בחפירה הנוכחית נחפרו שני ריבועים ונחשפו שרידי גת משוכללת, המתוארכת לראשית התקופה האסלאמית (איור 2).

בגת נחשפו שני משטחי פסיפס עליונים, המכונים גם 'משטחי דריכה' (ר' התייחסות אחרת לתפקודם בגת: אבשלום-גורני, גצוב ופרנקל תשס"ח; לעומת דריי תשע"א; ובהרחבה על אודות הדיון במחקר על אופן הפעלתן של גתות: איילון, פרנקל וקלונר תשע"ג): מזרחי (L104), שנחשף בשלמותו ומערבי (L120) שנחשף בחלקו. במשטח המזרחי שני אגנים (L114 ,L113) וקירות היקפיים בצפון (W108), במזרח (W110) ובדרום (W102).  
למשטח המזרחי (L104) צורה טרפזית וכיוונו הכללי צפון–דרום (3.9 מ' אורך, 2.9 מ' רוחב בסיס עליון, 2.4 מ' רוחב בסיס תחתון). רצפת המשטח עשויה פסיפס לבן (כ-2×2 ס"מ כל אבן) והיא משופעת קלות מצפון לדרום. חתך ברצפת המשטח (L116) מלמד כי הפסיפס הונח על תשתית של טיח ופסולת של תעשיית אבני פסיפס לבן (איור 3), שהונחה מעל לתשתית אבנים קטנות (0.2 מ' עובי), ותחתיה נחפרה אדמה מהודקת.
צמוד לקיר הדרומי של המשטח (W102) נחשפו שני אגנים. האגן המזרחי (L114; קוטר 0.4 מ', עומק 0.6 מ') טויח בטיח אפור בשני שלבים לפחות. רצפתו, העשויה טיח על תשתית אבנים קטנות, שרדה רק בחלקה. האגן המערבי (L113; כ-0.4 מ' קוטר, כ-0.3 מ' עומק) הוא קדרת חרס כהה (איורים 4: 9, 5) מהטיפוס האופייני לתקופות האומיית–ראשית העבאסית (המאות הז'–הח' לסה"נ), ששולבה ברצפה. הקדרה הוכנסה לתוך תשתית טיח אפור, רווי בגלעיני זיתים ובאבנים קטנות, שנועדו לשיפור האחיזה ברצפה.
ממערב למשטח תעלת שוד של קיר מחיצה פנימי של המתקן (W119). הקיר הפריד בין המשטח המזרחי למשטח משנה נוסף, שנחשף רק בחלקו. שיפועם של המשטחים דומה, מצפון לדרום (איור 6).
המשטחים תחומים מצפון בקיר (W108; אורך 4 מ', רוחב 0.65 מ'), בנוי אבני גוויל גדולות ובינוניות מבזלת. קיר W110 (רוחב 0.65 מ') תוחם את המתקנים ממערב. במפגש הקירות השתמרה פינה בנויה (כ-1.45 מ' גובה). הקירות הושתתו על גבי סלע האם. על חלק מהאבנים שרד טיח בגוון אפור, ובמקומות שנפל, אפשר להבחין בחריתות אנכיות שנועדו לשפר את אחיזת הטיח באבן. מדרום למשטח המשנה המזרחי שרד קיר (W102; כ-0.65 מ' רוחב), בנוי שתי דפנות של אבני בזלת בינוניות וגדולות וביניהן מילוי. חלקו הדרומי מטויח בטיח אפור והוא נחפר עד לעומק שני נדבכים (L115).
על המדרון הטבעי של הגבעה נחשף קיר (W118) שכיוונו צפון–דרום, מקביל לקיר 110 של משטח 104. ממזרח ניצבים לו שני קירות תמך קצרים, מושתתים על הסלע (L111). קיר התמך הצפוני (W109) נמשך עד למפגש קירות 108 ו-110, הקיר הדרומי, נחפר בחלקו (לא מוספר בתוכנית). הקירות נבנו מאבני גוויל גדולות ובינוניות שנועדו לחזק את המתקן ולמנוע את קריסתו. 
מצפון למתקן נחפר מילוי עד למפלס של פסולת תעשיית פסיפס (L105; כ-10–20 ס"מ עובי) בשיפוע הטבעי של המדרון, ממערב למזרח. מפלס זה ניגש אל קיר 108 ומתוארך לפיכך לתקופת פעילותה של הגת (איור 7). מעל למפלס 105 נבנה קיר (W103; רוחב 1.3 מ') ששרדו ממנו שלושה נדבכים של אבני גזית גדולות ובינוניות, שכוסו בשכבת מפולת מאוחרת. הקיר מאוחר לגת, אך אי אפשר לקבוע את תאריכו ואת ייעודו.
בממצא עצמות בעלי החיים עצמות תרנגול ופרה מפני השטח (L100), ועצמות חמור וכבש מהצטברויות הקרקע שמעל למפלס פסולת תעשיית הפסיפס מצפון לגת (L105).
ממצא כלי החרס מועט ובו חרסים מהתקופה הפרסית שבהם קערה מחופה (איור 4: 1) ומורטריום (איור 4: 2), שנמצאו על סלע האם. על פני השטח ובהצטברויות שלצד המתקן נמצאו קנקנים מהתקופה הרומית (איור 4: 3, 4), קערות מיובאות מטיפוס LRC מהתקופה הביזנטית (איור 4: 5, 6), מחבת (איור 4: 7) וקדרה עשויה ביד (איור 4: 8). הקדרה השלמה ששימשה אגן (L113, ר' לעיל), עשויה חרס אפור כהה ומעוטרת בעיטור גלי מתחת לשפה (איורים 4: 9; 5). קדרות מטיפוס זה מתוארכות לתקופות האומיית–ראשית העבאסית (המאות הז'–הח' לסה"נ). בהצטברויות שממזרח למתקן נמצא שבר נוסף של קדרה דומה, עשויה חרס כהה (איור 4: 10). בשכבת התשתית מצפון למתקן נמצא קנקן מהתקופה העבאסית (איור 4: 11) ובהצטברויות ממזרח למתקן נמצאה פכית המתוארכת לתקופה האסלאמית הקדומה (איור 4: 12).
בחפירה נחשפה גת משוכללת (איור 8), שפעלה בתקופות האומיית והעבאסית. גת משוכללת נוספת דומה נמצאה בטמרה בשנת 2005 (חדשות ארכיאולוגיות 123). נראה כי גידול גפן וייצור יין היו נפוצים בתקופה זו באתר ובסביבתו, בניגוד לדעה הרווחת שתעשיית היין הייתה בדעיכה באותה העת (איילון 1997). ממצאים אלה תואמים את העדויות הארכיאולוגיות והאפיגרפיות על חיי קהילה נוצרית צורכת יין ומשגשגת בתקופה האסלאמית הקדומה באתר (Di Segniand Tepper 2004). מאחר שאוכלוסייה נוצרית המשיכה לצרוך יין גם תחת שלטון מוסלמי, נראה כי ממצאי החפירה תורמים לזיהוי אתרים שאוכלוסייתם לא שמרה את דיני האסלאם בראשית התקופה האסלאמית בארץ ישראל.