נחפר שטח (5×5 מ', 3.8 מ' עומק; איורים 1, 2) בעזרת מחפרון, ללא חפירה ידנית, עד סלע האם. נחשפו שלושה רבדים של מילוי. ברובד העליון (0.5 מ' עובי מתחת לפני השטח) אדמה בהירה ללא ממצאים ובחתך הצפוני שכבת אבנים דקה, ללא שרידי בנייה. ברובד האמצעי (1 מ' עובי) אדמה כהה ללא ממצאים. ברובד התחתון (מעל 2 מ' עובי) שכבות נטויות שבהן שברי אבנים עם חרסים שרובם המוחלט מהמאות הג' והד' לסה"נ. הממצאים דומים לממצאים מהחפירות הסמוכות, אך בשטח זה הייתה כמות גדולה יותר של אדמה בין שברי האבנים. בדומה לממצא בשטחים הסמוכים, הצטברות האבנים מונחת על שכבת סלע אופקית. בשל סיבות בטיחותיות לא נערכה חפירה ידנית וממצאים נלקטו מהחומר שהוצא על ידי המחפרון.

 
ממצאי החפירה ומיקומה למרגלות התל, במקום שאליו גלשה קרקע ובה ממצאים מהתל או מאשפה שנזרקה על מדרונותיו, מחזקים את המסקנות מהחפירות הקודמות שבהן התגלו עדויות לגלישת קרקע שהרסה את מרבית השרידים מהתקופה הרומית. נראה כי הצטברויות האבנים והחרסים הן תוצאה של גלישת קרקע, כנראה בעקבות רעידת אדמה במאה הד' לסה"נ, קרוב לוודאי בשנת 363. גוש חלב בנויה על סלע קירטוני סדוק שמתפצל לשברים קטנים. רעידות אדמה גורמות להתערערות הסלע ולגלישות קרקע. תופעה זו ידועה היטב בצפת הבנויה על סוג סלע זה.