בסקר הנוכחי נמצאו שרידי אמת מים (130 מ' אורך; איור 1:1–11). האמה הובילה מים מהמעיין הנמצא מחוץ לשטח הנסקר (איור 5) מזרחה, אל בריכת אגירה (איור 12:1) בפתחו של נחל בוקק. כן נסקר המצד (איור 13:1).

1 (נ"צ 233909/567398). קטע של אמת מים מצופה טיח (7 מ' אורך, 0.3 מ' רוחב). האמה בנויה על קיר אבנים בן 12 נדבכים (כ-1.8 מ' גובה; איור 6). חלקו התחתון של הקיר בנוי חלוקי נחל קטנים, ואילו חלקו העליון בנוי מאבנים גדולות יותר.

2 (נ"צ 233968/567404). קטע של אמת מים מטויחת (4 מ' אורך, 0.3 מ' רוחב), הבנויה אבנים מסותתות שהשתמרותן גרועה.

3 (נ"צ 233997/567415). קטע של אמת מים מטויחת (12 מ' אורך, 0.3 מ' רוחב), הבנויה אבנים מסותתות שהשתמרותן גרועה. 

4 (נ"צ 234011/567443). קטע של אמת מים (14 מ' אורך, 0.3 מ' רוחב) על המדרון המערבי של ההר. האמה בנויה מאבנים מסותתות שהשתמרותן גרועה, ועליהן שרידי טיח.

5 (נ"צ 233996/567482). קטע של אמת מים (27 מ' אורך, 0.3 מ' רוחב), הנמשכת דרומה על המדרון המערבי של ההר (איור 7). האמה בנויה מאבנים מסותתות שהשתמרותן גרועה, ועליהן שרידי טיח.

6 (נ"צ 233988/567510). קטע של אמת מים (9 מ' אורך, 0.3 מ' רוחב), הנמשכת מזרחה על מצוק סלעי בגדה המערבית של הנחל (איור 8). האמה בנויה כקיר מאבנים שעליהן שרידי טיח.

7 (נ"צ 233985/567536). קטע של אמת מים (7 מ' אורך, 0.3 מ' רוחב), הנמשכת לכיוון צפון-מזרח על מצוק סלעי בגדה המערבית של הנחל. האמה בנויה כקיר מאבנים שעליהן שרידי טיח (איור 9).

8 (נ"צ 234033/567579). קטע של אמת מים (6 מ' אורך, 0.2 מ' רוחב), הנמשכת לכיוון צפון-מזרח על הגדה המזרחית של הנחל. האמה בנויה שתי שורות אבנים שהשתמרותן גרועה (איור 10).

9 (נ"צ 234049/567587). קטע של אמת מים (8 מ' אורך), הנמשכת דרומה על הגדה הדרומית של נחל בוקק. האמה בנויה מחלוקי נחל, ומצב השתמרותה גרוע (איור 11).

10 (נ"צ 234139/567569). קטע של אמת מים (13 מ' אורך), הנמשכת דרומה. רק שכבת הטיח שרדה, והיא נראית בחתך טבעי (איור 12).

11 (נ"צ 234232/567576). קטע של אמת מים (24 מ' אורך), המתחברת לבריכת האגירה (אתר 12) ממערב. האמה בנויה אבנים שעל חלקן שרידי טיח (איור 13).

12 (נ"צ 234253/567579). בריכת אגירה (
12×12מ'; איור 14) מלאה במפולות אבנים. קירות הבריכה (1.2 מ' עובי), המצופים שכבת טיח, בנויים שני פנים של אבני גוויל וביניהם מילוי עפר וחצץ. לדעת פישר ושחם (תשמ"ט:292) הבריכה הייתה בשימוש בתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה. בתקופה ההרודיאנית היה לדעתם ניצול מרבי של מקורות המים לצורך השקיית השדות החקלאיים. גיחון מתאר אמת מים בגדה הצפונית של הנחל, בנויה על חומה בגובה שלושה מטרים. הוא מוסיף כי גשר חצה את הנחל אל הגדה הדרומית והתחבר לאמה, שהמשיכה לכיוון בריכת האגירה (גיחון תשנ"ב:1183).

13 (נ"צ 234166/567757). מצד בוקק (
20×20 מ'; איור 15), נבנה על ידי הרומאים בתחילת המאה הד' לסה"נ, והמשיך להתקיים עד לתקופה האסלאמית הקדומה (פישר תשמ"ט:289). בארבע פינות המצודה מגדלים; גיחון תשנ"ב:1179).

אמת המים הוליכה מעין בוקק אל בריכת אגירה בפתחו של נחל בוקק, מדרום למצד בוקק. השתמרות שרידי אמת המים, שנמצאו לאורך שתי גדות הנחל, גרועה. ממזרח לבריכת האגירה יש בריכת אגירה נוספת (Frank 1934). אמת המים ובריכות האגירה הם חלק מהמכלול החקלאי.
 
 

 

 

גיחון מ'. תשנ"ב. עין בוקק. בתוך א' שטרן, עורך. האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל 3. ירושלים. עמ' 1179–1184.
פישר מ' ושחם צ'. תשמ"ט. מערכת המים של  נווה עין בוקק. בתוך ד' עמית, י' הירשפלד וי' פטריך, עורכים. אמות המים הקדומות בארץ-ישראל. עמ' 289–298.
de Saulcy F., 1854. Narrative of a Journey Round the Dead Sea. London.
Frank F. 1934. Aus der 'Araba I: Reiseberichte. ZDPV 57:191–280.