נחפרו שני חצאי ריבועים צמודים (איור 1):

ריבוע 1. מתחת להצטברויות שכיסו את השרידים נחפר מפלס אדמה מעורב בפסולת בנייה (L103 במערב, L104 במזרח), הכוללת פסולת טיח, סיד ואבני גוויל קטנות. שכבות פסולת כאלו נחפרו בחפירות רבות ברמלה ומקורן כנראה בניקוי הטיח ושרידי המלט שדבקו באבנים לאחר שדידתן לשימוש חוזר. בקרבת החתך הדרומי של החפירה נחשפו שרידי רצפת אבן (L106; איור 2), שעשויה מאבני גוויל קטנות מלוכדות במלט ונמשכת אל מחוץ לשטח החפור. הרצפה חסרה לכיוון צפון, אך נראה כי היא ניגשה אל קיר (W3), שממנו השתמר נדבך יסוד אחד, הבנוי אבני גוויל קטנות. בחלק הרצפה החסר נחשפה התשתית (L108), העשויה טיח לבן, שעליה הונחו אבני הרצפה. לרוחב הרצפה ממזרח נחשפה תעלת ניקוז (L107), שהשתמרו ממנה אבנים אחדות ששימשו דופנותיה ושברי חרסים שצדם הקמור מופנה כלפי מעלה והונחו כך כנראה כדי לשמש תשתית לקרקעית הטיח של התעלה. בחפירת ההצטברויות והמילויים שמעל לשרידי המבנה ומתחת להם נמצאו חרסים המתוארכים לתקופה העבאסית (המאות הט'–הי' לסה"נ).
ריבוע 2. מתחת להצטברויות שכיסו את השרידים נחשף נדבך יסוד אחד של שני קירות
(W2 ,W1), הבנויים מאבני גוויל קטנות. הקירות תחמו כנראה חדר הנמשך אל מחוץ לשטח החפור. בחפירת המילוי שבין הקירות וגבולות החפירה (L102), בחפירת המילוי שעליו נבנו הקירות, ובחפירת המילוי המעורב בפסולת בנייה (L105; איור 3), שנחפר ממזרח לקיר 1 נמצאו חרסים המתוארכים לתקופה העבאסית (המאות הט'–הי' לסה"נ).
הממצא הקרמי. לא נמצאו בחפירה לוקוסים חתומים, ומהמילויים וההצטברויות נאספו חרסים המתוארכים למן המאה הט' לסה"נ ועד העת החדשה: מהמאות הט'–הי' לסה"נ נמצאו קערה (איור 1:4), קערות מזוגגות (איורים 3:4, 4), קערה לא מזוגגת (איור 5:4), קדרה (איור 6:4), קנקן (איור 7:4) ופכים (איור 8:4–11). מהמאה הי"א לסה"נ נמצאה קערה מזוגגת מטיפוס סגרפיטו (איור 2:4).
 
ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן
נמצאו 14 שברי כלי זכוכית המייצגים טיפוסים המוכרים מחפירות אחרות ברמלה ומתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה. חלקם מן המאה הח' לסה"נ וחלקם מאוחרים יותר ואופייניים למאות הט' והי' לסה"נ. הכלים מן המאה הח' הם: שפת קערה קטנה המקופלת חוצה בגוון כחלחל-ירקרק בהיר ושבריר של שפת כוס/קערה עדינה נוטה מעט פנימה ומעוגלת באש מזכוכית בגוון ירקרק-כחלחל המעוטרת בקצה בחוט זכוכית חום שחומם פנימה (L102). איתם נמצא שבר מחפץ דמוי פרסה המוכר ממכלולים רבים ברמלה ושני שברים נוספים של הטיפוס, שנעשו מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק, באחד מהם השתמר הקצה הצבוט של החפץ (איור 1:5). לשלב זה ניתן לשייך שבריר של שפת פכית קטנה עם התחלת ידית מזכוכית בגוון ירקרק-כחלחל וכן ידית אוזן השייכת לנר קערה מזכוכית דומה.
השלב המאוחר מן המאה הט' או הי' לסה"נ מיוצג בשברים אחדים: שני כלים נמצאו יחד
(L102): שפת קערה מעובה מאוד עשויה מזכוכית ירוקה ומכוסה בשכבה עבה של צמידה קשה, המאפיינת כלים מתקופה זו, ושבר בסיס כלי, כנראה חסר צבע המכוסה בשכבת בליה שחורה כסופה מאכלת, שניכר כי היה מעוטר בגילוף פס אופקי בין הבסיס לדופן (מצב השתמרותם קשה). כמו כן נמצא שבריר קטן מבסיס כלי עשוי מזכוכית חסרת צבע באיכות טובה יחסית, שניתן לשייכו לכוס. שני כלים נוספים נמצאו יחד: שבר בסיס קערה גדולה מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק, המאופיין בעיבוי בחיבור בין הבסיס לדופן, תופעה המוכרת מכלים המתוארכים למאה הט' לסה"נ ושבר של נר מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק בהיר המאופיין ברגל צבוטה שהולכת ונעשית דקה כלפי מטה עם חוליה קטנה הצבוטה בקצה (איור 2:5). הכלים הללו מוכרים היטב ממכלולים אחרים ברמלה ומייצגים את שלב המעבר שבו חומר הזכוכית עדיין משקף מסורת קדומה יותר כמו גם חלק מהצורות, אך ישנם שינויים טיפולוגיים קלים המעידים על תיארוכם למאה הט' לסה"נ.
 
בחפירה נחשפו שרידים דלים של מבנה אחד או יותר שנבנו בתקופה העבאסית (המאות הט'–הי' לסה"נ).