קטע יקנעם. הכביש בקטע זה נסלל בעמק, הרחק מתל יקנעם. בסקר תועדו שני אתרים, בהם ממצא צור (איור 1:2, 2).

1. אתר הזורע (צפון-מזרח; רבן תש"ס: אתר 15). נמצאו נתזי צור לא מזוהים.
2. באדמת העמק, באזור שבו הוקמו ברכות דגים, נאספו כלי צור ונתזים האופייניים לתרבות המוסטרית מהתקופה הפליאוליתית התיכונה.
 
קטע תל זריק. סמוך לתל זריק הכביש חוזר מערבה צמוד לקו המגע בין העמק לרמות מנשה. נסקר גבול השתרעות השרידים מול התל ונמצאו שני אתרים פרהיסטוריים (איור 3:2, 4) בגדת ערוץ נחל גחר.
3. בתל זריק מוכרים ממצאים למן התקופה הכלקוליתית ועד התקופה העות'מאנית (רבן תש"ס: אתר 47; אושרי 1999). בסקר תועדו פריטים ארכיטקטוניים, בהם עמוד ופריטים מפתחי בתים. בחתכי בדיקה שנעשו בעבר דווח על מפלסי חיים ושרידים ארכיאולוגיים צמוד וממזרח לכביש בן זמננו. בסקר נמצאו כלי צור מהתקופה הניאוליתית, תרבות ואדי רבה וחרסים מהתקופות הניאוליתית, הכלקוליתית, הברונזה, ההלניסטית והרומית. פיזור החרסים בשדות משתרע עד כ-200 מ' ממזרח לכביש.
4. בגדה הדרומית של נחל גחר תועד אתר חדש ונמצאו בו כלי צור ונתזים מהתקופה הפליאוליתית התיכונה ומהתקופה הניאוליתית ובהם מאפייני תרבות ואדי רבה. גם כאן גבול פיזורם של כלי הצור משתרע אל תוך שטחי העמק במזרח.
 
קטע משמר העמק. הכביש בקטע זה נמשך לאורך קו התפר בין העמק לשדות. בסקר נתחמו שרידים למרגלות תל שוש ונמצאו שלושה אתרים (איור 5:3–7). אתר נוסף (איור 8:3) נמצא בשלוחה למרגלות תל בר.
5. בקטע הכביש למרגלות תל שוש תועדו מערות קבורה. בחתך הכביש מצפון לתל ומדרום לו שרידי קירות ומבנים. בשני המקומות תועדו חרסים רבים למן תקופות הברונזה התיכונה 2 ועד התקופה העות'מאנית (רבן תש"ס: אתרים 72–74). בשדות ממזרח לכביש אותרו שלושה ריכוזי כלי צור מתקופת הברונזה הקדומה ופיזור נרחב של חרסים מהתקופות הברונזה, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית. השתרעותם עד כ-100–150 מ' ממזרח לכביש.
6. פזורת חרסים בשדות מדרום-מזרח לתל. נמצא חרס אחד מתקופת הברזל וחרסים רבים מהתקופות הרומית והביזנטית.
7. פזורת כלי צור וחרסים בשדות על פני שטח נרחב כ-200–800 מ' ממזרח לכביש. ממצא הצור מהתקופות הפליאוליתית התיכונה והניאוליתית וממצא כלי החרס מהתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית ובהם שברי אמפורות מיובאות.
8. מדרגת עיבוד חקלאית ופזורת חרסים מהתקופות הרומית והביזנטית.
 
קטע מגידו. בקטע זה נמצאו שרידים ארכיאולוגיים ברצף גיאוגרפי מעינות ניסנית ועד צומת מגידו. שטחי העתיקות נרחבים ונמשכים מאות מטרים אל תוך אדמות העמק. חלק מהאתרים מוכרזים ברשומות וחלק אותרו בסקר (איור 9:4–23).
9. אתר עינות ניסנית נסקר בעבר (רבן תש"ס: אתר 130; גל ואבשלום גורני 1996) ונמצא כי גבולותיו משתרעים אל שטחי מטעים ושדות מחוץ לגבולות הטופוגרפיים של האתר, לעתים עד למרחק של כ-600 מ' ממזרח לכביש. ממצא כלי צור תוארך לתקופות הניאוליתית הקדם-קרמית והכלקוליתית והחרסים תוארכו לתקופות הכלקוליתית, הברונזה, הברזל, הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית. נמצאו גם שברי רעפים וטובולי מבית מרחץ ושברי רצפות פסיפס לבן וצבעוני. ממערב לכביש 66 נמצאו שרידים מתקופת הברונזה, בהם קנקן חרס לקבורה. בשטח מדרום לכביש הכניסה למושב היוגב תועדו בחתכי בדיקה ראשי קירות וממצא מהתקופות הרומית והביזנטית. בחפירות סמוך לצומת היוגב נחשף כבשן סיד שתוארך לתקופה הרומית (חדשות ארכיאולוגיות 119). בחפירות שנערכו ברצועה ממערב לכביש, נחשף ליד צומת היוגב מפלס חיים פרהיסטורי מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ובמרכזו באר חצובה ובנויה. מצפון-מערב לצומת נחשף מפלס חיים מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת. בין שני האתרים הפרהיסטוריים, על גבי שלוחה מיוערת נחשפו קברים ומערות קבורה שתוארכו לתקופות הברונזה הביניימית והמאוחרת, הרומית והמודרנית (הרשאה מס' 6584-A).
 
10. אתר עתיקות נרחב, ממערב וממזרח לכביש 66 ולמרגלות הצפוניים של תל מגידו. בשטחו מוכר אתר בעין אורז שנסקר בעבר ואותרו בו כלי צור מהתקופה הניאוליתית וכלי צור וחרסים מהתקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה (רבן תש"ס: אתר 142). בסביבת המעיין תועדו כלי צור מתקופות דומות וחרסים המשתרעים על פני שטח נרחב, בהם חרסים מהתקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת, הברזל, הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה והעות'מאנית. בתעלת ניקוז מודרנית נחשפה אמת מים בנויה מחוליות אבן, בריכה שקירותיה בנויים משברי רעפים וכן ראשי קירות אחדים ומפלסי חיים. תועדה מדרגה טופוגרפית בחלקו הדרומי של האתר; בשדות שסביבה נמצא פיזור כלי צור מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית וכלי חרס מהתקופות הניאוליתית, הכלקוליתית, הברונזה הקדומה, הביניימית והתיכונה, הברזל, הרומית והביזנטית. כן נמצאו שברי כלי שחיקה מבזלת, רעפים וצינורות חרס. תוצאות הסקר מצביעות כי האתר משתרע גם על שטח נרחב במערב, עד למרגלות תל מגידו. בערוץ מקומי אותרו מפלסי חיים וראשי קירות. תועדו שם כלי צור, כלי אבן, בהם כלי אלבסטר, עצמות בעלי חיים וחרסים מהתקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת, הברזל, מעט מהתקופות הרומית והביזנטית ושבר מתעשיית זכוכית. שרידים ארכיאולוגיים נמצאו גם במרחק ניכר מהכביש, עד כ-350 מ' ממזרח.
11. שטח נרחב ובו שרידים קדומים מצפון-מערב וממזרח לכביש 66. בשטחו מוכר אתר בעין מגידו ודווח שם על שרידי יישוב, כלי צור וחרסים מהתקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה 1 וחרסים מתקופות הברזל 2 והרומית (רבן תש"ס: אתר 144). בשל מגבלות טכניות לא תועדו השרידים בסבך צמחייה שבמעיין ולאורך ערוץ הנחל. בשדות מצפון-מערב, ממזרח ומדרום-מזרח, תועדו כלי צור מהתקופות הניאוליתית הקדם-קרמית, הניאוליתית הקרמית, תרבות ואדי רבה, הכלקוליתית והברונזה הקדומה. תועדו חרסים מהתקופות הכלקוליתית, הברונזה הקדומה והביניימית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה וכן כלי שחיקה מבזלת ואבני פסיפס. השתרעות האתר לפי החרסים במרחק 750 מ' מצפון-מזרח וממזרח לכביש 66.
12. על גבעות מסולעות ממזרח לתל מגידו, מוכרים שני אתרים ארכיאולוגים — עין אל-קבה (דרום; רבן תש"ס: אתר 149) ותל מגידו (מזרח; רבן תש"ס: אתר 148). רבן הציע לראות בהם אתר אחד גדול של יישוב פרזות ממזרח לתל מגידו (ר' גם Finkelstein et al. 2006: Sites 31, 33). תועדו כלי צור מהתקופות הניאוליתית הקרמית, תרבות ואדי רבה, הכלקוליתית והברונזה התיכונה, כלי חרס מהתקופות הכלקוליתית, הברונזה הקדומה והתיכונה, הברזל, הרומית, הביזנטית, הצלבנית והממלוכית, שברי כלי שחיקה מבזלת, אגנים מאבן גיר, כלי זכוכית, אבני פסיפס ומטבע. כמו כן אותרו גלי סיקול, ראשי קירות, ספלולים ומתקני מיצוי על מחשופי הסלע. במדרון הדרומי תועדו ארבעה פתחי מערות סתומים. על גבעה בצפון-מערב האתר תועדו מחצבות אבן, בהן שתיים לאבנים עגולות, אולי גוללים, ו-12 פתחי פירים, כנראה של מערות קבורה.
13. במדרגה נמוכה יותר טופוגרפית נסקרו שוליו של תל מגידו, משני צדי הכביש בן זמננו.  תועדו קירות וחרסים מתקופת הברונזה וכן מערות, מתקנים ואמת מים ללגיו שנחפרו על ידי משלחת החפירות של שיקגו שפעלה בתל מגידו (Lemon and Shipton 1939: Plate 1). ממזרח לכביש שטח מישורי ובמרכזו גבעה נמוכה. תועדו חרסים עד 200 מ' ממזרח לכביש 66, בהם חרסים מהתקופות הכלקוליתית, הברונזה הקדומה, הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה. נמצאו גם כלי שחיקה מבזלת.
 
בסקרים קודמים לא תועדו שרידים ארכיאולוגיים במדרגה התחתונה, במפלס נמוך שמדרום-מערב לגבעות המסולעות. בסקר תועדו שישה אתרים באדמת העמק, בהם שלושה למרגלות הגבעות (14, 16, 17) ושלושה לצד גאיות המתנקזים מהגבעות אל ערוץ נחל קיני (15, 18, 19).
14. קיר בנוי אבני גיר גדולות תועד במפלס פני השטח, ללא ממצא חרסים.
15. פיזור אבני בנייה, צור וחרסים מהתקופה הכלקוליתית.
16. ראשי קירות, כלי צור מהתקופה הכלקוליתית וכלי חרס מהתקופות הברונזה הקדומה, הברזל והרומית.
17. ראשי קירות ומפלסים מקומיים של אבנים קטנות, כלי צור וחרסים מהתקופה הכלקוליתית וכלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה. בתעלה מודרנית נמצאו חרסים מהתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה.
18. פיזור חרסים על פני שטח גדול, כלי צור מהתקופה הניאוליתית, תרבות ואדי רבה  וחרסים מהתקופות הניאוליתית, הכלקוליתית, הברונזה הקדומה, הרומית והביזנטית.
19. פיזור חרסים מתקופת הברונזה הקדומה.
 
קרוב לצומת מגידו תועדו בעבר חרסים מהתקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה. ליד מבני טחנה עות'מאנית שליד הצומת תועדו בעבר חרסים מהתקופות הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הממלוכית והעות'מאנית (רבן תש"ס: אתר 169). בקרבת צומת מגידו אותרו ארבעה אתרים — אתר רומי גדול ממערב לנחל קיני (20) ושלושה קטנים, ממזרח ומדרום לנחל ומדרום לצומת מגידו (21–23).
20. נסקרו שדות תחומים ממזרח, מדרום וממערב בערוץ נחל קיני. בקרבת הכביש ומשני צדדיו אותרו בעיקר ממצאים מהתקופה הרומית, המאות הא'–הד' לסה"נ. בחלקו המזרחי של האתר וממערב נערכו בעבר חפירות (סג"ל 1999; חדשות ארכיאולוגיות 124) ותועדו בהן מכלולים מהתקופה הרומית. בסקר קודם (טפר 2003) הוצע כי באתר שכן מחנה הלגיון השישי פראטה, במאות הב'–הג' לסה"נ ויישוב אזרחי נרחב סביבו, המתוארך לתקופות הרומית והביזנטית הקדומה. קירות בנויים אבני גוויל וגזית תועדו במדרונות הגבעה, בתעלות ניקוז מודרניות בצפון האתר, בגבעה ממערב לכביש, לאורך דרכי עפר בדרומה ובצפונה של הגבעה ובחלק התחתון ממזרח לכביש. נמצאו חרסים מהתקופות הרומית והביזנטית הקדומה, שברי רעפים רבים, בהם טביעות הלגיון, חפצי מתכת, שברי כלי זכוכית, שברי שיש ומטבע.  
21. תפזורת חרסים באדמת העמק, מצפון לצומת מגידו וממזרח לנחל קיני. החרסים מתוארכים לתקופות ההלניסטית והרומית.
22. קיר בנוי אבני גוויל גדולות כ-100 מ' מדרום-מזרח לצומת מגידו. בסקר אותרו חרסים מהתקופה הרומית.
23. בשולי גבעת משטרת מגידו תועדו מתקנים חצובים בסלע (חדשות ארכיאולוגיות 118). בדופן המערבית של הכביש הנמשך מצומת מגידו דרומה אותרו חרסים מהתקופה הרומית.
 
בסקר תועדו שרידים ארכיאולוגיים לפי תוכניות הפיתוח והרחבת הכביש ונמצאו כמה אתרים חדשים, אך עיקר הממצא מסייע בהגדרת גבולות האתרים בשדות עמק יזרעאל, בארבעה אתרים מרכזיים: תל זריק, תל שוש, עינות ניסנית ותל מגידו. בתל זריק נמצאו צור וחרסים בשטח גדול סביב התל, בתל שוש נמצאה תבנית יישוב דומה סביב התל, אך גם אתר נפרד נוסף באדמות העמק ובו ממצאי צור מהתקופות הפליאוליתית התיכונה והניאוליתית וחרסים בעיקר מהתקופה ההלניסטית. באתרים שבעינות ניסנית ובעין אורז נמצא כי גבולות שטחי העתיקות משתרעים ברצף אל תוך שטחי המטעים והשדות שסביב האתרים.
סביב תל מגידו התמונה מורכבת יותר, בעיקר בשל ריבוי האתרים וגודל השטח המיושב. בסקר נמצא כי גבולות התל אכן גדולים ממתארו הטופוגרפי אך נמצאו גם כמה אתרי בת הפזורים על פני שלוש מדרגות טופוגרפיות ממזרח ומדרום לתל מגידו ואתר גדול מהתקופות הרומית והביזנטית ששכן מדרום לתל. צמוד לתל מגידו נמצאו אתרים ובהם שרידי יישוב למן תקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופת הברזל, כמעט ברציפות. כן נמצאו ממצאים מהתקופות הניאוליתית והכלקוליתית. במדרונות מדרום ומדרום-מזרח עד לגבעות המסולעות תועדו ממצאים בעיקר מתקופת הברונזה הקדומה ללא ממצא מתקופת הברזל. באדמות העמק למרגלות הגבעות ובקרבת נחל קיני, נמצאו אתרים נוספים, בהם ממצא מהתקופות הניאוליתית, הכלקוליתית והברונזה הקדומה. בולט במערך יישובי זה אתר נרחב שתועד בשלוש המדרגות ומתוארך לתקופת הברונזה הקדומה. עם זאת, בכל המרחב שממזרח ומדרום לתל נמצאו גם חרסים וממצאים מהתקופות הרומית והביזנטית. אמנם בתנאי הסקר אי אפשר לקבוע בוודאות אם אלה הם פיזור חרסי שדה, עדות לאתרי יישוב, מתקנים או קבורות. נראה כי הקרבה לאתרים מרכזיים מתקופות אלו מאפשרת להניח כי כל האפשרויות הללו סבירות. האתר המרכזי מהתקופות הרומית והביזנטית נמצא בקרבת צומת מגידו של ימינו. ממצאי הסקר מהגבעה שבקרבת צומת מגידו, ממערב וממזרח לכביש של היום, בין תל מגידו לצומת מגידו, תוארכו לתקופה הרומית, המאות הא'-הד' לסה"נ. הרעפים שעליהם טביעות צבאיות רומיות תומכים בהצעה שבאתר היה מחנה הלגיון השישי פראטה. השתרעותם של הממצאים מהתקופות הרומית והביזנטית הקדומה על פני שטח נרחב בשדות מאפשרת להציע כי לצד מחנה הלגיון היה יישוב אזרחי (Tepper 2007).
תוצאות הסקר מאפשרות להציע הרחבת גבולות האתרים המרכזיים שעל קו התפר בין אדמות רמות מנשה ועמק יזרעאל מחוץ לגבולות התלים הגדולים. תופעה זו מוכרת ותועדה באתרים למן התקופה ההלניסטית ואילך, אך נראה כי הסקר מעיד על תבנית יישובית דומה גם בתקופות קדומות יותר. נראה כי גם בתקופות הניאוליתית, הכלקוליתית, הברונזה והברזל היו יישובים מחוץ לגבולותיהם הטופוגרפיים של התלים. אתרים אלו התקיימו בנחיתות טופוגרפית, במישורים של אדמות העמק, קרוב למקורות מים. הממצא מלמד כי האתרים שכנו שם לאורך תקופות היסטוריות ממושכות וכל אלו מרחיבים את המידע על התיישבות האדם בעמק יזרעאל.