (איור 1). מטרת העונה הייתה לחשוף את שרידי שכבת החורבן של הברונזה המאוחרת והמבנה המונומנטלי הקשור בשכבת חורבן זו. השרידים שנחשפו חולקו לחמישה שלבים סטרטיגרפיים המתוארכים למן תקופת הברונזה הקדומה 3 ועד לתקופת הברזל 2.
שרידים קדומים לתקופת הברונזה המאוחרת
בפינה הדרומית-מערבית של השטח נחשפו שני קירות ושתי רצפות שעליהן התגלו שברים רבים וגדולים של כלי חרס המתוארכים לתקופת הברונזה הקדומה 3 וכן ראש אלה מבהט. את אחד הקירות ואת שתי הרצפות חותכת תעלת היסוד של המבנה המונומנטלי שמצפון להם, המתוארך לתקופת הברונזה המאוחרת.
ברצועה המזרחית של השטח נחשפה מערכת מדרגות העולות מצפון לדרום, שביניהן משטחים מרוצפים. מערכת המדרגות נחפרה בשני חלקים, מצפון ומדרום ל-W11-303 (איור 2). אופי בניית המדרגות בשני האזורים זהה: כל מדרגה בנויה משורת אבנים שטוחות שהפן הצפוני שלהן ישר, ובין המדרגות ריצופי אבנים קטנות על תשתית חומר לבנים מהודק וקשה. בחלק שמצפון לקיר W11-303, בין המדרגה הצפונית ביותר וזו שמדרום לה, משתרעת רחבה מרוצפת גדולה. הקשר בין שני חלקי מערכת המדרגות משני צדי הקיר לא נחשף, שכן הוא נחתם בקירות המונומנטליים המאוחרים.
ייתכן כי לשלב זה יש לייחס גם את קירות W12-315 ו-W12-316 היוצרים מעין אומנה בחלק הדרומי של השטח (איור 2) ובנויים בשיטת בנייה ייחודית, שאינה מוכרת בארכיטקטורה של חצור בפרט ובארץ ישראל בכלל. בנדבך התחתון של הקיר אבני גיר מלבניות ענקיות; מעליו הונחו שלושה נדבכים של לבנים בהירות ומעליהן נדבך אחד של אבני גוויל. את הקצה הצפוני של הקיר חותך קיר המבנה המונומנטלי של הברונזה המאוחרת W11-303, הקשר ביניהם ייבחן בעונה הבאה. תיארוך המדרגות, הריצופים וקירות האומנה עדיין אינו ברור והוא ייבדק בעונה הבאה.
שרידים מתקופת הברונזה המאוחרת
בתקופה זו ניכר בשטח שינוי ארכיטקטוני משמעותי. נבנתה מערכת של קירות מונומנטליים הבנויים אבני גיר אדירות, מהוקצעות בחלקן. נראה כי החלק הדרומי של השטח יצא משימוש עד לתקופת הברזל 2. ייתכן כי החלק הדרומי שימש טרסה בשלב זה ולכן לא התגלו בו מבנים מתקופה זו.
בחלק הצפוני של השטח, מצפון לקיר W11-303, נחלק שלב זה לשני תת-שלבים: בתת-השלב הראשון נבנו הקירות המונומנטליים ובתת-השלב השני הקירות נחתכו אך המשיכו לשמש עד חורבנו של המבנה.
בתת-השלב הראשון נבנו בחלק הצפוני של השטח כל הקירות המונומנטליים, המגדירים לפחות שתי יחידות, מזרחית ומערבית. קירות היחידה המזרחית חותמים, ובמקומות אחדים חותכים את מערכת המדרגות והריצופים הקדומה. הרחבה המרוצפת הגדולה המפרידה בין המדרגה הצפונית ביותר לזו שמדרום לה המשיכה לשמש רצפת היחידה המזרחית. הקיר הדרומי של היחידה המזרחית נבנה הישר מעל המדרגה שאליה ניגש הריצוף הקדום בדרום (איור 3). קירות היחידה המערבית כללו בשלב זה רק את קירות האבן המונומנטליים. טרם נחשפו רצפות היחידה המערבית וחשיפתן מתוכננת לעונה הבאה.
בתת-השלב הבא נחתכו קירות המבנה המונומנטלי, אך המשיכו לשמש חלק מהמבנה. בסוף שלב זה המבנה חרב בחורבן אלים הניכר במפולות לבנים וגושי תקרת טיח, קורות שרופות ושכבות אפר. לא ברור אם היחידה המזרחית המשיכה גם היא להתקיים בשלב זה. הקירות הצפוני והמערבי של היחידה נחתכו בשלב זה, כנראה כדי לאפשר את המעבר שנחסם בשלב הקודם. כעבור פרק זמן שאת משכו קשה לאמוד, הונח מילוי בכל היחידה המזרחית. המילוי, שנחשף כבר בעונה הקודמת (חדשות ארכיאולוגיות 124), הומוגני ובו חרסים ועצמות רבים, חתיכות קטנות של חומר לבנים וטיח, ובעונה זו נמצאו בו גם שברי פרסקו. ביחידה המערבית נבנה קיר לבנים (W11-302; כ-2 מ' גובה השתמרות) המחלק את היחידה לשני חדרים. בחדר המזרחי נמצאו 13 פיטסים באתרם, מלאים בחיטה או שעורה שרופה, מסודרים בשתי שורות ונשענים על הפן המזרחי של קיר הלבנים. בחדר זה התגלו גם מצבורים של פכים וקערות שבורים. שברים של הפיטסים נמצאו גם במילוי שמעל קו ההמשך של אחד מהקירות המונומנטליים שנחתך (W10-307) ולכן ברור כי החורבן מאוחר לחיתוך הקירות (איור 3). הפיטסים נמצאו חתומים בלבנים ורודות קשות מאוד עם תשלילים של קנים, שפורשו כשרידי תקרה ונמצאו רק באזור זה, עדות לקירוי חדר הפיטסים. בחדר המערבי נחשפו קורות עץ שרופות אחדות, בעיקר בחלק הצפוני והמערבי וכן מתקן של קורות עץ שרופות שעליהן שכבת טיח. מצפון לחדר זה נחשפו שני חדרים נוספים המופרדים בקיר שבקצהו הצפוני משולב אורתוסטט. גם בחדרים אלו התגלו קורות עץ שרופות רבות. החדרים תחומים מצפון בקיר הדרומי של 'מכלול הפודיום' שנחשף עוד בשנות ה-90 של המאה הכ'.
לאחר חורבן המבנה המונומנטלי זוהו בשטח בורות אחדים שנחפרו לתוך שכבת החורבן ומצבורי חרסים על גבי מפולות הלבנים, בהם ממצא קרמי מתקופת הברונזה המאוחרת.
שרידים מאוחרים לתקופת הברונזה המאוחרת
שרידים המיוחסים לשלב מאוחר יותר נחפרו בחלק הדרומי-מזרחי של השטח, שם זוהה כבש מורכב מחמש שורות אבנים שטוחות המונחות בשיפוע היורד צפונה. הכבש בנוי כנגד קיר אבני גיר גדולות, מהוקצעות בחלקן ומתוארך על סמך הממצא הקרמי לתקופת הברזל 2. הוא נחתך בחלקו הצפוני מקיר מבנה האולמות הדרומי המתוארך למאה הט' לפסה"נ (חדשות ארכיאולוגיות 122). ייתכן כי הכבש ומתחם המצבות מתקופת הברזל 2 שנחשף בעונה הקודמת בצפון-מערב השטח (חדשות ארכיאולוגיות 124) הם בני זמן אחד, על סמך אופי הבנייה הזהה, שכבת האפר הדקה שנמצאה מעל כל האלמנטים וכן הממצא הקרמי.
השלב המאוחר ביותר שנחשף בעונה זו בשטח כולל קטעי קירות הקשורים במבנה האולמות הדרומי שנחשף בעונת 2009 (חדשות ארכיאולוגיות 121).
 
שימור ושחזור
קירות הלבנים ושכבתהחורבן, המתוארכים לתקופת הברונזה המאוחרת, כוסו בשכבה של בד גיאו-טכנישהונחה הישר מעליהם וכוסתה ביריעת פלסטיק, להגנה מפני גשמי החורף.
 
שטח A6
נפתחה תעלת בדיקה צרה בין הקיר הצפוני ש ל ה'מקדש הדרומי' לבין הקיר המקביל לו מצפון שנחשף כבר בחפירות ידין (איור 4). מטרת החפירה הייתה לחשוף שרידים קדומים למרחב המרוצף המחבר בין המקדש לקיר שמצפון לו, ולבדוק את הקשר בין ה'מקדש הדרומי' ו'המקדש הצפוני', שחפר ידין ב-1968 ופורסם בדוח החפירות חצור V (ר' Bonfil 1997: 15–176).
 
זוהו שלושה שלבי קיום, כולם קדומים לתעלת הניקוז הבנויה שנחשפה במקביל לקיר ה'מקדש הדרומי' בעונות קודמות ומובילה למאגר המים הברונזאי שנתגלה בחפירות ידין (חדשות ארכיאולוגיות 121). כל השלבים הם בני זמנו של ה'מקדש הדרומי' ומתוארכים לפרק הזמן של תקופת הברונזה התיכונה וראשית תקופת הברונזה המאוחרת.
 
הריצוף העליון מחבר בין הקיר הצפוני של ה'מקדש הדרומי' והקיר שמצפון לו (W588), והוא מתוארך לתקופת הברונזה המאוחרת.
לשלב קדום יותר יוחס מפלס הטיח הנרחב שנחשף ממזרח (איור 5). בשלב זה נמצאו באזור עדויות לתעשייה, כולל בורות רדודים מלאים אפר ועצמות, תעלות קטנות ואבן בזלת גדולה שקועה במפלס הטיח, וכן סיגי ברונזה ועדויות לסיתות של אבני גיר.
שלב החיים הקדום ביותר בשטח מיוצג בריצוף חלוקים גדולים ששימש תשתית לשכבה גירנית עבה (איור 5). ריצוף זה ניגש לקיר ה'מקדש הדרומי', ממשיך מתחת ל-W588 ומתחבר לריצופים שנחשפו כבר על ידי ידין וניגשים לקיר הקדום לקיר ה'מקדש הצפוני' בצפון. ריצופים אלה מתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה 2.
בבור בדיקה מצומצם שנחפר מתחת לחלקו הצפוני של הריצוף נחשף מילוי הומוגני של חומר לבנים ולבנים שרופות, שממשיך מתחת ל-W588. מילוי זה מייצג את השלב הקדום ביותר המוכר בשטח, ומתוארך על סמך הקרמיקה שנמצאה בו לתקופת הברונזה הקדומה 3.
התעלה בשטח A6 כוסתה מחדש עם תום החפירה בשטח.