בחצר, שרצפתה לא השתמרה, נתגלה בור מים עגול (L101; איורים 1, 2) שדופנותיו בנויים מלוחות אבן מסותתים היטב ולו פתח רבוע, בנוי מאבני גזית, שהובחנו בו שני שלבים. ממערב נחשפה מערכת הזנה, שלה בור שיקוע (L104; איור 3) ותעלה בנויה (L107). נראה כי בשלב ראשון זרמו מים מהתעלה אל הבור דרך צינור ששולב בפתח הבור, ובשלב שני הוגבה פתח הבור בבנייה מרושלת שחתכה את תעלת ההזנה שיצאה משימוש. לא נמצאה תעלה חדשה להזרמת מים אל הבור וייתכן כי לא השתמרה. מצפון לתעלה נחפר מילוי (L108) ונמצאו בו שברים של קדרה (איור 1:4) המתוארכת לתקופה האסלאמית הקדומה, קערה מטיפוס Fine Byzantine Ware (איור 3:4) המתוארכת למאות הח'–הט' לסה"נ וחלק עליון של נר (איור 1:5) המתוארך לתקופה הפאטימית. בחלק הדרומי של החפירה נחשפו שרידים של בור ספיגה עגול (L109) ונמצא בו שבר של כלי זואומורפי (איור 2:5). צמוד לבור המים מדרום נחשף קיר עבה (W106), בנוי מאבני גזית. בקצה המערבי של הקיר נחשף שריד קיר, ניצב לו מצפון, שהשתמרה ממנו אבן אחת. קיר נוסף (W105) נחשף צמוד לדופן המערבית של בור השיקוע ונחשפה ממנו אבן גזית אחת. איכות הבנייה של קיר 105 זהה לזו של קיר 106, אך חפירתו לא הושלמה. בחפירת חתך (L111) צמוד לפן הדרומי של קיר 106 נחשפו שלושה נדבכי גזית, אך חפירתם לא הושלמה. במילוי החתך נמצאה ידית פך (איור 14:4), המתוארך למאות הי'–הי"א לסה"נ. נראה כי שני הקירות הניצבים לקיר 106 תחמו חדר ממערב לחצר. בפינה הדרומית-מערבית של החפירה, בהצטברות מתחת לפני השטח (L103), נמצאה ידית פך המתוארך למאות הי'–הי"א לסה"נ (איור 13:4). בחפירת הצטברות על פני השטח (L102) נמצאו חרסים, ובהם קערה מזוגגת בצהוב על חום מטיפוס סגרפיטו (איור 2:4) המתוארכת לתקופה הממלוכית. מן התקופה הפאטימית נמצאו שברים של קערת יבוא ממצרים מטיפוס Gold Luster (איור 4:4), קערה מזוגגת (איור 5:4), סירי בישול (איור 6:4, 7), פך צלהב עשוי בתבנית (איור 8:4) ופך עשוי בתבנית (איור 12:4). עוד נמצאו כלים שהשימוש בהם נמשך לאורך כל התקופה האסלאמית הקדומה, ובהם שברים של קנקן זיר (איור 9:4), קנקן עשוי בתבנית (איור 10:4) ופך (איור 11:4). במילוי שסתם את תעלת ההזנה (L107) נמצאו שברים של מחתה מגולפת מאבן רכה (סטיאטיט; איור 6). המחתה מרובעת, דופנותיה מצולעות ולה ארבע רגליים בפינות שהשתמרו מהן השתיים הקדמיות. למחתה ידית קצרה ונמצאו בה סימני שרפה.

 
כלי הזכוכית
יעל גורין-רוזן
 
נמצאו חמישה כלי זכוכית, המתוארכים למאות הט'–הי"א לסה"נ, מטיפוסים המוכרים והנפוצים למדי בחפירות ברמלה. בהצטברות בפני השטח (L102) נמצאו צנצנת (איור 3:7) ובקבוק (איור 5:7). הצנצנת מזכוכית בגוון ירקרק-כחלחל בהיר, מכוסה בליה שחורה-כסופה מאכלת וצמידה חולית. לצנצנת שפה רחבה נוטה חוצה, כמעט חסרת צוואר וכתף משתפלת חוצה. צנצנות מטיפוס זה הופיעו לראשונה בתקופה העבאסית והמשיכו במגוון גדלים בתקופות מאוחרות. הבקבוק גדול, חסר צבע, מכוסה בליה שחורה-כסופה, מאכלת וצמידה חולית, עשוי ברישול ולא סימטרי. לבקבוק צוואר משפכי ארוך המסתיים בשפה מעוגלת באש ובתחתית הצוואר קפל פתוח, מעין גרוגרת. בקבוקים מטיפוס זה הופיעו לראשונה בתקופה העבאסית, המשיכו בתקופה הפאטימית ווריאציות שלהם המשיכו גם מאוחר יותר עד התקופה הממלוכית, וכן בתקופה העות'מאנית בשינויים של הרכב החומר ואופן העיבוד. הבקבוק שנמצא ברמלה מייצג את ההופעות הקדומות של הטיפוס, ודומים לו נמצאו בחפירות סמוכות (למשל, Gorin-Rosen 2010:238–239, Pl. 10.6: 20; ושם הפניות נוספות).
בהצטברות שמתחת לפני השטח (L103) נמצאו קערה (איור 1:7) ובקבוק (איור 4:7). הקערה גלילית עמוקה, שפתה זקופה ומעוגלת באש ודופנה דקה. הזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק, מכוסה בשכבה של בליה קשה שחורה-כסופה, מאכלת. קערות מטיפוס זה אופייניות מאוד לתקופה העבאסית. קערה דומה נמצאה בחפירה קודמת ברמלה (גורין-רוזן 2010: איור 1:22). הבקבוק קטן, לשפתו וצווארו חתך מתומן, שנעשה בחיתוך ובגילוף. הבקבוק חסר צבע, מכוסה בשכבה עבה של בליה שחורה-כסופה שהוסרה. החומר, העיבוד והעיטור אופייניים לתקופות העבאסית והפאטימית. בקבוק משושה, שנעשה באופן דומה אך רק בסיסו שרד, נמצא בחפירה אחרת ברמלה (גורין-רוזן 2010: איור 9:22).
בבור הספיגה (L109) נמצאה קערה (איור 2:7), שקצה השפה שלה משוך חוצה למדף קצר. לקערה גוף גלילי והיא מתוארכת לתקופה העבאסית ולראשית התקופה הפאטימית. הזכוכית חסרת צבע עם תת-גוון צהבהב ועורק סגלגל בתוכה, מכוסה בליה שחורה-כסופה שהוסרה. קערות דומות נמצאו בחפירה סמוכה (וינטר 2013: איור 1:16).
קבוצת הכלים מייצגת תוצרת מקומית של כלי יום-יום: קערות, צנצנות ובקבוקים, וכן בקבוק אחד מעוטר, שכנראה שימש לתמרוקים. אף שבעבר נטו לשייך את הבקבוקים המעוטרים בחיתוך וגילוף לאחד מבתי המלאכה במצרים או בסוריה, כיום לאור תפוצתם הרחבה באתרים מהתקופה האסלאמית הקדומה בארץ ישראל, אפשר להניח שגם הם נעשו בבתי מלאכה באזור ולא הובאו מרחוק.
 
השרידים שנחשפו מתוארכים לתקופה הפאטימית. תוצאות החפירה מוסיפות מידע על הספקת מים למבני מגורים בעיר רמלה בתקופה הפאטימית. בורות המים שנחשפו ברמלה בכלל ובאזור זה בפרט מאששים את המידע מן המקורות ההיסטוריים, שעל פיו בתקופה הפאטימית התבססה אספקת המים ברחבי רמלה על בורות מים פרטיים. מן התקופה הממלוכית נאספו כלי חרס אך לא נתגלו שרידי בנייה.