שטח A (איור 1)

שכבה 1. בתחתית החפירה התגלה רובד של משקע אגמי (איור 2). לתוך רובד זה נחפרו שתי תעלות יסוד, בהן נבנו שני קירות (W2 — אורך 5 מ' השתמרות; W4 — אורך השתמרות 7 מ'; איור 3) מאבני שדה בינוניות שפן אחד שלהן הוקצע. הקירות השתמרו לגובה 0.7 מ'. בתעלות היסוד התגלו שברי כלי חרס משלהי התקופה הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ). בדרומו של השטח התגלה קיר נוסף (W1), שיחסו לקיר 4 לא התברר בחפירה. נראה כי שלושת הקירות שייכים למבנה מהתקופה הביזנטית. בגובה הנדבך השני של קירות 1, 2 ו-4 התגלה מפלס מיושר של חומר מליטה לבן-אפור המזכיר טיח (L109), אולי שרידי רצפה ועליה שכבת חיים מהמבנה בן התקופה הביזנטית. בשטח המבנה, בין קירות 2 ל-4, נחשפה שכבת שרפה אחידה, ממנה השתמר חומר דומה לאספלט.
 
שכבה 2. מעל קיר 4 משכבה 1 נבנה קיר חדש (W3), שביטל את קיר 4. קיר 3 ניגש לנדבך העליון של קיר 2 משכבה 1, ומנצל את הקיר לתחימת חדר. בקיר 3 נקבע פתח, שנבנה באבני בזלת מהוקצעות (איור 4). אבן הסף שסותתה היטב לא התגלתה באתרה, אלא סמוך לפתח במפולת אבנים שבין שכבה 1 לשכבה 2. במפלס מפולת זו, צמוד לקירות שכבה 2, התגלו חרסים אחדים מהתקופה הממלוכית, ובהם קערות צבועות ומזוגגות וכן סיר בישול, פכים וקנקנים עשויים ביד ומעוטרים בדגם גאומטרי עשיר. נראה כי השרידים בשכבה 2 שייכים לפינה הדרומית-מערבית של מבנה מהתקופה הממלוכית, כנראה מהמאות הי"ג–הי"ד לסה"נ.
 
שכבה 3. מעל שכבה 2 התגלתה בשטח המבנה מפולת של אבני שדה, אבני בנייה מהוקצעות ופסולת רבה בת זמננו. בשיא גובה החפירה, הישר מתחת למדשאה של כפר הנופש, התגלתה רצפת בטון ומעליה מעט שרידים של הכפר הצ'רקסי סמרה (איור 5). בשכבה זו התגלו שברי כלי חרס מהתקופה הע'ותמאנית, כלי עבודה מברזל ופסולת רבה מימי הכפר הצ'רקסי. על סמך הממצא המעורב נראה שהחלק העליון של האתר עובד ונפגע בימינו.
 
שטח B (איור 6)
שכבה 1. נחשפו שרידי בית המרחץ, שנבנה לתוך רובד של משקע אגמי. היסודות של קירות המבנה נתמכו באבני שדה ונבנו בתוך תעלות יסוד, שמולאו בחומר מליטה לבן-אפור, קשה מאוד. בתעלות היסוד נחשפו חרסים מהתקופה הביזנטית, המלמדים שבית המרחץ נבנה לא מוקדם לסוף המאה הו' – ראשית המאה הז' לסה"נ. במבנה נחשפו שני חדרים (B, A; איור 7) וביניהם מעבר. חדר A, הדרומי, תחום בקירות שנבנו באבני גזית שלוכדו בחומר מליטה וטויחו. החדר רוצף באריחי אבן באיכות מצוינת (L119; מידות האריחים 0.5×0.5 מ'). בחדר התגלו שרידי עמודונים, שנבנו מאריחי חרס (0.2×0.2 מ'; איור 8), לחלקם חתך רבוע ולחלקם חתך עגול. עוד התגלו בחדר A שרידי צינורות טובולי אחוזים בטיח הקירות. השרידים בחדר A מלמדים שהוא שימש היפוקאוסט. בחדר B טויחו שלושת הקירות (W11 ,W9 ,W6) והרצפה (L123). לאורך שלושת קירות החדר התגלו ספסלים, שנבנו מעמודוני חרס וטויחו (איור 9). על רצפת החדר (L120) התגלו שברי כלי חרס רבים, ובהם סיר בישול שלם מהתקופה האומיית (איורים 10; 11: 5). תוכניתו של החדר והטיח על הקירות, הספסלים והרצפה מלמדים שגם חדר זה היה חלק מבית המרחץ ושימש אולי בריכה. בחפירת רצפת חדר B  (ב-L123) התגלתה מתחתיה שכבת אדמה, שמעורבים בה מעט אבני שדה קטנות ושברי כלי חרס, ובהם שבר קערה מיובאת מטיפוס LRC (איור 11: 1), המתוארכת לסוף המאה הו' וראשית המאה הז' לסה"נ, שבר קערה עמוקה מטיפוס 11 CRS (איור 11: 2), שמופיעה בדרך כלל עם שתי ידיות אופקיות ומתוארכת בדומה לקערה 1, וכן שתי קדרות עמוקות (איור 11: 3, 4) ושלושה שברי קנקנים (איור 11: 8–10), המתוארכים לתקופה האומיית. מעל לרצפת חדר B התגלו שני מכסי חרס (איור 11: 6, 7), המתוארכים אולי לתקופה הרומית. בסל אחד מפני השטח התגלו חרסים מהתקופה העבאסית. על סמך המכלול הקרמי מתחת לרצפה 123 נראה כי רצפת חדר B נבנתה לכל המוקדם בסוף המאה הז' לסה"נ.
 
שכבה 2. בשלב מאוחר יותר נסגר המעבר בין שני החדרים. בצדו המזרחי של חדר B נבנה קיר (W5), שתחם את החדר ממזרח. נראה כי בשלב זה הורמה רצפתו של חדר B (ב-L118), וכן נבנה גרם מדרגות שהוליך אל החדר ממזרח למערב (L117; איור 9). על רצפת החדר התגלה ממצא קרמי, המתוארך לתקופה האומיית (סוף המאה הז' לסה"נ). נראה כי בשלב זה שני חדרי בית המרחץ שנחשפו בשכבה 1 יצאו מכלל שימוש, ואפשר שנעשה בהם שימוש ביתי כלשהו. ממערב לחדר B התגלה כידון לרובה מברזל בין אבני בנייה עתיקות שנגרפו מקיר 9 בעבודות בימינו. השתמרות הכידון גרועה, אך על סמך צורתו נראה כי זמנו אמצע המאה הכ'.
 
שטח C (איור 12)
נחשף חדר התחום בשלושה קירות (W13 ,W12 ,W7), שנבנו בבנייה יבשה מאבני שדה בינוניות. רצפת החדר (L125) עשויה מגיר כתוש ואדמה מהודקת, ועליה התגלתה חוליית עמוד לא באתרה. עוד התגלו על הרצפה מעט חרסים שנשחקו כתוצאה מהשקייה מוגברת במקום, המתוארכים ברובם לתקופה האומיית (סוף המאה הז' וראשית המאה הח' לסה"נ). שניים מן החרסים, יוצאי דופן, הם שברים של צפחות (איור 13), האחד מעוטר בכוכב ושייך לצפחת שנוצקה בדפוס ומתוארכת לתקופה האסלאמית הקדומה, והאחר מעוטר בעיטור דמוי קשת של מבנה מפואר ומתוארך לתקופות הצלבנית והממלוכית. הממצא הקרמי מהחדר כולל כלים ביתיים, ובהם מעט קנקנים, כלי בישול וכלים להגשת מזון.
 
בחפירה נחשפו ארבעה שלבים עיקריים. בשלב הקדום, בסוף התקופה הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ) נבנו באתר מבנה ובית מרחץ שכלל היפוקאוסט ובריכה. אלה המשיכו לשמש גם בתקופה האומיית, במאה הז' לסה"נ. בית המרחץ מלמד שהיה זה יישוב עשיר. סמוך לחפירה נחשפה בעבר רצפת פסיפס של כנסייה מהתקופה הביזנטית, המלמדת גם היא על עושרו של היישוב. חופר הכנסייה טען כי ייתכן שבמקום שכן גם מנזר; אפשר שבית המרחץ היה חלק ממערך המנזר. ייתכן כי בית המרחץ ניצל מעיינות מים מלוחים ומים חמים הסמוכים לאתר. בשלב השני, בתקופה האומיית, נערכו שינויים בשני חדרי בית המרחץ והם הוסבו לשימוש ביתי. לשלב זה שייך גם החדר בשטח C, שהיה כנראה חלק ממכלול ביתי. בשלב השלישי, נחשפו שרידי מבנה מהתקופה הממלוכית בתוך המבנה בשטח A. בשלב המאוחר ביותר, נבנה הכפר הצ'רקסי סמרה ברוב שטח החפירה תוך שימוש בשרידי הבנייה העתיקים באתר. בשנות השמונים של המאה הכ' נהרסו שרידי המבנים של כפר זה ובשטח נוצרה שכבה עליונה של שרידים מהכפר יחד עם שרידים עתיקים, צינורות השקייה ופסולת רבה.